עוסק פטור הוא עוסק שמחזור הכנסותיו (ללא הוצאות) נמוך מ 122,833 ש"ח בשנת 2026.
קיימים עוסקים שאינם יכולים להרשם כעוסקים פטורים, ברשימה זו נמנים בעלי מקצועות חופשיים וחלק מנותני שרותים כגון : רופא, מנהח"ש, סוכן ביטוח, רואה חשבון, עו"ד, מהנדס ועוד. במשרד רואי החשבון גיתית קפלן נבצע עבורך בדיקה של עיסוקיך והתאמתם לניהול תיקך כעוסק פטור על פי דרישות החוק.

חבות מע"מ של עוסק פטור

עוסק פטור אינו משלם מע"מ עסקאות, אך גם אינו דורש מע"מ תשומות. הדיווח היחידי למע"מ נעשה פעם בשנה בטופס הנקרא הצהרת עוסק פטור בו מדווח העוסק על מחזור הכנסותיו השנתי, הדיווח נעשה לאחר תום שנת המס.

חובות דיווח – עוסק פטור

עוסק פטור מדווח למס הכנסה ומשלם מקדמות פעם בחודשיים במידה ולא הגיש בקשה לביטול מקדמות מס הכנסה. עוסק פטור שזוהי הכנסתו היחידה מיגיעה אישית ויש לו הוצאות מרובות לא יגיע לחבות מס. ניתן להגיע לחבות מס הכנסה כאשר עובדים במקביל בעבודה נוספת כשכירים או כאשר יש הוצאות מועטות מאוד. במשרד רואי החשבון גיתית קפלן נבצע עבורך בדיקת סימולציה להחזר המס או תשלום המס המתחייב לפני הגשת הדוח השנתי על מנת שתוכל להיערך בהתאם.

היבטי ביטוח לאומי - עוסק פטור

במוסד לביטוח לאומי אין כל הבדל בין עוסק פטור לעוסק מורשה, העוסק יכול להיות עצמאי שאינו עונה להגדרה (עובד מספר מצומצם של שעות והכנסתו נמוכה) או עצמאי שעונה להגדרה.

יתרונות בשיטת עוסק פטור

היתרונות של עוסק פטור הם שהוא אינו צריך לדווח למע"מ במהלך השנה ובכך הוא חוסך לעצמו עבודה, כמו כן, כאשר לעוסק פטור יש לקוח פרטי שאינו בעל עסק אותו לקוח יכול להנות ממחיר נמוך יותר שינתן לו, שכן אדם פרטי אינו יכול לקבל חזרה את מע"מ התשומות ששילם לעוסק מורשה ולכן המחיר שהוא רואה לנגד עיניו הוא המחיר כולל מע"מ בשיעור של 18% נכון לשנת 2026, עוסק פטור אינו משלם מע"מ על עסקאותיו ולכן גם אינו גובה סכום זה מהלקוח.

חסרונות בשיטת עוסק פטור

החסרון העיקרי של עוסק פטור הוא שאינו יכול לקזז את מע"מ התשומות. כאשר לעוסק פטור יש הוצאות רבות או השקעה גדולה בציוד כל הסכום כולל המע"מ מוכר לצורך מס הכנסה, סכום המע"מ לא מוחזר לעוסק. חסרון נוסף הוא שמעמד של עוסק פטור מראה על כך שהעסק קטן וישנן חברות שלא מוכנות לעבוד עם עוסקים פטורים.

עוסק פטור – הפקת מסמכים

עוסק פטור אינו רשאי להוציא חשבונית מס, בעת קבלת התשלום הוא מוציא קבלה הכוללת את המילים עוסק פטור ומספר תעודת הזהות של בעל העסק, סכום העיסקה, תאריך, כתובת העסק, פרוט עבור מה שולם, שם הלקוח וכתובתו.

עוסק פטור – רישום

קביעת המעמד כעוסק פטור נעשה עם מילוי הטופס לפתיחת תיק העוסק במשרדי מע"מ, כאשר העוסק מצהיר על מחזור הכנסות שנתי משוער.

עוסק פטור – שינוי סיווג לעוסק מורשה

תיק שנפתח לעוסק פטור ישונה לעוסק מורשה כאשר מחזור העסקאות יעבור את תיקרת מחזור העסקאות המוגדרת לעוסק פטור. ניתן לשנות מעמד מעוסק מורשה לעוסק פטור אם מחזור העסקאות במשך השנתיים האחרונות לא עבר את התיקרה הקבועה לעוסק פטור, על מנת לשנות את המעמד יש להגיש בקשה לשינוי המעמד למשרד מע"מ האזורי. במסגרת ניהול תיק העוסק הפטור במשרד רואי החשבון גיתית קפלן מבוצעות ההתקשרויות הרלוונטיות עם משרדי מע"מ ונחסכת הטירחה מהלקוח.

עוסק פטור – השירותים שמספק משרד רואי החשבון גיתית קפלן

משרד רואי החשבון גיתית קפלן בעל נסיון עשיר בטיפול בתיקי עוסקים פטורים ובייצוג העוסק הפטור מול רשויות מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי. במשרד רואי החשבון גיתית קפלן אנו מאמינים כי יש להעניק לכל לקוח, קטן כגדול, שירותי ייצוג וליווי פיננסי, מיסויי וחשבונאי שיאפשר לעוסק הפטור את ההתמקדות בעסקו לצורך צמיחתו.

לתאום פגישת יעוץ לעוסק פטור, השאירו פרטים או חייגו עכשיו ל – 09-9668188

מאמרים הקשורים לעוסק פטור

הזכות להירשם כעוסק פטור

הוראות ניהול ספרים לעוסק פטור

פטור מהנפקת חשבונית עסקה לעוסק פטור 

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט עוסק פטור הופיע ראשון בגיתית קפלן

פטור מהנפקת חשבונית עסקה לעוסק פטור 

המאמר הנ"ל היינו מאמר המשך למאמר המגדיר ומפרט את העוסק הפטור  ולכן מומלץ לעיין בו לפני המאמר הנ"ל

תמצית עמדתנו

סעיף 45 לחוק מע"מ קובע כי:

"עוסק חייב להוציא לקונה חשבונית עסקה על כל עסקה או חלק מעסקה גם אם הם פטורים ממס".

לכאורה, מהסיפא של הסעיף משתמע כי גם עוסקים פטורים חייבים בהוצאת חשבונית מס בגין עסקאותיהם.

ואולם, בהקשר זה סעיף 51(3) לחוק מע"מ מבהיר כי:

"שר האוצר רשאי לקבוע, בין היתר: פטורים לעוסקים, לסוג עוסקים או לסוג עסקאות מחובת הוצאת חשבונית, והתנאתם בניהול רישומים או בהוצאת מסמכים במקום חשבונית."

פטור כאמור נקבע בסעיף 2א לתקנות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) בנוסחו המשולב עם תקנות מע"מ באותו נושא. על פי לשון הסעיף:

" עוסק זעיר שסעיף 31(3) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976, חל עליו, יהיה חייב לנהל מערכת חשבונות שתכלול לפחות:

(1)    שוברי קבלה או ספר פדיון יומי;

(2)    תיק תיעוד חוץ. "

מסקנתנו הנגזרת היא כי עוסקים פטורים אינם נדרשים להפיק חשבוניות עסקה בגין עסקאותיהם.

פרשנות נגדית

ישנה פרשנות הגורסת כי ההוראות שקובע שר האוצר לעניין ניהול פנקסים הן הוראות משלימות ואינן יכולות לסתור במפורש או מכללא את הנחיות סעיף 45 לחוק מע"מ. לשון אחרת, קיימת טענה לפיה ההוראות שנקבעות לעניין ניהול ספרים ואשר במסגרתן לא מחויב עוסק זעיר/פטור בשמירת חשבוניות עסקה כחלק ממערכת חשבונותיו, איננה גורעת מחובתו להפיק חשבונית לקונה.

51. "שר האוצר רשאי לקבוע לסוגי עוסקים או עסקאות הוראות משלימות לביצוע פרק זה, ובין השאר:

(1) צורת החשבונית, הפרטים שיירשמו בה ועשיית העתקים ממנה;

(2) הוראות בדבר שמירת החשבונית והעתקיה;

(3) פטורים לעוסקים, לסוג עוסקים או לסוג עסקאות מחובת הוצאת חשבונית והתנאתם בניהול רישומים או בהוצאת מסמכים במקום חשבונית."

דיון בפרשנות הנגדית

מחד, לשון הסעיף אכן גורסת במפורש כי סמכותו של שר האוצר היא לעניין קביעת הוראות משלימות. ברם, נוסח הפסקה השלישית איננו מותיר מקום לספק בהיבט הפרשנות הלשונית, כאשר הוא מסמיך את השר לקבוע גם פטורים מהוצאת החשבונית.

לשון אחרת, במסגרתן של ההשלמות ניתנת לשר האוצר גם סמכות לפטור. התשובה לשאלה האם הסמכות למתן פטור היא גורפת, או שמא טנטטיבית ומותנית בניהול רישומים והוצאת מסמכים מחליפים – נתונה לפרשנות; אך נראה כי בהקשר זה יסתפקו גם הנמנים על בית שמאי בפרשנות לפיה די בהפקת שוברי קבלה על ידי עוסק פטור כתיעוד המחליף את החשבונית וזאת בשים לב להנחיות בסעיף 2א לתקנות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות).

לסיכומם של דברים

על אף קיומן של מספר פרשנויות אפשריות מהבחינה הלשונית לעניין חובת הוצאת חשבונית עסקה על ידי עוסק פטור, עמדתנו היא כי הפרשנות העקבית ביותר עם לשון החוק, המבנה התחבירי בו נקט המחוקק וההקשר התכליתי של ההוראה, היא זו המתירה לעוסק פטור להסתפק בהפקת שוברי קבלה לתיעוד עסקאותיו (ללא חובת הפקת חשבונית עסקה), כמקובל בפרקטיקה.

לתאום פגישת יעוץ לעוסק פטור, השאירו פרטים או חייגו עכשיו ל – 09-9668188

מאמרים נוספים הקשורים לעוסק פטור

הזכות להירשם כעוסק פטור

הוראות ניהול ספרים לעוסק פטור

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט פטור מהפקת חשבונית עסקה לעוסק פטור הופיע ראשון בגיתית קפלן

מאמר שני בסדרה

במאמר קודם בנושא חובות ניהול הספרים של העוסק הפטור, הסברנו כי עוסקים פטורים זכו במסגרת החקיקה להקלות הנוגעות לניהול ספרים ותיעוד מסמכים. סביר כי  החקיקה בהקשר זה נועדה למנוע העמסת נטל דיווחי משמעותי על כתפיהם של עוסקים שהיקף עסקיהם ומורכבות עסקאותיהם היא נמוכה. במאמר זה נבחן ביתר פירוט את:

• הזכאות להירשם כעוסק פטור.
• רשימת החריגים שאינם יכולים להירשם כעוסקים פטורים.
• עמדתה הפרשנית של רשות המסים לגבי אפשרויות הרישום לסוגי עיסוק מסוימים, ובפרט הוראה, הדרכה וכתיבה לסוגיה.

כללי

עוסק שזכאי להירשם כ"עוסק פטור" הוא מי שעונה לשני קריטריונים מצטברים:

א.      מחזור עסקאותיו איננו עולה על רף מסוים אשר נקבע בתקנות (סכום של 122,833  ש"ח נכון לשנת 2026).

ב.      עיסוקו איננו נכלל במסגרת רשימה ספציפית של עיסוקים אשר מופיעים בסעיף 13 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו – 1976.

הרשימה הספציפית של העוסקים אשר נדרש רישומם כעוסק מורשה

להלן נציג את רשימת העוסקים אשר נדרש רישומם כעוסק מורשה ללא קשר למחזור עסקאותיהם ומספר המועסקים שלהם (סעיף 13 לתקנות מס ערך מוסף (רישום)):

(1)     בעל מקצוע חפשי שהוא: אגרונום, אדריכל, הנדסאי, חוקר פרטי, טוען רבני, טכנאי, טכנאי שיניים, יועץ לארגון, יועץ לניהול, יועץ מדעי, יועץ מס, כלכלן, מהנדס, מודד, מנהל חשבונות, מתורגמן, סוכן ביטוח, עורך דין, רואה חשבון או שמאי, בעל מעבדה כימית או רפואית; וכן עוסקים שעיסוקם מתן שירותים מהסוגים המפורטים בתקנה 6א לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976, ולגבי אותם שירותים בלבד;

(2)     רופא, לרבות פסיכולוג, פיזיותרפיסט, רופא וטרינר, רופא שיניים או מרפא שיניים;

(3)     בעל בית ספר לנהיגה על פי רישיון שניתן לפי סעיף 15(4) לפקודת התעבורה;

(4)    בעל בית ספר לרבות גן ילדים, שבו לומדים או מתחנכים תלמידים באופן שיטתי ושאיננו מלכ"ר וכן בית ספר שבו ניתנת הדרכה מקצועית, עיונית או מעשית, לרבות הדרכה לאמנויות ולספורט, לקבוצות שבכל אחת מהן לא פחות מחמישה תלמידים, להוציא הדרכה מקרית של לא יותר משלושים ימי הדרכה בכל קבוצות התלמידים אשר הופעלו באותה שנת מס.

(5)     סוחר מקרקעין או מתווך מקרקעין;

(6)     סוחר רכב ומתווך רכב;

(7)     חברה הרשומה כדין לפי פקודת החברות;

(8)     אגודה שיתופית הרשומה כדין לפי פקודת האגודות השיתופיות.

עוסקים שעיסוקם מתן שירותים מהסוגים המפורטים בתקנה 6א

ראוי לבאר את האמור בסעיף 13(1) לעניין המינוח "עוסקים שעיסוקם מתן שירותים מהסוגים המפורטים בתקנה 6א לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976, ולגבי אותם שירותים בלבד". עיון בהפניה מלמדנו כי:

(א)   עוסק, מלכ"ר או מוסד כספי שקיבלו שירות מן המפורטים להלן ממי שעיקר הכנסתו ממשכורת, גימלה או קיצבה, יהיו חייבים בתשלום המס בשל השירות, זולת אם קיבלו חשבונית מס מנותן השירות.

ואלה השירותים:

(1)    מופע אמנותי, לרבות הנחיה במופע; בניית תפאורה או הכנתה; הכנת מבחנים, בדיקתם וכן ניהול מבחנים או פיקוח עליהם; הרצאה, הוראה, הדרכה, תרגול או השתתפות במופע שאינו מופע אמנותי; כתבנות או קצרנות; תרגום בכתב או בעל פה; כתיבה או עריכה; פישור, כהגדרתו בסעיף 79ג לחוק בתי משפט [נוסחמשולב], התשמ"ד-1984 או חברות בועדות שהוקמו על פי דין…

עמדת רשות המסים בהקשר להפניה לסעיף זה נשענת על פרשנות מצומצמת. בהוראת פרשנות מע"מ 3/94 הובעה עמדת הרשות לפיה ההפניה חלה רק באותם המקרים בהם מתקיימים שני תנאים מצטברים:

א.      עיקר הכנסתו של נותן השירות הינה ממשכורת, מגימלה או מקיצבה.

ב.      השירות ניתן לעוסק, למלכ"ר או למוסד כספי.

לפיכך, נותני שירותים המנויים בסעיף 6א לעיל ואינם מנויים במפורש בסעיף 13(1) לתקנות מע"מ (רישום), מעמד העוסק לעניין מע"מ כפטור אכן אפשרי ובלבד שעומד בסף מחזור העסקאות המקסימלי המוגדר.

חשוב להדגיש, כי במקרים שבהם מנוי עיסוק מסוים הן בסעיף 13(1) והן בסעיף 6א, לא תחול הפרשנות המקלה ולא ניתן להירשם כעוסק פטור. מקרה מובהק כזה מהווים מתורגמנים, שאינם רשאים להירשם כעוסקים פטורים.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט הזכות להירשם כעוסק פטור – הבהרה לגבי סוגי עיסוקים מסויימים הופיע ראשון בגיתית קפלן

עוסק פטור – כללי

עוסק פטור הוא עוסק שאיננו חייב בתשלום מע"מ בשיעור ממחזור עסקאותיו ולכן איננו גובה מע"מ מלקוחותיו.

מנגד, העוסק הפטור איננו זכאי להחזר מע"מ בגין תשומותיו – קרי לא יקבל חזרה מרשות המסים המע"מ ששילם בגין המוצרים או השירותים שרכש לצורכי עסקו.

עוסק פטור מוגדר כעוסק שמחזור עסקאותיו השנתי איננו עולה על סכום מסוים. בשנת 2023 עומד סכום זה על סך של 107,692 ש"ח. חריג לכלל מהווים בעלי מקצועות  ספציפיים אשר נקבע בחקיקה כי יחויבו להירשם כעוסק מורשה ללא קשר למחזור עסקאותיהם.

האפשרות להירשם כעוסק פטור, המעוגנת בחוק מע"מ, נועדה להקל על נישומים שמחזור עסקיהם מצומצם לפעול כעוסקים מבלי שיידרשו לדיווחים שוטפים לרשות המסים בגין מע"מ.

ספרים שינהל עוסק פטור

חובות ניהול הספרים של עוסק פטור הנן מצומצמות. לאחר פתיחת תיקים במס הכנסה ובמוסד לביטוח לאומי, נדרש על העוסק הפטור לנהל:

• תיק תיעוד חוץ.
• שוברי קבלה או ספר פדיון יומי.

עוסק פטור יפיק קבלה על כל תקבול שקיבל מלקוחו אשר עליה יצוין המינוח "עוסק פטור".

תיק תיעוד חוץ הוא תיק שבו יישמר תיעוד החוץ לפי שיטה המאפשרת את איתור התיעוד ואם הוא מסמך ממוחשב – אמצעי אחסון ממוחשב המאפשר את איתור התיעוד לפי שיטה כאמור.

עוסק פטור מדווח למע"מ פעם בשנה במהלך חודש ינואר שלאחר השנה שהסתיימה על מחזור עסקאותיו כעוסק פטור במהלך השנה החולפת.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט הוראות ניהול ספרים לעוסק פטור הופיע ראשון בגיתית קפלן

קיימים סוגים מסויימים של הכנסות פאסיביות אשר המחוקק בחר לפטור אותן ממס בידי נישומים מסויימים. להלן נסקור בקצרה את סוגי ההכנסות המשתייכות לקבוצה פטורה זו:

קבוצה ראשונה – פטור ממס להכנסות ריבית והפרשי הצמדה

כללי

סעיף 9(13) לפקודה קובע כי במקרים מסויימים הכנסות מהפרשי הצמדה בגין כל נכס (למעט כספים שבקופת גמל) יהיו פטורות ממס. קיומם של כל התנאים הבאים נדרש לצורך החלת הפטור:

1. ההכנסות נצמחו בידי יחיד.
2. הפרשי ההצמדה אינם חלקיים (אינם מחושבים רק על חלק מהחוב).
3. הפרשי ההצמדה אינם מהווים הכנסה מעסק.
4. לא נתבעו בניכוי הוצאות מימון בגין הנכס שהניב את הפרשי ההצמדה כאמור.

ההכנסות שכלולות בצו מס הכנסה (פטור ממס על הפרשי הצמדה), התשמ"ד-1984

הצו פוטר ממס הפרשי הצמדה שצמחו לנישום שלא בעסק, ובין היתר במקרים של הפרשי הצמדה שצמחו בגין הלוואות מסויימות בין יחידים שלא במסגרת עסק, הפרשי הצמדה הנוספים לתביעה שסכום הקרן שנפסק בה איננו חייב במס ופיקדון בבית אבות.

ניכוי מריבית וריבית מוטבת: סעיפים 125ד ו – 125ה לפקודה

סעיף 125ד מתיר לבעלי הכנסות נמוכות לנכות סכומים מהכנסותיהם מריבית בתנאים מסוימים. כך למשל, יחיד שהכנסתו והכנסת בן זוגו בשנת המס לא עלתה על התיקרה המוטבת (55,680 בשנת 2009) זכאי לניכוי בסך של 8,760 (בשנת 2009) מהכנסתו החייבת מריבית המשתלמת על פיקדון בתאגיד בנקאי או על תוכנית חיסכון, אך לא יותר מכלל הכנסתו מריבית.

אם עלתה הכנסתו והכנסת בן זוגו בשנת המס על התיקרה המוטבת יהיה זכאי לניכוי מתואם, כלומר הניכוי המותר לאחר שהופחת ממנו הסכום שבו עלתה ההכנסה החייבת בשנת המס של היחיד ושל בן זוגו על התיקרה המוטבת.

כמו כן, התקרות משתנות אם היחיד או בן זוגו מגיעים לגיל הפרישה.

סעיף 125ה קובע כי 35% מריבית מזכה יהיו פטורים ממס עד לתקרה מסויימת, במקרים הבאים:

1. יחיד שהגיע לגיל פרישה.
2. יחיד אם הוא או בן זוגו הגיעו לגיל הפרישה אשר מלאו לו 55 שנים.

הגדרת ריבית מזכה היא מורכבת ותידון במאמר נפרד.

פטור להפרשי הצמדה וריבית על מס ששולם ביתר

סעיף 9(24) לפקודה פוטר ממס הכנסה מריבית והפרשי הצמדה שקיבל נישום בשל מסים שונים ששילם ביתר וזאת בתנאי שריבית והפרשי הצמדה לא מהווים אצלו הכנסה מעסק לפי 2(1).

קבוצה שנייה – פטור להכנסה מהשכרת נכסים

דמי שכירות

סעיף 9ד פטור ממס עד תקרה מסויימת הכנסה חייבת מדמי שכירות ממקרקעין, מבנים ונכסים אחרים בבעלות הנישום ששימשו בהשגת הכנסה מיגיעה אישית מעסק או משלח יד במישרין אצל אותו אדם בתנאי שההשכרה לא מגיעה לכדי עסק.

עוד נדרש שדמי השכירות לא משולמים לנישום על ידי קרובו.

פטור ממס לדמי שכירות שמקבל קשיש

לפי סעיף 9(25) לפקודה הכנסה מדמי שכירות מהשכרת דירה למגורים שמקבל קשיש המתגורר בבית אבות בשל הדירה שבה גר לפני כניסתו לבית אבות תהיה פטורה ממס עד למחצית התשלום השנתי שמשולם בעד החזקתו בבית האבות.

פטור ממס בידי יחיד בגין הכנסות הנובעות מהשכרת דירה למגורים

נדון במאמר נפרד.

קבוצה שלישית – פטור מדמי מזונות

סעיף 9(22) פוטר ממס הכנסות מלוג, שהיא דמי מזונות שמקבל יחיד ממי שהיה נשוי לו או ממי שהוא נשוי לו וחי בנפרד ממנו, ודמי מזונות המתקבלים בעבור ילדים.

תנאי לפטור להכנסות שאינן עסקיות

כפי שראינו פטורים רבים חלים על הכנסות רק אם אינן הכנסות לפי סעיף 2(1).

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט פטור ממס להכנסות פאסיביות הופיע ראשון בגיתית קפלן

על גופים מסויימים וסוגי עוסקים מסוימים חלה החובה לנכות מס במקור מתשלומים שונים המבוצעים על ידם. מטרת מאמר זה לדון במקור החוקי לחובה זו ובהשלכותיה במקרה הספציפי של שירותים ונכסים. חובת ניכוי מס במקור מתשלומים אחרים יידונו במאמרים נפרדים.

מקורן החוקי של התקנות לעניין ניכוי מס במקור

סעיף 164 לפקודת מס הכנסה קובע כי:

כל המשלם או האחראי לתשלומה של הכנסת עבודה לרבות חלק ממענק שנתקבל עקב פרישה או מוות, שאינו פטור על פי סעיף 9(7א), של השתכרות או רווח שמקורם בהימורים, בהגרלות או בפעילות נושאת פרסים, כאמור בסעיף 2א, של סכום המתקבל עקב היוון קיצבה שאינו פטור על פי סעיפים 9א או 9ב, או של סכומים ותשלומים שחל עליהם סעיף 18(ב) והמהווים הכנסה בידי מקבלם או של הכנסה לפי סעיף 2(5), או של הכנסה חייבת שהעבירה קרן להשקעות במקרקעין כהגדרתה בסעיף 64א2 לבעלי מניותיה, או של תמורה כמשמעותה בסעיף 88, או של ריבית או דיבידנד (עד תיקון מס' 147 נאמר: של התמורה כמשמעותה בסעיף 88) או של כל הכנסה אחרת ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, קבעה לכך בצו, ינכה בשעת התשלום מן הסכום המשתלם מס באופן ובשיעורים שנקבעו, ואולם רשאי שר האוצר לקבוע לענין השתכרות או רווח כאמור בסעיף 2א כי ניכוי המס יהיה כפי שיקבע, אף שלא בשעת התשלום ושלא מן הסכום המשתלם; הוראה זו חלה גם על המדינה.

 מכאן, שסעיף 164 מסמיך את שר האוצר להתקין תקנות מחייבות הנוגעות לחובת ניכוי מס במקור מסוגים שונים ומגוונים של הכנסה. חלק מהתקנות נושאות אופי כללי ואילו חלקן ייעודיות לסוגים ספציפיים של תשלומים, כאשר בכל מקרה של סתירה גוברות התקנות הספציפיות על התקנות הכלליות.

התקנה הכללית לעניין חובת ניכוי מס במקור בגין תשלומים בעד שירותים או נכסים

סעיף 2 לתקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד שירותים או נכסים), התשל"ז – 1977 קובע את החובה הכללית לנכות מס במקור:

(א)  משלם המשלם למקבל תשלומים בעד שירותים או נכסים, למעט תשלומים כאמור בעד נכס או שירות ששוויים אינו עולה על הסכום הקבוע בסעיף 2(ב) לחוק עסקאות גופים ציבוריים… ינכה מתשלומים אלה מס בשיעור של 20%.

(ב)   על אף האמור בתקנת משנה (א) אם לא הוכיח המקבל להנחת דעתו של פקיד השומה, כי ניהל לגבי הכנסתו פנקסים קבילים … ינוכה מס בשיעור של 30%.

(ג)   היה התשלום האמור בתקנת משנה (א) כולו או חלקו בשווה כסף יקבע המשלם לצורך הניכוי את סכום התשלום כפי שעלה לו, פקיד השומה רשאי להגדיל או להקטין את הסכום האמור בתקנת משנה זו, והמשלם ינכה את המס לפי קביעת פקיד השומה.

הגבלת תחולת התקנה – הגדרת "משלם"

החובה לנכות מס במקור מתשלומים בעד שירותים או נכסים איננה חלה על כל סוגי העוסקים, אלא רק על עוסקים העומדים בהגדרת "משלם". התקנות מגדירות "משלם" באופן עקיף ובצורה סיבובית כדלקמן:

"משלם" – אדם [לרבות חבר בני אדם – ק"ג] המשלם תשלומים בעד שירותים או נכסים למעט…

"תשלומים בעד שירותים או נכסים" מוגדרים כתשלומים שמבוצעים על ידי גופים ספציפיים שהגדרותיהם נקבעו במסגרת סעיף 1 של צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד שירותים או נכסים כהכנסה), התשל"ז-1977. הסעיף הנו מפורט ומורכב וחל על סוגים רבים של גופים. לצורך נוחות הקריאה והפחתת מורכבות הדיון נתמקד בחלקים ספציפיים בו, הנוגעים לחברות וליחידים.

"תשלומים בעד שירותים או נכסים" – סכומים המשתלמים על ידי … חברה החייבת בחובת ניהול מערכת חשבונות כפולה או חברה או חברת בת שמחזור עסקיהן ביחד, או של כל אחת מהן לחוד, עלה על הסכום הנקוב לגבי שנת מס פלונית כמפורט בתוספת א', …  מי שחייב בחובת ניהול מערכת חשבונות כפולה או מי שמחזור עסקיו בשנת המס 1988 או לאחר מכן עלה על הסכום הנקוב בתוספת א' … בעד שירותים, בעד נכסים או בעד שירותים ונכסים, בין במישרין ובין בעקיפין … לרבות מס ערך מוסף על פי חוק מס ערך מוסף …

חשוב לזכור כי גם תשלומים שמבוצעים על ידי גופים אחרים (המדינה, קופות חולים ומוסדות להשכלה גבוהה) עומדים בהגדרה, וטרם הפעולה יש להסתמך על לשון החוק המלא.

מכאן, שתשלום מסויים בעד שירות או נכס המבוצע על ידי חברה שאיננה חייבת בהנהלת חשבונות כפולה, ואשר מחזור עסקיה מצומצם מהנתון בתוספת לצו, איננו מהווה "תשלום בעד שירות או נכס" כהגדרתו בצו ולפיכך איננו חייב בדיווח ובניכוי המס במקור.

בהקשר זה, מפרט הצו כי החובה לנהל מערכת חשבונות כפולה אשר תוביל לעמידה בהגדרת התשלום המבוצע כתשלום בעד שירות או נכס (ולפיכך תוביל לעמידה בהגדרת משלם) היא חובה הנובעת מהוראות ניהול ספרים, ולא חובה חשבונאית או סטטוטורית אחרת של הגוף המדווח:

 "חובת ניהול מערכת חשבונות כפולה" – חובה לנהל מערכת חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה, כפי שנקבעה בהוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג-1973 או בהוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות ע"י מוסד), התשנ"ב-1992.

 החריג להגדרת תשלומים או נכסים

סעיף 2א של צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד שירותים או נכסים כהכנסה), התשל"ז-1977 קובע כי:

 על אף האמור בהגדרת "תשלומים בעד שירותים או נכסים", לא יראו כתשלומים בעד שירותים או נכסים -

(1)    תשלומים שמשלמים יחיד, שותפות של יחידים, או חברה שאינה חברת אם או חברת בת, אם בכל אחת משלוש שנות המס שקדמו לשנת המס שלפני שנת המס שבה משתלם התשלום לא עלה מחזור עסקיהם על הסכום הנקוב בתוספת א' ושלא היו חייבים בחובת ניהול מערכת חשבונות כפולה;

(2)     תשלומים שמשלמת חברה שהיא חברת אם או חברת בת, אם בכל אחת משלוש שנות המס שקדמו לשנת המס שלפני שנת המס בה משתלם התשלום, לא עלה מחזור העסקים של חברת האם יחד עם כל חברות הבת שלה, או של חברת הבת יחד עם חברת האם שלה, לפי הענין, על הסכום הנקוב בתוספת א' ושלא היתה חייבת בחובת ניהול מערכת חשבונות כפולה.

 הסכומים הנקובים בתוספת א' הם כדלקמן:

 סכום פטור מתשלום ודיווח בגין עסקה חד פעמית

על פי סעיף 2(א) לתקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד שירותים או נכסים), התשל"ז – 1977:

משלם המשלם למקבל תשלומים בעד שירותים או נכסים, למעט תשלומים כאמור בעד נכס או שירות ששוויים אינו עולה על הסכום הקבוע בסעיף 2(ב) לחוק עסקאות גופים ציבוריים… ינכה מתשלומים אלה מס בשיעור של 20%.

 פרשנות רשות המסים לסעיף היא כי בגין עסקאות חד פעמיות בסכומים נמוכים לא חלה חובת דיווח וניכוי מס במקור. תקרת הסכום לעסקה חד פעמית הפטורה מניכוי מתעדכנת מדי שנה והיא עומדת בשנת המס 2010 על 4,560 ש"ח.

 תיאום ניכוי מס

על פי סעיף 3 לתקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד שירותים או נכסים), התשל"ז – 1977:

רשאי פקיד השומה להתיר בכתב כי ניכוי המס לפי תקנות אלה יוקטן, אם היה סבור שעלול להתהוות עודף מניכוי המס לפי השיעור האמור.

במקרים רבים, נותני השירות או מוכרי הנכסים למשלם נהנים מפטור מלא או חלקי מניכוי מס במקור. באחריות המשלם לבחון את שיעור הניכוי הספציפי החל על הנישום ואת תוקפו, ולנכות בהתאם.

 תשלום והגשת דו"ח לפקיד השומה

על פי סעיף 4 לתקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד שירותים או נכסים), התשל"ז – 1977:

משלם יגיש לפקיד השומה עד היום ה-15 לכל חודש דין וחשבון בטופס 0852 שיכלול פרטים על מקבלי התשלום, על התשלומים בעד שירותים או נכסים ששילם להם ועל סכום המס שנוכה לפי תקנות אלה בחודש הקודם וישלם לו באותו מועד את סך כל המס שנוכה.

רישום ומסירת דו"חות

על פי סעיף 5 לתקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד שירותים או נכסים), התשל"ז – 1977:

(א)   משלם ינהל, לגבי כל מקבל, כרטיס תשלומים בעד שירותים או נכסים בטופס 0851, ירשום בו לגבי כל מקבל את כל הפרטים בו תוך שבוע ימים מיום התשלום ויגישו לפקיד השומה, כשהוא מסוכם לכל פרטיו, בצירוף ריכוז הכרטיסים בטופס 0856, לא יאוחר מיום 31 במרס של כל שנה, לגבי התשלומים בעד שירותים או נכסים ששילם בשנת המס הקודמת ולגבי המס שנוכה מתשלומים אלה.

(ב)  בהגשת הטפסים האמורים בתקנת משנה (א) באמצעות מערכת מיכון, כפי שיורה הנציב, חייב משלם -

(1)     שחלה עליו חובה לנהל מערכת חשבונות כפולה [לפי הוראות ניהול פנקסי חשבונות - ק"ג]

(2)     המעסיק 10 עובדים או יותר;

(3)    העורך את חישוב התשלומים בעד שירותים או נכסים ואת הניכויים מהם באמצעות מערכת מיכון.

אישורים

על פי סעיף 6 לתקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד שירותים או נכסים), התשל"ז – 1977:

 משלם ששילם למקבל תשלומים בעד שירותים או נכסים, יתן לו לא יאוחר מיום 20 במרס של כל שנה לגבי שנת המס הקודמת אישור בטופס 0857 על התשלומים ששילם ועל המס שנוכה מתשלומים אלה.

מאמרים שעשויים לעניין אותך

• הגדרת עוסק מורשה

• הגדרת עוסק פטור

• חברה בע"מ או עוסק מורשה

• פטור מהנפקת חשבונית עסקה לעוסק פטור

• הוראות ניהול ספרים לעוסק פטור

• החזרי מע"מ 

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט חובת ניכוי מס במקור בגין שירותים או נכסים הופיע ראשון בגיתית קפלן

בתקנות אלה:

"תשלומים בעד שירותים או נכסים" – כמשמעותם בצו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד שירותים או נכסים כהכנסה), התשל"ז-1976;

"משלם" – אדם המשלם תשלומים בעד שירותים או נכסים למעט יחיד או שותפות של יחידים שפקיד השומה אישר בכתב לענין זה, כי בשנת מס פלונית לא יחשבו כמשלם, כתוצאה מהקטנה מהותית בהיקף עסקיהם.

"מקבל" – אדם המקבל תשלומים בעד שירותים או נכסים, למעט אדם כמפורט בתוספת.

ניכוי מס

2.

(א) משלם המשלם למקבל תשלומים בעד שירותים או נכסים, למעט תשלומים כאמור בעד נכס או שירות ששוויים אינו עולה על הסכום הקבוע בסעיף 2(ב) לחוק עסקאות גופים ציבוריים (אכיפת ניהול חשבונות ותשלום חובות מס), התשל"ו-1976 [4,560 ש"ח] ינכה מתשלומים אלה מס בשיעור של 20%.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) אם לא הוכיח המקבל להנחת דעתו של פקיד השומה, כי ניהל לגבי הכנסתו פנקסים קבילים וכי הגיש את כל הדו"חות שחוייב בהגשתם בהתאם להוראות הפקודה ואין בידו אישור בכתב מפקיד השומה כי ניהל פנקסים קבילים והגיש את הדו"חות האמורים, ינוכה מס בשיעור של 30%.

(ג) היה התשלום האמור בתקנת משנה (א) כולו או חלקו בשווה כסף יקבע המשלם לצורך הניכוי את סכום התשלום כפי שעלה לו, פקיד השומה רשאי להגדיל או להקטין את הסכום האמור בתקנת משנה זו, והמשלם ינכה את המס לפי קביעת פקיד השומה.

תיאום ניכוי מס

3. רשאי פקיד השומה להתיר בכתב כי ניכוי המס לפי תקנות אלה יוקטן, אם היה סבור שעלול להתהוות עודף מניכוי המס לפי השיעור האמור.

תשלום והגשת דו"ח לפקיד השומה

4.    משלם יגיש לפקיד השומה עד היום ה-15 לכל חודש דין וחשבון בטופס 0852 שיכלול פרטים על מקבלי התשלום, על התשלומים בעד שירותים או נכסים ששילם להם ועל סכום המס שנוכה לפי תקנות אלה בחודש הקודם וישלם לו באותו מועד את סך כל המס שנוכה.

רישום ומסירת דו"חות

5.

(א)   משלם ינהל, לגבי כל מקבל, כרטיס תשלומים בעד שירותים או נכסים בטופס 0851, ירשום בו לגבי כל מקבל את כל הפרטים בו תוך שבוע ימים מיום התשלום ויגישו לפקיד השומה, כשהוא מסוכם לכל פרטיו, בצירוף ריכוז הכרטיסים בטופס 0856, לא יאוחר מיום 31 במרס של כל שנה, לגבי התשלומים בעד שירותים או נכסים ששילם בשנת המס הקודמת ולגבי המס שנוכה מתשלומים אלה.

(ב)  בהגשת הטפסים האמורים בתקנת משנה (א) באמצעות מערכת מיכון, כפי שיורה הנציב, חייב משלם -

(1)     שחלה עליו חובה לנהל מערכת חשבונות כפולה;

(2)     המעסיק 10 עובדים או יותר;

(3)     העורך את חישוב התשלומים בעד שירותים או נכסים ואת הניכויים מהם באמצעות מערכת מיכון.

אישורים

6.    משלם ששילם למקבל תשלומים בעד שירותים או נכסים, יתן לו לא יאוחר מיום 20 במרס של כל שנה לגבי שנת המס הקודמת אישור בטופס 0857 על התשלומים ששילם ועל המס שנוכה מתשלומים אלה.

תשלומים בעד הספקת נכסים

או שירותים כהכנסה

7.    האמור בתקנות אלה אינו פוטר מקבל מלכלול בדין וחשבון על הכנסתו תשלומים בעד שירותים או נכסים שקיבל.

טפסים

8.    טפסים לצורך תקנות אלה ייקבעו בידי הנציב ואפשר להשיגם במשרדי פקיד השומה.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

שתף מאמר

הפוסט מס הכנסה – ניכוי מס מתשלומים בעד שירותים או נכסים הופיע ראשון בגיתית קפלן

עסקים רבים מופעלים או פועלים מדירת מגורים. במקרים אלו, ניתן לשייך חלק מההוצאות בגין דירת המגורים לסל ההוצאות ההכרחיות להפקת הכנסה, ולפיכך בראייה כלכלית ראוי להתירן בניכוי מההכנסה החייבת.

מסיבה זו, רשות המסים מתירה בניכוי מההכנסה החייבת את החלק היחסי המשוייך לעסק (בדרך כלל 25% או 1/3) מתוך מגוון הוצאות שוטפות הכרוכות באחזקת דירת מגורים המשמשת לעסק בחלקה, כגון דמי ארנונה, הוצאות חשמל והוצאות אחרות. הדיון נשוא ענייננו מתמקד בסוג ספציפי של הוצאה שתביעתה בניכוי הנו מורכב: הוצאות שכירות.

מגבלת ההתרה בניכוי בשל בחירה במסלול הפטור על ידי המשכיר

 עיקר מגבלת הניכוי של הוצאות שכר דירה בידי השוכרים נובעת מהעובדה שבמקרים רבים, משכירי הדירות הם יחידים המבקשים להנות מפטור על הכנסה מהשכרת דירה למגורים. לא זאת בלבד שחלופה מיסויית זו עשויה להיות עדיפה מבחינתו של המשכיר, אלא שהיא גם מאפשרת לו להנות מאי חובת הגשת דין וחשבון על הכנסותיו, בהתקיים התנאים הנוספים ב‏תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין-וחשבון), התשמ"ח – 1988‏.

חלופת הפטור מתאפשרת מכח חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים), התש"ן-1990, הקובע בסעיף 2 כי:

"יחיד שהיתה לו בשנת המס הכנסה של דמי שכירות, יהא פטור ממס על הכנסה זו, ובלבד שלא היתה לו הכנסה מהשכרת דירות מגורים בסכום כולל העולה על … שקלים חדשים (להלן – התקרה) … בשל חודש השכרה כלשהו בשנת המס…"

ואולם ממשיך החוק ומתנה את הפטור בכך שהדירה תשמש למגורים בלבד (סעיף 3 לחוק):

"הפטור לפי סעיף 2 יחול רק אם בידי המשכיר מסמך בחתימת ידו של השוכר המאשר כי הדירה משמשת לו למגורים בלבד."

דרישת בניכוי של הוצאות דמי השכירות על ידי השוכר, מוכיחה כי התקיים שימוש עסקי במושכר, והמשמעות הנגזרת היא ביטול הזכאות לפטור ממס בידי המשכיר.

נציין כי ישנה גישה פרשנית הגורסת כי תנאי זה איננו חד משמעי, והיא נשענת על ה"פ 4011/98 שבה  קבע בית המשפט המחוזי כי המונח "מגורים" כולל גם שימוש וניהול מקצוע חופשי אם הדבר נעשה יחד עם המגורים בדירה וכחלק מהם – ואולם לדעתנו, במבחן ההלכה המחייבת לא תעמוד הנחייה זו, למעט במקרים שבהם השימוש העסקי במושכר איננו כרוך בקבלת קהל (ראה גם: עע"מ 1490/05, לעניין הגדרת המונח "מגורים").

מגבלת ההתרה בניכוי בשל החובה לנכות מס במקור מהתשלומים למשכיר

אם המשכיר בחר בחלופת שיעור המס השולי למיסוי הכנסותיו מדמי שכירות (עשוי להיות כדאי במקרים מסוימים, ראה מאמר נפרד בנושא) ניכוי המס במקור מהתשלומים המבוצעים למשכיר הוא תנאי הכרחי לניכוי החלק היחסי של דמי השכירות מההכנסה החייבת. תקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלום דמי שכירות), התשנ"ח-1998, קובעות בסעיף 2 כי:

"שוכר המשלם למשכיר דמי שכירות ינכה מתשלום זה מס בשיעור 35%"

המשלם דמי שכירות ואיננו מנכה במקור מס בשיעורים המתחייבים, נתון לסנקציה בדמות אי התרת ההוצאה, וזאת מכח סעיף 32א לפקודת מס הכנסה הקובע כי:

"על אף האמור בכל דין, לא יותרו לנישום ניכוי הוצאות … בשל תשלומים שחלה לגביהם חובת ניכוי במקור, אלא אם כן הוגש לפקיד השומה דו"ח שהנישום חייב בהגשתו על פי סעיפים 161, 166 או 171, לפי הענין, שבו צויינו שמו, מענו ומספר תעודת הזהות של האדם אשר לו או בשבילו שולמו התשלומים …"

יש לציין כי במקרים שבהם אכן נבחר מסלול המס השולי, עשוי פקיד השומה להעניק למשכיר פטור מניכוי מס במקור.

מגבלת ההתרה בניכוי בשל החשש לאובדן פטור ממס שבח בידי המשכיר

פטור ממס שבח מוענק, במקרים מסויימים, בעת מכירת דירות אשר לפי טיבן ייעודן הוא לשימוש למגורים והן משמשות בפועל בעיקר למגורים. לעתים השימוש העסקי במושכר הוא רחב היקף, או לחילופין מחייב שינויים ו/או הסבות באופן הפוגם בייעוד זה, מה שעשוי להוביל לפגיעה בפטור ממס השבח.

לסיכום

המכשלה העיקרית בדרישת הוצאות שכר דירת מגורים בניכוי מההכנסה החייבת נובעת מדרישת המשכיר המעוגנת בחוזה ההשכרה ואשר לפיה הדירה תשמש למגורים בלבד. סוגיה זו חשובה למשכיר שכן היא מאפשרת לו להנות ממסלולי מס מוטבים על הכנסתו מדמי שכירות, מאי ניכוי מס במקור, מפטור (בכפוף לתנאים נוספים) מהגשת דין וחשבון על הכנסותיו ומאי פגיעה בזכות לפטור ממס שבח (בכפוף ליתר התנאים הרלוונטיים אשר בחוק זה).

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט ניכוי הוצאות שכר דירת מגורים המשמשת לצרכי העסק הופיע ראשון בגיתית קפלן

כללי

במאמרים קודמים סקרנו את מהות נקודות הזיכוי והרחבנו בגין נקודות זיכוי אישיות לתושבי ישראל, חיילים משוחררים ובוגרי לימודים אקדמיים ולימודים לרכישת מקצוע. מאמר זה יעסוק בהצגת הזיכויים המתקבלים בידי יחידים בגין בני זוגם.

תחילה יובהר כי תנאי מקדמי והכרחי למתן נקודות הזיכוי האמורות הוא חישוב מאוחד של הכנסת בני הזוג אשר עליה מושת המס. במקרה הכללי, עשויים בני זוג להיות נישומים כל אחד בפני עצמו על פי מדרגות המס שלו, או נישומים יחד על סמך הכנסתם החייבת המצרפית אשר תחולק בין מדרגות המס. לצורך קבלת נקודות זיכוי בגין בן זוג עובד, נדרש קיומה של החלופה האחרונה – שכן בני זוג הנישומים בנפרד אינם זכאים להטבה.

נקודות זיכוי בגין בן זוג עובד

סעיף 38(א) לפקודת מס הכנסה עוסק בנושא זיכוי בעד בן זוג עובד. הסעיף מורכב יחסית והוא קובע כי:

"בחישוב המס של יחיד תושב ישראל שהוא בן זוג רשום והכנסתו החייבת כוללת את הכנסת בן-זוגו, והוכח להנחת דעתו של פקיד השומה כי הכנסת בן זוגו הושגה מיגיעתו האישית מעסק או משלח יד או מעבודה לרבות הכנסה מיגיעה אישית כאמור בפסקאות 1 עד 6 להגדרה שבסעיף 1, יובאו בחשבון רבע נקודת זיכוי לפי סעיף 36, 1.5 נקודות זיכוי אם הם אינם זכאים לנקודת קיצבה לפי סעיף 40(א), ו- 1.75 נקודות זיכוי אם הם זכאים לנקודות קיצבה כאמור ולענין יחיד מוטב כהגדרתו בסעיף 37 תובא בחשבון גם נקודת זיכוי כאמור באותו סעיף. "

במלים אחרות, אם לבן הזוג שאינו רשום יש הכנסה מיגיעה אישית, בן הזוג הרשום עשוי להיות זכאי לנקודות זיכוי נוספות בגין 3 מרכיבים המצויינים בסעיף:

• בעד נסיעות בן הזוג שאיננו רשום: 0.25 נקודת זיכוי.
• בעד עבודת בן הזוג שאיננו רשום: 1.5 נקודות זיכוי אם אין לבני הזוג ילדים, או 1.75 נקודות זיכוי אם יש להם ילדים (ללא תלות במספרם – מכח ההפניה לסעיף 40(א)).
• בעד היות בן הזוג הרשום מוטב: 1 נקודת זיכוי. בהקשר זה, קובע סעיף 37 כי יחיד מוטב הוא כזה אשר נושא בכלכלת בן זוגו ואשר הגיע לגיל פרישה, או שהוא או שבן זוגו עיוור או נכה. זיכוי זה איננו מותנה בקיומה של הכנסה מיגיעה אישית בידי בן הזוג שאיננו רשום.

ביטול ההטבה במקרה של הכנסה נמוכה של בן הזוג

לפי סעיף 38(ב) לפקודה:

"על אף האמור בסעיף קטן (א), אם הכנסתו של בן הזוג שאינו בן זוג רשום איננה עולה על סכום שהוא פי חמישה מסכום חלקי נקודות הזיכוי האמורות לפי העניין, לא תיכלל הכנסתו של בן הזוג שאינו רשום בחישוב ההכנסה החייבת של בן הזוג הרשום, ובחישוב המס של בן הזוג הרשום לא יובאו בחשבון חלקי נקודות הזיכוי האמורות.

נמצאנו למדים כי אם בן הזוג שאיננו הרשום משתכר בסכומים נמוכים (פחות מפי חמישה מסכום נקודות הזיכוי שפורטו בסעיף 38(א) לעיל):

-         לא תצורף ההכנסה של בן הזוג שאיננו הרשום להכנסת בן הזוג הרשום: גורם זה "מקל" שכן הוא מונע מעבר למדרגות מס גבוהות בשל ההכנסה השולית של בן הזוג שאיננו רשום; אך מנגד:

-          לא יוענקו נקודות הזיכוי הנוספות ולא יופחת באמצעותן נטל המס על בן הזוג הרשום.

נמחיש את האמור לעיל באמצעות מספר דוגמאות, כולן מתייחסות למקרה שבו בן הזוג שאיננו רשום הוא אישה, ובמונחי ערך נקודות זיכוי לשנת 2010.

ההטבה היחידה שלא תושפע כפועל יוצא מההכנסות הנמוכות כאמור היא הזיכוי בגין יחיד מוטב בגובה נקודת זיכוי אחת, אשר אפשרית כל אימת שחלה עמידה בהגדרת יחיד מוטב של בן הזוג הרשום ובלבד שקיימת עמידה בהגדרת יחיד מוטב אליבא דסעיף 37 לפקודה, וחישוב חבות המס מבוצע במאוחד (בראייה מצרפית של הכנסות שני בני הזוג).

זיכוי בעד בן זוג עוזר

פקודת מס הכנסה מעניקה הקלה במס בדמות נקודות זיכוי ליחידים שבני זוגם מסייעים בידם בהפקת הכנסה. סעיף 39 לפקודה קובע כדלקמן:

"בחישוב המס של יחיד תושב ישראל שבן-זוגו היה עוזר לו, לפחות 24 שעות בכל שבוע בתוך 9 חודשים של שנת המס, בהשגת הכנסתו מעסק או ממשלח ידו, יובאו בחשבון 1.5 נקודות זיכוי אם הוא איננו זכאי לנקודת קיצבה לפי סעיף 40(א) ו-1.75 נקודות זיכוי אם הוא זכאי לנקודת קיצבה כאמור, ולענין יחיד מוטב כהגדרתו בסעיף 37 תובא בחשבון גם נקודת זיכוי כאמור באותו סעיף ובלבד שאם הוא זכאי, בשל בן-זוגו, גם לזיכויים שעל פי סעיף 38, יינתנו לו הזיכויים לפי אחד משני הסעיפים, לפי בחירתו"

קרי, יוענקו 1.75 נקודות זיכוי או 1.5 נקודות זיכוי (כתלות בקיום ילדים או היעדרם) ליחיד תושב ישראל שבן זוגו עוזר לו בהפקת הכנסה מעסק או ממשלח יד בלבד. לשם כך יש לבחון את התנאים שקיומם המצטבר נדרש לצורך מתן ההטבה:

-          סף כמותי: עבודה של לפחות 24 שעות בכל שבוע בתוך 9 חודשים של שנת המס.

-          בחירה בין סעיפי זיכוי: בהתקיים הסעיף, היחיד אשר בן-זוגו סייע בידו בהפקת ההכנסה, יוכל לבחור בין זיכוי לפי סעיף 39 לבין הזיכויים המתקבלים לפי סעיף 38. כפל הטבות (זיכויים) איננו אפשרי.

לסיכום

באמצעות מנגנון נקודות הזיכוי מעודדת רשות המסים את פריון העבודה בדרך של עידוד עבודה ועידוד יצירת הכנסה של בן הזוג שאיננו הרשום. לצורך בחינה פרטנית של מסלול המס והזיכויים המיטבי, רצוי לפנות למשרדנו לייעוץ מקצועי שיביא בחשבון נתוניו הספציפיים של הפונה.

 בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט נקודות זיכוי בגין בן זוג הופיע ראשון בגיתית קפלן

במאמר זה נתאר את נקודות הזיכוי אשר להם זכאים בוגרי לימודים אקדמיים ולימודי מקצוע.

נקודות זיכוי לבוגרי לימודים אקדמיים

סעיף 40ג לפקודה קובע כי יחיד אשר סיים חובות לימודיו לתואר ראשון או שני החל מיום 1 בינואר 2005, זכאי לקבל נקודות זיכוי בגין התואר לפי הפירוט הבא:

1. בוגר תואר ראשון שסיים את לימודיו בשנים 2005-2006: היה זכאי למחצית נקודת זיכוי למשך 3 שנות מס (או משך הלימודים לתואר – לפי המשך הקצר מביניהם) שתחילתן בשנה העוקבת לשנת סיום לימודי התואר. כך, לדוגמא, סיום לימודי תואר ראשון ביום 2/1/2006 מוביל לכך שהזכאות למחצית נקודת הזיכוי תחל רק בשנת 2007 ולמשך שלוש שנות מס החל מתאריך זה.

2. נכון לשת 2022 בוגר תואר ראשון : זכאי לנקודת זיכוי לשנה אחת אשר תחילתה בשנה העוקבת לשנת סיום התואר. במקצועות בהן נדרשת התמחות ניתן לבחור לנצל את ההטבה בשנת המס שלאחר סיום ההתמחות

3. נכון לשנת 2022 בוגר תואר שני: זכאי למחצית נקודת זיכוי למשך שנה אחת אשר תחילתה בשנה העוקבת לשנת סיום התואר. במקצועות בהן נדרשת התמחות ניתן לבחור לנצל את ההטבה בשנת המס שלאחר סיום ההתמחות

נקודות הזיכוי האמורות מתייחסות ללימודים לתואר אקדמי ראשון אחד או לתואר אקדמי שני אחד, בלבד, ולאחר שהיחיד המציא לפקיד השומה אישור על סיום לימודיו וזכאותו לתואר. חשוב לציין כי הזיכוי מותנה בלימודים במוסד להשכלה גבוהה המוכר על ידי המל"ג.

בהקשר זה יובהר כי למרות שעמדת רשות המסים היא שלא ניתן לקבל בו זמנית נקודות זיכוי בגין תואר ראשון ותואר שני יחד, ניתן לפרש גם את לשון החוק על פי הכוונה לפיה המניעה לקבל כפל נקודות זיכוי היא רק במקרה של סיום לימודים לשני תארים מאותה הרמה.

נקודות זיכוי לבוגרי תואר אקדמי שלישי ברפואה או ברפואת שיניים

אם מדובר בתואר אקדמי שלישי ברפואה או ברפואת שיניים מי שסיים לימודיו החל משנת 2014 זכאי לנקודת זיכוי אחת בשנה שלאחר סיום לימודיו או בשנה שלאחריה, ובנוסף לחצי נקודת זיכוי בשנה שלאחר מכן.

נקודות זיכוי לתלמידי דוקטורט במסלול הישיר

במידה ומדובר במסלול לימודים ישיר לתואר אקדמי שלישי תובא בחשבון מחצית נקודת זיכוי אחת בשנת המס העוקבת לשנה שבה הסתיימו הלימודים לתואר השלישי וזאת בנוסף לנקודת הזיכוי שהתקבלה עבור סיום תואר ראשון

כמו כן, לתלמיד דוקטורט במסלול הישיר, תובא בחשבון מחצית נקודת זיכוי, למשך שתי שנות מס, החל בשנת המס שלאחר שנת המס שבה הסתיימו לימודיו לתואר אקדמי שלישי.

מחצית נקודת זיכוי ליחיד שסיים לימודי מקצוע

סעיף 40ד לפקודה קובע כי גם יחיד אשר סיים לימודי מקצוע בהיקף שעות לימוד הזהה ל- 1,700 שעות לימוד הנהוגות במוסד להשכלה גבוהה לפחות, שלא במסגרת לימודים לתואר אקדמי – זכאי למחצית נקודת זיכוי. גם במקרה זה, תחילת תקופת "ההטבה" תהא בשנה העוקבת לשנת סיום לימודי המקצוע.

סעיף 40ה קובע כי יחיד שמתקיימים בו התנאים הקבועים בסעיף 40ג ובסעיף 40ד, יהיה זכאי לבחור אם יובאו בחשבון בחישוב המס שלו נקודת זיכוי אחת או מחצית נקודת זיכוי, לפי העניין, לפי סעיף 40ג או מחצית נקודת זיכוי לפי סעיף 40ד.

המשמעות היא שלא ניתן לקבל בו זמנית נקודות זיכוי בגין תואר אקדמי (ויהא זה תואר ראשון, שני או שלישי) ובגין לימודי מקצוע, בעת ובעונה אחת.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט נקודות זיכוי לבוגרי לימודים אקדמיים ולימודי מקצוע הופיע ראשון בגיתית קפלן