שכרם של עובדים רבים מורכב מתשלומים שהנם קבועים או ניתנים לקביעה על בסיס שוטף (כגון שכר חודשי רגיל ותשלומים חודשיים אחרים) ומתשלומים נוספים המועברים לעובד באופן תקופתי על בסיס משתנה, כגון בונוסים ומענקי השתתפות ברווחי המעביד.

על פי תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ"ה – 1995, בעוד שהתשלומים השוטפים מהווים חלק אינטגרלי מההכנסה החייבת בדמי ביטוח לאומי בחודש שבו בוצע התשלום (במקרה של תשלומים חודשיים) או בחודש שבעדו בוצע התשלום (במקרה של הפרשי שכר), הרי שתשלומים נוספים ומשמעותיים הנושאים אופי חד פעמי / תקופתי / שנתי נדרש לפרוס אחורנית לצורך חישוב החבות בדמי ביטוח.

יש לשים לב, כי לבעלי הכנסות גבוהות – פריסה זו עשויה להגדיל דווקא את החבות בדמי ביטוח לאומי, בשל קיומה של תקרת הכנסה החייבת בדמי ביטוח. לעומת זאת, בעלי הכנסות נמוכות עשויים להנות מהמיסוי הפרוגרסיבי נשוא חוק הביטוח הלאומי ולשלם סכום דמי ביטוח נמוך יותר בעקבות הפריסה (בהשוואה למצב שבו היא לא היתה מבוצעת).

אופן הפריסה וההתניות הספציפיות לביצועה מפורט בתקנות הביטוח הלאומי, כדלקמן:

1. אם שיעורו [של התשלום הנוסף] 25% או יותר מהשכר החודשי הרגיל של עובד יחולק [התשלום הנוסף] לשנים עשר, והסכום המתקבל מהחלוקה האמורה יצורף לשכר החודש שבו שולם ולשכר כל אחד מאחד עשר החודשים שקדמו לו; תשלום נוסף כאמור, ששולם לעובד שעבד אצל מעבידו פחות מאחד עשר החודשים שקדמו לחודש שבו שולם, יחולק במספר החודשים שבהם עבד העובד אצל אותו מעביד (להלן - חודשי העבודה הקודמים), והסכום המתקבל מהחלוקה האמורה, יצורף לשכר החודשי הרגיל בעד כל אחד מחודשי העבודה הקודמים;

2. אם שיעורו [של התשלום הנוסף] נמוך מ-25% מהשכר החודשי הרגיל, יצורף [התשלום הנוסף] לשכר החודשי הרגיל בחודש שבו שולם.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט ביטוח לאומי – פריסת בונוס בשכר הופיע ראשון בגיתית קפלן

דמי לידה משולמים לאישה עובדת שיצאה לחופשת לידה. דמי הלידה נועדו לפצות את היולדת על אובדן שכרה או הכנסתה בפרק הזמן שבו אין היא עובדת בשל ההיריון והלידה. מאמר זה יסקור את ההגדרות בחוק הביטוח הלאומי לעניין האוכלוסיה המבוטחת ותנאי הזכאות.

המבוטחים בביטוח דמי לידה

1. עובדת שכירה או עובדת עצמאית המועסקת בישראל (גם אם אינה תושבת ישראל).
2. עובדת שכירה המועסקת מחוץ לישראל, ובלבד שהיא ומעסיקה תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל או שהיא עובדת מקומית ישראלית.
3. אישה שמלאו לה 18 שנים, והיא נמצאת בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי במקום שאושר לעניין זה (בתי ספר מוכרים לאחיות מוסמכות ולאחיות מעשיות וכן מקומות שההכשרה או השיקום ניתנים בהם בשיתוף עם האגף להכשרה ולהשתלמות מקצועית שבמשרד התעשייה המסחר והתעסוקה במקצוע הנלמד, לפי תוכנית לימודים של 35 שעות בשבוע ו-6 חודשים רצופים לפחות), ובלבד שעבדה בעבודה שכירה או עצמאית 30 ימים רצופים לפחות לפני היום שהפסיקה את עבודתה בזמן ההיריון.

תנאי הזכות לדמי לידה

דמי לידה מרביים – עבור 14 שבועות (98 ימי זכאות) - ישולמו ליולדת שהפסיקה את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה, וששולמו בעדה דמי ביטוח  לפני היום הקובע על-פי הפירוט כדלקמן:

• 10 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע, או:
• 15 חודשים מתוך 22 החודשים שלפני היום הקובע.

מחצית מדמי הלידה ישולמו אם שולמו בעדה דמי ביטוח בעבור 6 חודשים מתוך 14 חודשים שלפני היום הקובע.

לעובדת עצמאית יובאו בחשבון תקופות העבודה שבעבורן שילמה דמי ביטוח.

החודשים האלה ייחשבו לחודשים ששולמו בהם דמי ביטוח (ובתנאי שהם לפני היום הקובע):

1. חודשים שהאישה עבדה וקיבלה ממעסיקה שכר (לרבות דמי מחלה ודמי חופשה), או חודשים שהייתה לה הכנסה מעבודה עצמאית והיא שילמה דמי ביטוח מהכנסתה. עבודה בחלק מהחודש נחשבת לחודש עבודה מלא.
2. חודשים שהאישה קיבלה בעדם דמי לידה (בעד לידה קודמת) או דמי פגיעה בעבודה או דמי אבטלה או דמי תאונה או קצבה לשמירת היריון (קודמת) או נכות מעבודה בשיעור 100% מן המוסד לביטוח לאומי.
3. חודשים שהאישה קיבלה בעדם דמי מחלה או תמורת חופשה שנתית מקופת גמל.
4. שני החודשים הראשונים של חופשה בלא תשלום (שהמעסיק חייב בתשלום דמי ביטוח בעדם).
5. חודשים שהאישה נמצאה בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, המאושרים לעניין זה, ובלבד שעבדה בעבודה כשכירה או כעצמאית 30 ימים רצופים לפחות בתכוף לפני היום הקובע.
6. חודשי השירות בצבא – לחיילת שהפסיקה את השירות הצבאי והתחילה לעבוד, אבל בגלל השירות בצבא אין לזכותה מספר חודשי עבודה, המזכים בדמי לידה. לחיילת בשירות קבע קיימים תנאים שונים, בכפוף לחודש ההיריון שבו עזבה את השירות הצבאי.

אישה שעבדה גם כשכירה וגם כעצמאית, יחושבו חודשי הביטוח בנפרד לעבודתה כשכירה ולעבודתה כעצמאית.
היא תוכל להיות זכאית לדמי לידה מלאים או חלקיים גם על פי עבודתה כשכירה וגם על פי עבודתה כעצמאית, רק אם צברה בכל סוג של עבודה את תקופת הכיסוי כמפורט בתנאי הזכאות, והכל על פי התנאים בחוק.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט דמי לידה ביטוח לאומי הופיע ראשון בגיתית קפלן

המוסד לביטוח לאומי מעניק בהתקיים תנאים מסויימים ביטוח לעמיתיו בגין מקרים של פגיעה בעבודה. דמי פגיעה הם תשלום שהמוסד לביטוח לאומי משלם למבוטח שנפגע בעבודה (מתאונת עבודה או ממחלת מקצוע), ועקב כך הוא אינו מסוגל לעבוד לא בעבודתו ולא בעבודה מתאימה אחרת. במאמר זה נציג את האוכלוסיה המבוטחת ונרחיב בדבר הגדרת פגיעה בעבודה לעניין חוק הביטוח הלאומי.

המבוטחים בביטוח נפגעי עבודה

אלה המבוטחים בביטוח נפגעי עבודה:

1. עובד שכיר (חוץ משוטר, סוהר ועובד שירותי הביטחון).
2. עובד עצמאי, בתנאי שהוא רשום במוסד לביטוח לאומי.
3. מי שנמצא בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי (במקום שאושר בתקנות הביטוח הלאומי).
4. מי שנבחן לפי חוק החניכות או לפי חוק שירות התעסוקה (בשעת הבחינה בלבד).
5. מי שמתאמן לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום.
6. אסיר, עציר או חוסה במעון על פי חוק הנוער, העובדים בעבודה שאינה מן השירותים הרגילים של מקום הימצאם.
7. מי ששכרו נקבע על פי החוק, כגון חבר כנסת.

תושבי ישראל העובדים בחוץ לארץ

שכיר תושב ישראל העובד בחוץ לארץ, מבוטח בביטוח נפגעי עבודה, אם מעסיקו תושב ישראל, וחוזה העבודה ביניהם נקשר בישראל (אם לא נקשר חוזה העבודה בישראל, העובד מבוטח רק אם במקום העבודה בחוץ לארץ אין חובת ביטוח מפני פגיעה בעבודה). עובד השוהה בחוץ לארץ יותר מ-5 שנים רצופות, על מעסיקו לפנות אל מנהל אגף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי כדי להאריך את ביטוחו.

עובד עצמאי תושב ישראל, שנפגע בעבודה בחוץ לארץ, זכאי בתנאים מסוימים לגמלאות נפגעי עבודה.

בתנאים מסוימים תוכר כתאונת עבודה גם פגיעה שנפגע העובד בשעת הנסיעה ועקב הנסיעה מישראל לחוץ לארץ או מחוץ לארץ לישראל.

הגדרת פגיעה בעבודה

פגיעה בעבודה, המזכה בגמלאות נפגעי עבודה, היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע, כהגדרתן בחוק הביטוח הלאומי.

עוד תיחשב לתאונת עבודה תאונה שאירעה למבוטח בנסיבות האלה:

1. בדרכו ממעונו (או מהמקום שהוא לן בו) אל העבודה, או מן העבודה אל מעונו, או ממקום עבודה אחד אל מקום עבודה אחר.

2. בשעת עבודתו במקום העבודה (או בסביבתו הקרובה ביותר) בזמן שעשה להצלת גוף או רכוש, או למניעת נזק לגוף או לרכוש.

3. בשעת עבודתו, מפגיעה (שלא עקב העבודה) שפגע בו אדם אחר בחפץ הנמצא במקום העבודה (או בסביבתו הקרובה ביותר), ובלבד שלנפגע לא היה חלק בגרימת הפגיעה.

4. למבוטח השכיר – במקום שהוא או חבריו לעבודה סועדים בשעת הפסקה, שנקבעה על דעת המעסיק ואינה עולה על 3 שעות, וכן בדרכו מן העבודה, אל אותו מקום, או בחזרה מאותו מקום אל העבודה.

5. למבוטח השכיר, חבר ועד העובדים של מקום עבודתו, וכן למבוטח, חבר ועד מושב עובדים - בשעת מילוי תפקידם זה ועקב מילוי התפקיד, וכן בדרכם למלא את התפקיד ובדרכם חזרה.

6. למבוטח השכיר – בדרכו מן העבודה או ממעונו אל מקום בחינה שהוא נבחן לפי חוק החניכות או לפי חוק שירות התעסוקה, או בדרכו חזרה ממקום הבחינה אל העבודה או אל מעונו.

גם תקיפה, תוך כדי ועקב העבודה, כולל תקיפה מינית, תיחשב כפגיעה בעבודה, אם היא גורמת לנזק גופני או נפשי ומצריכה טיפול רפואי.

תאונה שאירעה למבוטח בדרכו לא תיחשב לתאונת עבודה, אם הפסיק המבוטח את דרכו המקובלת בהפסקה של ממש או סטה ממנה סטייה של ממש, שלא לשם מילוי חובותיו כלפי מעסיקו, והמבוטח העצמאי – שלא לשם עיסוקו במשלח ידו. אבל תאונה שאירעה למבוטח בדרכו כאמור בסעיף 1 לעיל תיחשב לתאונת עבודה, אם הפסיק המבוטח את דרכו או סטה ממנה כדי לעשות אחד מאלה:

א. כדי להתפלל תפילת בוקר בציבור בבית התפילה שהוא מתפלל בו.

ב. כדי ללוות את ילדו אל הגנון, אל גן הילדים, אל מעון הילדים (או אל מקום אחר שאושר בתקנות הביטוח הלאומי), וכן כדי להחזירו משם.

 תאונה שאירעה למבוטח בזמן שנהג ברשלנות ולא מילא אחר הוראה חוקית או הוראה של מעסיקו בעניין עבודתו לא תיחשב לתאונת עבודה, אלא אם כן עקב אותה תאונה נפטר המבוטח, או נעשה נכה או לא מסוגל לעבוד 10 ימים לפחות, ולולא נהג ברשלנות הייתה נחשבת התאונה לתאונת עבודה.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט המוסד לביטוח לאומי – ביטוח פגיעה בעבודה הופיע ראשון בגיתית קפלן

לעמידה בהגדרת "עובד עצמאי" על פי חוק הביטוח הלאומי השלכה על חובת התשלום והזכאות לחלק מהקצבאות בידי המבוטח. בהסתמך על חוק הביטוח הלאומי, עובד עצמאי הוא כזה שמקיים לפחות אחד מהתנאים הבאים:

1. עוסק במשלח ידו 20 שעות בשבוע לפחות.
2. מי שהכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו עולה על 50% מהשכר הממוצע (*).
3. מי שעוסק במשלח ידו עד 12 שעות בשבוע, והכנסתו עולה על 15% מהשכר הממוצע (**).

(*) נכון לשנת 2026 השכר החודשי הממוצע הנו 13,770 ש"ח. לפיכך, ייחשב כעובד עצמאי אדם שהיקף הכנסתו החודשית במסגרת עיסוקו כעצמאי היא לפחות 6,885 ש"ח, וזאת ללא כל קשר להיקף השעות שמשקיע העצמאי בעיסוקו.

(**) לחילופין, ייחשב עמית כעובד עצמאי במידה והכנסתו החודשית הממוצעת מעיסוקו כעצמאי היא לפחות 2,065 ש"ח, ובלבד שהוא עוסק במשלח ידו 12 שעות בשבוע.

 עוסק עצמאי אשר אינו עונה על אחד מהתנאים הנ"ל הינו "עצמאי שאינו עונה להגדרה". לעניין חובת התשלום והזכאות לקצבאות ייחשב העצמאי הנ"ל כבעל הכנסה שלא מעבודה, וישלם שיעורי ביטוח לאומי ומס בריאות מופחתים על הכנסתו, כדלקמן:

שיעור דמי הביטוח לעצמאי שאינו עונה להגדרה

1. הכנסה עד סכום של 3,442 ש"ח = 25% מהשכר הממוצע אינה מחוייבת בדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.
2. מחלק ההכנסה שמעל 3,442 ש"ח ועד 7,703 ש"ח נכון ליום 1 בינואר 2026 ישלם 6.92% דמי ביטוח לאומי ו- 5.17% דמי ביטוח בריאות, סה"כ 12.09%.
3. מחלק ההכנסה שמעל 7,703 ש"ח ועד לתקרה בסך 51,910 ש"ח נכון ליום 1 בינואר 2026 ישלם 7% דמי ביטוח לאומי ו- 5.17% דמי ביטוח בריאות, סה"כ 12.17%
4. הכנסה מעל לסכום של 51,910 ש"ח אינה מחוייבת בדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט חוק הביטוח הלאומי – עצמאי שאינו עונה להגדרה הופיע ראשון בגיתית קפלן