לקוחות המשרד שלום,

אושר סופית – חישוב מס נפרד לבני זוג העובדים ביחד בעסק החל מ 01.01.2014

לתיקון פקודת מס הכנסה לחישוב מס נפרד לחץ כאן

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט חישוב מס נפרד לבני זוג העובדים ביחד בעסק החל מ 01.01.2014 הופיע ראשון בגיתית קפלן

עוסק פטור – כללי

עוסק פטור הוא עוסק שאיננו חייב בתשלום מע"מ בשיעור ממחזור עסקאותיו ולכן איננו גובה מע"מ מלקוחותיו.

מנגד, העוסק הפטור איננו זכאי להחזר מע"מ בגין תשומותיו – קרי לא יקבל חזרה מרשות המסים המע"מ ששילם בגין המוצרים או השירותים שרכש לצורכי עסקו.

עוסק פטור מוגדר כעוסק שמחזור עסקאותיו השנתי איננו עולה על סכום מסוים. בשנת 2023 עומד סכום זה על סך של 107,692 ש"ח. חריג לכלל מהווים בעלי מקצועות  ספציפיים אשר נקבע בחקיקה כי יחויבו להירשם כעוסק מורשה ללא קשר למחזור עסקאותיהם.

האפשרות להירשם כעוסק פטור, המעוגנת בחוק מע"מ, נועדה להקל על נישומים שמחזור עסקיהם מצומצם לפעול כעוסקים מבלי שיידרשו לדיווחים שוטפים לרשות המסים בגין מע"מ.

ספרים שינהל עוסק פטור

חובות ניהול הספרים של עוסק פטור הנן מצומצמות. לאחר פתיחת תיקים במס הכנסה ובמוסד לביטוח לאומי, נדרש על העוסק הפטור לנהל:

• תיק תיעוד חוץ.
• שוברי קבלה או ספר פדיון יומי.

עוסק פטור יפיק קבלה על כל תקבול שקיבל מלקוחו אשר עליה יצוין המינוח "עוסק פטור".

תיק תיעוד חוץ הוא תיק שבו יישמר תיעוד החוץ לפי שיטה המאפשרת את איתור התיעוד ואם הוא מסמך ממוחשב – אמצעי אחסון ממוחשב המאפשר את איתור התיעוד לפי שיטה כאמור.

עוסק פטור מדווח למע"מ פעם בשנה במהלך חודש ינואר שלאחר השנה שהסתיימה על מחזור עסקאותיו כעוסק פטור במהלך השנה החולפת.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט הוראות ניהול ספרים לעוסק פטור הופיע ראשון בגיתית קפלן

הגדרה:

הצהרת הון היא דיווח תקופתי שיש להגיש לרשות המסים, הכולל פירוט בדבר נכסי הנישום והתחייבויותיו. על פי רוב, מוגשת הצהרת ההון רק אחת למספר שנים, בכפוף לדרישה מפורשת של רשות המסים. החובה להגיש הצהרת הון במקרים מסויימים חלה רק על אוכלוסיות מסוימות – בדרך כלל, על עצמאים ובעלי שליטה בחברות. יחד עם זאת, גם שכירים בעלי הכנסות גבוהות (העולות על סכום שנקבע בתקנות מס הכנסה) עשויים להדרש על ידי רשות המסים להגיש הצהרת הון.

הצהרת ההון נדרשת להגשה כל מספר שנים, כאמור – בכפוף לדרישה מפורשת של רשות המסים – ומטרתה היא לאושש או להפריך את ההנחה לפיה המקורות לגידול בעושרו של הנישום הם מקורות שבדין ואשר מוסו כהלכה.

הצהרת הון – מבנה

הצהרת ההון תוגש על ידי יחיד או על ידי התא המשפחתי. במסגרת טופס הצהרת ההון, ידווח הנישום על כל רכושו באופן מפורט בחלוקה לסוגי הנכסים השונים. הצהרת ההון תכלול בין היתר סעיפים כגון: כלי רכב, נדל"ן, ניירות ערך ונכסים פיננסיים אחרים, ריהוט וציוד, תכשיטים, פריטי אומנות וכיוצא בזאת. כנגד זאת, ידווח הנישום גם על התחייבויותיו, ובכלל זאת על הלוואות ומשכנתאות שנטל, התחייבויותיו לספקים ונותני שירותים במסגרת העסק וכל התחייבות אחרת. כל רישום במסגרת ההצהרה, ילווה במסמכים מבססים ותומכים לאימות נכונות ונאותות הנתונים המופיעים בהצהרת ההון.

לאחר שלב הרישום מגיע שלב חישוב ההון. ההון של הנישום מוגדר בתור ההפרש שבין נכסי הנישום שפורטו בדוח לבין התחייבויותיו.

הצהרת הון – חשיבות הצהרת הון ראשונה

על פי רוב, נדרש להגיש את הצהרת ההון הראשונה בעת פתיחת תיקים במס הכנסה, על פי רוב בשל רישום כעוסק או כבעל שליטה בחברה. על בסיסה של הצהרת ההון הראשונה, יאותרו הפרשי ההון מול הצהרות ההון שיוגשו בתקופות העוקבוות, ולכן חשיבות הכנתה גבוהה. חשוב מאד שלא להחסיר מהצהרה זו פריטי רכוש או נכסים, שכן הצהרה עליהם במועד מאוחר יותר עשויה להוביל ליצירת הפרשי הון בלתי מוסברים, אשר יחוייבו במס הכנסה.

הצהרת הון – הצהרות הון עוקבות

בעת הגשת הצהרת הון למס הכנסה בתקופות עוקבות מאותרים הפרשים בהון ומושווים הפרשים אלו להכנסה עליה הצהיר הנישום ממקורותיו השונים, בניכוי עלויות מחיה בהתבסס על נתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ההכנסות בניכוי עלויות המחיה מהוות את "מרכיב החסכון", וגידול משמעותי בהון הנישום מעבר לו דורש הסברים. היות ופרק הזמן בין הגשות הצהרות ההון עשוי להגיע עד לכדי 7 שנים, במקרים רבים גידול חוקי לחלוטין בהון עשוי להיות קשה להסבר, ונדרשת עין בוחנת של איש מקצוע מיומן במסגרת התהליך.

הצהרת הון – שירותי עריכת הצהרת הון שמספק משרד רו"ח גיתית קפלן

משרד רואי החשבון גיתית קפלן בעל נסיון עשיר בייצוג לקוחות ובטיפול בנושאיהם הכספיים במגוון רחב של נושאים, והוא מתמחה גם בהגשת הצהרות הון, לרבות הצהרת הון ראשונה והצהרת הון במועדים עוקבים, תוך איתור הפרשי הון גם במקרים מורכבים. משרדנו ישמח לעמוד לשירותך בנושא זה ובכל נושא אחר בתחומי ראיית חשבון, הנהלת חשבונות ומסים.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט הצהרת הון הופיע ראשון בגיתית קפלן

הנדון: עריכת הדוחות הכספיים לחברות לשנת 2012 לעצמאים

שנת המס 2012 מסתיימת בקרוב, ריכזנו עבורכם את ההנחיות העיקריות שיש לתת עליהן את הדעת לקראת תום שנת המס:

1. חובת רישום קילומטרז' רכבים: יש לרשום את קילומטרז' הרכבים המשמשים את העסק (אשר הוצאותיהם נדרשו בניכוי) ליום 31 בדצמבר 2012.
2. רישום שיקים דחויים: יש לערוך רשימת שיקים דחויים שבקופת העסק ליום 31 בדצמבר 2012.
3. ספירת מלאי ליום 31 בדצמבר 2012: ניתן לבצע ספירת מלאי ליום 31 בדצמבר 2012 תוך חודש ימים לפני תאריך זה או אחריו (במידה והספירה לא תבוצע בתאריך 31.12.2012 תבוצע התאמת מלאי לתאריך זה לאחר הספירה). היה והספירה תבוצע יותר מעשרה ימים לפני התאריך או אחריו יש להודיע על כך מראש לפקיד השומה. אנא עדכנו אותנו מראש על מועד המפקד המתוכנן על ידכם.  רשימות המלאי יכללו את כל הטובין שבבעלותכם או ברשותכם. טובין הנמצאים ברשותכם ושייכים לאחרים יכללו ברשימה נפרדת, כמו כן, תיערך רשימת טובין השייכים לכם ונמצאים אצל אחרים. הרשימות יכללו את תאור הטובין באופן המאפשר זיהוי, מצב הטובין במידה ואינו תקין, יחידת מדידה, כמות, עלות לפני מע"מ של כל יחידה או שווי שוק לפי הנמוך מביניהם, סה"כ עלות של כל היחידות מאותו מוצר וסה"כ ערך המלאי בכללותו, תוצרת בעיבוד תירשם תוך ציון הכמות ביחידות ושלב העיבוד במועד הספירה. הרשימות יוכנו בעט, העמודים ימוספרו מראש ומבצעי הספירה יחתמו בסוף כל גיליון ויציינו את שמם המלא.

4. הכנת נתונים ומסמכים לדוח האישי של בעלי המניות: הדוח השנתי יכלול את הכנסות שני בני הזוג, לצורך עריכת הדוח נדרש כי תעבירו לידינו את המסמכים הבאים לאחר קבלתם:

• טפסי 106 על הכנסותיכם כשכירים בשנת 2012.
• אישורים רלוונטיים על הכנסות שהופקו בחו"ל ולא נכללו במסגרת החברה.
• טפסי 867 על הכנסות מריבית, דיבידנד ורווחי הון מניירות ערך חשבונות הפרטיים.
• אישורים מהמוסד לביטוח לאומי על קצבאות שקיבל/ה בן/בת הזוג.
• אישורים על הכנסות נוספות, במידה וישנן.
• ניכוי בגין תרומות – לצרף אישורים מקוריים על תרומת הכספים ובלבד שגובה התרומה הכולל הנו לפחות 180 ש"ח והתרומות בוצעו לגופים המוכרים לצורך מס מכוח סעיף 46 לפקודה.
• אישורי הפקדות לקופות גמל, קרנות השתלמות, ביטוחי חיים – יש לצרף אישורים רלוונטיים מהגורם המנהל.

5. חובת דיווח בדבר תכנוני מס: במסגרת תיקון 147 לפקודת מס הכנסה שחל בתאריך 1.1.2006 הוטלה חובת דיווח על פעולות שהן תכנון מס חייב בדיווח, כדלקמן:

• תשלום דמי ניהול בסך 2 מיליון ש"ח ומעלה בין אדם לקרובו.
• מכירת נכס לקרוב תוך יצירת הפסד אצל המוכר, הסבת הפסד לקרוב.
• הסבת רווח לקרוב לשם קיזוז מול הפסד שקיים אצל מקבל הנכס.
• מחילת חוב ע"י חבר בני אדם לקרוב.
• פירעון חוב של בעל מניות מהותי בתום שנת המס ויצירתו מחדש.
• המחאת יתרת זכות שלא שולמה במלואה.
• רכישת חברה בהפסדים.
• פעילות באמצעות חברה זרה תושבת מדינה שאינה מדינה גומלת.
• פעילות באמצעות חבר בני אדם תושב מדינת אמנה.
• משיכת כספים מחברה משפחתית ללא חבות במס.
• עסקה למתן שירותי בניה תמורת רכישת זכות במקרקעין.
• עסקאות מפוצלות במקרקעין – חוזה לרכישת קרקע וחוזה להזמנת שירותי בניה.

נא לעדכן את משרדנו בדבר כל פעולה שנעשתה או שתעשה הנכללת ברשימה זו.

בנוסף, מובאים בזאת לתשומת לבכם שיקולים שיש לקחת בחשבון בהיבט מסלולי המיסוי  האפשריים להכנסה שהופקה בשנת 2012:

1. 1.       תשלומי מס עד סוף ינואר: מקדמות למס הכנסה אשר תשולמנה עד ליום 31 בינואר 2013 אינן חייבות בריבית והפרשי הצמדה ורצוי לסלקן עד למועד זה .
2. 2.      רווחים והפסדים מניירות ערך סחירים: יש לקבל טופס 867 לשנת 2012 מבנקים ובתי השקעות ופירוט ני"ע לתאריך 31.12.12. הפסד הון שוטף במכירת נייר ערך, אפשר לקזזו: 1) מהכנסה מריבית או מדיבידנד ששולמו בשל אותו נייר ערך.

   2) הכנסה מריבית או מדיבידנד ששולמו בשל נייר ערך אחר, ששיעור המס החל על הריבית או על הדיבידנד שקיבל אותו אדם אינו עולה על 25%. משמע, אפשר לקזז הפסד שוטף ממכירת נייר ערך אף מול דיבידנד וריבית מניירות ערך. ואולם, מאחר שהחל משנת 2012 משיכת דיבידנד על ידי בעל שליטה מחברה בבעלותו חייבת במס בשיעור 30% – ולכן לא ניתן לקזז הפסד הון כנגד דיבידנד זה שכן שיעור המס עולה על 25%.

1. 3.       דיווח על רווח / הפסד הון:

יש לדווח למס הכנסה על מכירת נכס תוך 30 יום מיום המכירה. חובת הדיווח חלה גם אם נוצר הפסד הון מהמכירה.

1. 4.       הוצאות ניכויים וזיכויים המותרים על "בסיס מזומנים" – יש לשקול התשלום בגין ההוצאות הבאות המותרות לניכוי בעת תשלומן:

• השלמת תשלומים בשל הוצאות נלוות לשכר (קופות גמל, קרנות השתלמות, ביטוחי מנהלים).לדוגמא בגין חודשי נובמבר דצמבר, או הפרשי גביה.
• השלמת תשלומים בשל פיצויי פרישה – לשנה השוטפת, לרבות עדכון בגין תוספת שכר (בשל שנים קודמות – נדרש אישור רשות המסים).
• הקדמת תשלום פיצויים למפוטרים מכספי החברה, פדיון חופשה, דמי הבראה וכיוצא בזאת.
• תשלומים בגין תרומות למוסדות מוכרים לפי סעיף 46 לפקודה.

סעיף 46 לפקודת מס הכנסה מעניק ליחידים זיכוי ממס בשיעור של 35% בשל תרומות למוסדות מוכרים וזיכוי ממס לחברות לפי שיעור מס החברות, כלומר – 25% בשנת 2012.

החל משנת 2012 קיימת הקלה בקריטריונים לקבלת זיכוי מס בגין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.

מינימום התרומה שתעניק זיכוי ממס הופחת לסך של 180 ₪ (בשנת 2011 –  420 ₪), וסכום התרומות המירבי בעדו ינתן זיכוי הינו הנמוך מבין סכום השווה ל – 30% מההכנסה החייבת או סכום של 9 מליון ₪ (בשנת 2011 –  4.351 מליון ₪).

כמו כן, הורחבה האפשרות למעסיקים מסוימים לתת את הזיכוי ישירות בתלוש השכר של העובדים.

הזיכוי ממס מותנה בהמצאת קבלה מקורית. על הקבלה צריך להיות רשום, בנוסף לפרטי המוסד הציבורי המלאים והמילה "תרומה" גם ציון העובדה שלמוסד אישור לענין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.

יודגש כי הזיכוי ניתן כנגד כל הכנסה, כולל הכנסות שאינן מעסק.

1. 5.       חובות מסופקים ואבודים:

• רצוי לסיים הטיפול בחובות מסופקים עסקיים ותביעות כספיות שנויות במחלוקת מוקדם ככל האפשר עד תום שנת המס, לשם התרתם בניכוי בשנה השוטפת.
• יש לבדוק האפשרות לדרוש החזר מע"מ בגין חובות אבודים.

1. 6.       ניכוי מס במקור על ידי לקוחות:

•  יש לקבל  אישורים שנתיים על ניכוי מס במקור ע"י לקוחות מלקוחות שניכו מס במהלך השנה.

1. 7.       רשימת מקבלי מתנות – בשל קשר עסקי(ללקוחות וספקים) ולעובדים לרגל אירוע אישי

• עד ל210 ₪ לאדם לשנה (ספק /לקוח) וסכום מעבר ייחשב כהוצאה עודפת. הרשימה צריכה להיות נכונה, וצריך שיהיה יחס סביר בין עלות המתנה לבין היקף העסקים המתנהלים עם אותו לקוח/ספק.
•  אם ניתנה בחול – עד ל15 דולר לאדם לשנה.
• מתנה לעובד לרגל אירוע אישי תותר בגובה 210 ₪ וסכום מעבר ייחשב כהוצאה עודפת.(מתנה לעובד לחגים – יש לזקוף שווי בשכר)

1. 8.       עיתוי הכנסות: יש להרכיב רשימת הכנסות מראש (חשבוניות הכנסה שהופקו בשנת 2012  בגין הכנסות שנת 2013), והכנסות לקבל (חשבוניות שהופקו בשנת 2013 בגין הכנסות של שנת 2012).

1. 9.       הפרשות לקרנות השתלמות וקופות גמל בשנת 2012:

• קרן השתלמות שכיר בעל שליטה - על מנת לקבל הטבה מקסימאלית יש להפקיד 6% (4.5% חלק מעביד ו-1.5% חלק העובד) מההכנסה החייבת עד לתקרה של 188,544 ש"ח לשנה ו 15,712 ש"ח חודשי. הפרשה מרבית – 11,313 ש"ח וניכוי מרבי של – 8,484 ש"ח. הפרשות מעביד מעבר לשיעור 4.5% ועד לשיעור של 7.5% מהמשכורת שאינה עולה על 188,544 ₪ אומנם לא תותר כהוצאה בידי המעביד, אך לא תחשב כהכנסה בידי בעל שליטה. (כלומר אפשרי תשלום נוסף של 3% – עד להפרשה מירבית בסך 14,141 ש"ח.
• קרן השתלמות שכיר- הפרשות מעביד מעבר של 7.5% מעביד ו-2.5% עובד (כמקובל) מהמשכורת שאינה עולה על 188,544 ש"ח .

תקרת תשלום המעביד לצורך קבלת זיכוי  – 14,141 ש"ח , תשלום העובד 4,714 ש"ח.

• קופות גמל וקרנות פנסיה – הזיכוי  בגין הפקדה בכל סוגי הקופות עומד לכן על  35%. החל מיום 1.1.2008 קיימים שני סוגים של קופות גמל: קופת גמל משלמת לקצבה (ניתן למשוך ממנה כספים במישרין) וקופת גמל שאינה משלמת לקצבה (לא ניתן למשוך ממנה כספים במישרין, למעט כספים ממרכיב הפיצויים, אלא בהעברתם לקופת גמל משלמת לקצבה). משיכת סכומים חד פעמיים רק לאחר העברת הכספים מקופת גמל לא משלמת לקופת גמל משלמת ולאחר הבטחת פנסיית מינימום של 3,850 ש"ח צמוד למדד.
• קופות גמל זיכוי וניכוי בגין הפקדה  – לאור השינויים הרבים שנעשו בתחום, הפך נושא זה למורכב. מומלץ לקבל ייעוץ לכל מקרה לגופו.
• פיצויים-  על פי סעיף 32(9)(א)(2) לפקודה, ההפרשה לפיצויים בעבור בעל שליטה המוכרת לחברה בשנת המס 2012  מוגבלת ל 11,950 ש"ח  ( 996 ש"ח לחודש). החל משנת 2012 בוטלה המגבלה על ההפרשה לקופת גמל לקצבה בעבור בעל שליטה.
• אובדן כושר עבודה- גם נושא זה עבר שינויים רבים ומומלץ לקבל ייעוץ לכל מקרה לגופו.

החל מ 01.01.2013 לא ניתן יהיה להצטרף לביטוח מנהלים הכולל מקדם היוון מובטח, מומלץ להתייעץ עם סוכן הביטוח לגבי כדאיות הצטרפות למסלול זה לפני ביטול המוצר

10. ניכוי מס במקור מספקים:

לגבי תשלומים שחלה לגביהם חובת ניכוי מס במקור – , יש לבדוק באתר רשות המיסים את תוקף אישור ניכוי המס במקור וניהול הספרים  ולנכות מס בהתאם למופיע באישור או לדאוג לכך שהספק יקבל פטור מלא מניכוי מס במקור.

לתשומת לב, על חברה המשלמת דמי שכירות לקבל מהמשכיר אישור תקף על ניכוי מס במקור כאשר, על האישור צריך להיות רשום במפורש שהוא כולל דמי שכירות. ממשכיר אשר לא ימציא אישור כאמור, יש לנכות מס במקור מתשלום השכירות בשיעור 35%.

11.אירוח אורחים מחו"ל

כיבודים מחוץ למקום העבודה, גם עבור ספקים ולקוחות , אינם מוכרים כהוצאה למס הכנסה ואין אפשרות לתבוע בגינם את מס התשומות.

שונה מכך, הכרה בהוצאות אירוח אורחים מחו"ל. הוצאות סבירות בגין  אירוח אורחים מחו"ל יותרו לניכוי ולקיזוז מע"מ, באם נוהל לגביהן רישום הכולל את שם האורח וארץ מוצאו, מספר ימי האירוח ונסיבותיו, הקשר לחברה וסכום ההוצאות.

12. בחירה במסלול מס בשיעור 10% על השכרת דירת מגורים

יחיד המעוניין לבחור במסלול המס בשיעור 10% לגבי שנת 2012, חייב להקפיד לשלם את המס בגין ההכנסה מדמי שכירות עד ליום 30 בינואר 2013, אלא אם כן שילם בשנת 2012 מקדמות למס הכנסה.

          13. חישוב נפרד לבני זוג :

לאחר שנים רבות של מחלוקות ודיונים משפטיים בין רשויות המס והנישומים בנוגע לאופן המיסוי הראוי של בני זוג העובדים בעסק משותף בבעלותו של אחד מהם, הכריע בית המשפט העליון כי בני זוג כאמור לא יהיו זכאים לחישוב מס נפרד על הכנסותיהם אלא המס יחושב על הכנסותיהם הכוללות יחד, גם אם יוכיחו את נחיצות עבודת בן הזוג בעסק ואת סבירות השכר. האפשרות היחידה לחישוב נפרד נותרה לפי סעיף 66(ה) לפקודת מס הכנסה.

לפי סעיף 66(ה), בני זוג רשאים לתבוע כי ייעשה חישוב נפרד של המס על הכנסתם עד סכום של 48,960 ש"ח בשנת המס 2012 בהתקיים התנאים הבאים:

א. לבני הזוג אין מקור הכנסה נוסף מיגיעה אישית או ממשכורת.

ב. העבודה התבצעה במשך 36 שעות שבועיות ובמשך 10 חודשים או יותר בשנת המס.

ג. תוקפה של הודעה על תביעה לחישוב נפרד היא לשלוש שנות מס.

לאור אי הבהירות בנושא זה ועקב פניות רבות פרסמה רשות המיסים ב-25/11/2012 הקלות נוספות באשר לחישוב נפרד לבני זוג בעלי עסק משותף, שהגישו בעבר דרישות לחישוב מס בנפרד. בהתאם לכך, תתאפשר החלת סעיף 66(ה) לפקודת מס הכנסה ביחס לשנים הקודמות לשנת המס 2012 וכן לגבי תיקים "פתוחים", שבהם עלתה סוגיית חישוב מאוחד/ נפרד, לרבות תיקים התלויים ועומדים בבית המשפט, לנישומים העומדים בתנאי הסעיף, גם אם לא הודיעו על בקשתם במועד.

14. עדכונים כללים:

• מס חברות

החל משנת 2012 עלה שיעור מס החברות ל- 25%, (בשנת 2011 24%) ושיעור המס על דיבידנד בידי בעל מניות מהותי ל-30% (בשנת 2011 25%).

• ·         מס יסף – על הכנסות גבוהות

החל מיום 1.1.2013 יחיד אשר הכנסתו החייבת בשנת המס עלתה על שמונה מאות אלף שקלים חדשים, יהיה חייב במס נוסף על חלק הכנסתו החייבת העולה על שמונה מאות אלף שקלים חדשים בשיעור של 2%.

"הכנסה חייבת" – כל סוגי ההכנסות החייבות במס לרבות רווחי הון ושבח מקרקעין ולמעט סכום אינפלציוני (חייב ופטור).

שבח מקרקעין – שבח ממכירת דירת מגורים שלא נתקבל בגינו פטור ממס שבח, יחויב במס הנוסף רק אם שווי המכירה עולה על 4 מיליון ₪.

בעלי שליטה שהכנסותיהם גבוהות, שימו לב, כדאי לשקול הקדמת חלוקת דיבידנד לשנת 2012.

• ·          ביטוח לאומי חלק המעסיק

שיעור תשלומי ביטוח לאומי החל על מעסיקים במדרגת שכר העובד העולה על 60% מהשכר הממוצע במשק עומד בשנת 2012 על 5.9% משכר העובד.

שיעור זה יעלה ל-6.5% בשנת 2013, ל-7% בשנת 2014 ולשיעור של 7.5% החל משנת 2015 ואילך.

• ·         צו הרחבה פנסיוני

על פי צו הרחבה פנסיוני, עובד זכאי להפרשות פנסיוניות בתום 6 חודשים מיום תחילת עבודתו. עובד שיתקבל לעבודה כשהוא מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו, יהיה זכאי לביצוע ההפרשות החל מהיום הראשון לעבודתו, כאשר, ההפרשות יבוצעו לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס – המועד המוקדם מביניהם, רטרואקטיבית ליום תחילת עבודתו אצל המעסיק. בשנת 2013 שיעורי ההפקדה יעלו לפי האחוזים הבאים 5% גמל מעסיק, 5% גמל עובד, 5% פיצויים מעסיק, סך הפקדה 15%.

• ·         העלאת מס השבח  ב-2013

ביום 1.1.2013 ייכנסו לתוקפם שינויי חקיקה, שכתוצאה מהם עתיד לעלות מס השבח על מכירה של מקרקעין וזכויות באיגוד מקרקעין.

העלאה של שיעורי המס ההיסטוריים ב-2% (מס השבח על נכסים שנרכשו עד 31.3.1961). בנוגע לנכסים אלה נקבעו בעבר שיעורי מס מופחתים של 24%-12%, כאשר בשנים האחרונות החלה העלאה של המס על ידי תיקוני חקיקה. במסגרת חקיקה שנעשתה בעקבות ועדת טרכטנברג בסוף 2011, נקבעה הוראה שהעלתה את שיעורי המס ב-1% ב-2012 וב-2% מדי שנה משנת 2013 עד שנת 2017, וזאת עד לשיעור מס של 25% (החל מ-2013).

לתשומת לבכם, חוזר זה מציג מידע כללי. טרם קבלת החלטה, מומלץ לפנות למשרדנו לייעוץ.

משרדנו ישמח לעמוד לרשותכם במידה ונדרשות הבהרות נוספות.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט מכתב סוף שנה לחברות 2012 הופיע ראשון בגיתית קפלן

כל עוסק, קטן כגדול, מחויב בניהול ספרי חשבונות אשר מהווים את בסיס המידע לדיווח לרשויות המס ולבעלי עניין אחרים.

בסדרת מאמרים נסקור בקצרה את עיקר החובות הנוגעות לניהול הספרים על ידי סוגים שונים של עסקים ובכפוף לאופי פעילות העסק ונפחי פעילותו.

נדגיש כי ליקוי ביישום הוראות ניהול ספרים עשוי להוות עילה לפסילת ספרי החשבונות של הנישום ולהוצאת שומה לפי מיטב השפיטה של רשויות המס. כדי להימנע ממצבים כאלו יש לבצע את ניהול הספרים באופן קפדני על פי ההנחיות. משרדנו ישמח לעמוד לשירותכם בנושא.

להלן נציג ההגדרות המרכזיות לעניין הוראות ניהול פנקסי חשבונות:

מערכת חשבונות

לפי הוראות ניהול ספרים:

"מערכת חשבונות" – ספרי חשבון ותיעוד אשר נישום/עוסק חייב לנהל לפי הוראות אלה, ואם ספרים ותיעוד כאמור מנוהלים באמצעות תוכנת מחשב, ובלבד שהם מערכת חשבונות ממוחשבת;

מערכת החשבונות היא בסיס הנתונים המרכזי עליו נשענים הדיווחים לרשויות. במערכת החשבונות נשמר מידע הנוגע לתיעוד עסקאות על שלביהן השונים וזאת הן כתשתית לעריכת הדיווח והן לצרכי בקרה וניהול. לבחירה במערכת חשבונות המתאימה לצרכי העסק ולניהולה הנבון ערך מהותי הן מבחינת הצורך החוקי לעמוד בדרישת הרשויות והן מבחינת יכולת השליטה והבנת הבעלים את אופן פעילות העסק.

ברמה הפרקטית, כוללת מערכת הנהלת החשבונות את כל ספרי החשבון וכל התיעוד אשר נדרש לנהל על פי הוראות ניהול ספרים (יפורט בהמשך). ניתן לנהל את מערכת החשבונות באופן ממוחשב, באמצעות תוכנה שקיבלה אישור מתאים מרשויות המס, המעיד על עמידתה בהוראות ניהול ספרים לעניין מערכות כאלו.

שובר קבלה

עוסק מדווח על הכנסותיו ועל הוצאותיו אשר שימשו בהפקת ההכנסה, וזאת לצורך קביעת הכנסתו החייבת על בסיסה מחושב המס המתחייב. שובר הקבלה הוא אחד מהמסמכים המרכזיים לתיעוד עסקאות המניבות הכנסה, ואשר מטרתו היא לתעד כל תקבול בעסק. שוברי הקבלה מכילים פירוט נתוני העסקה נשואת התקבול, והם ממוספרים מראש בסדר עוקב.

יש לשים לב, כי שובר הקבלה כשלעצמו מעיד אך ורק על קבלת התקבול והוא לא תמיד מייצג הכנסה שיש לדווח עליה. כך, לדוגמא, תשלום שנתקבל מראש בגין שירות שטרם ניתן או סחורה שטרם סופקה  דורש אמנם הפקת שובר קבלה בגינו, אך העוסק עשוי שלא להידרש לדווח לרשויות בגין ההכנסה שבגובה התקבול עד אשר יעניק את השרות – אלא אם הוגדר כי הנישום מדווח על הכנסותיו על בסיס מזומן (נדון בהרחבה בנושאים אלו במאמרים אחרים). להלן נציג את הוראות ניהול ספרים בהקשר לשוברי קבלה:

 (א)     תיעוד פנים שהוא שובר קבלה ייערך לכל תקבול בנפרד ויכלול -

(1)     מספר עוקב;

(2)     שם הנישום/העוסק ומספר תעודת הזהות או מספר החברה במשרד רשם

חברות,ו מספר האגודה השיתופית במשרד רשם האגודות השיתופיות או מספר הרישום  כעוסק לצורך מס ערך מוסף, לפי חוק מע"מ;

(3)     תאריך;

(4)     שם המשלם ומענו, להוציא מקרים של מכירות קמעוניות במזומן; היה מענו של המשלם ידוע לנישום/לעוסק – אין חובה לציינו;

(5)     סכום התקבול;

(6)     מהות התקבול או ציון החשבון שאותו יש לזכות;

(7)     חתימת המקבל, אלא אם כן נשלחה הקבלה כמסמך ממוחשב.

(ב) ניתן שובר קבלה בעד שטר או שיק, יכללו בו בנוסף לאמור פרטים מזהים : מספר השטר או השיק,          שם הבנק וסניפו, זמן הפרעון או כיוצא באלה.

(ג) חשבונית/חשבונית עסקה שנערכה על פי סעיף 9 ושתמורתה סולקה במלואה סמוך למסירת הטובין או לגמר השירות וצוינו עליה המלה "נפרע" והפרטים הנדרשים בסעיף קטן (ב), תשמש גם כשובר קבלה; חשבוניות/חשבוניות עסקה שנערכו כאמור ימוספרו בסדרת מספרים עוקבים נפרדת.

(ד)     עותק אחד משובר הקבלה יימסר למשלם.

חשבונית מס

חשבונית המס היא מסמך המונפק על ידי עוסק מורשה (לרבות חברה) ואשר מתעד ביצוע עסקת מכר או מתן שירות. המינוח "חשבונית מס" מציין העובדה שבאמצעותה מתועדת עסקה החייבת במע"מ, והיא כוללת את שיעור המע"מ וסכומו. בנוסף, החשבונית כוללת נתונים מפורטים בדבר העוסק, מקבל השירות ומהות השירות אשר ניתן. במסגרת הוראות ניהול ספרים קיימות הנחיות מפורטות בנוגע למועד הפקת החשבונית הנגזרות מאופי העסק, הרכבו וגודלו. ככלל, חשוב לזכור כי מועד הפקת החשבונית הוא מועד הדיווח בגין ההכנסה לצרכי מע"מ. עוד נציין כי עוסק פטור מנוע מלהפיק חשבוניות מס, והוא רשאי להפיק חשבוניות עסקה בלבד (היות והוא פטור מתשלום מע"מ ודיווח בגינו).

להלן נביא את הגדרת חשבונית המס ומאפייניה בהתאם להוראות ניהול ספרים:

 (א)     תיעוד פנים שהוא חשבונית מס יכלול -

(1) שם העוסק המורשה, מענו, הכותרת "חשבונית מס", המלים "עוסק מורשה", ומספר
רישום במשרד מס ערך מוסף – הכל בדפוס;

(2) המלה "מקור" בדפוס על מקור חשבונית המס בלבד;

(3) הפרטים שבפסקאות (2) עד (7) לסעיף 9(א), כלומר:

א. התאריך;

ב. מספר תעודת המשלוח ותאריכה, פרט אם החשבונית/חשבונית העסקה נערכה בשלב  שלוח הטובין;

ג.שם הלקוח ומענו, להוציא מקרים של מכירות קמעוניות במזומן אלא אם כן על המכירה חל
מס ערך מוסף בשיעור אפס או שהמכירה פטורה מהמס האמור; היה מענו של הלקוח ידוע
לנישום/לעוסק – אין חובה לציינו;

ד. תיאור הטובין המאפשר זיהוי סוג הטובין, או תיאור השירות, ולגבי טובין המפורטים בנספח ג' שבסעיף 36 יצויין שם היצרן ומספר סידורי של המוצר המוטבע על המוצר על ידי היצרן;

ה. היחידה שלפיה נמדדת הכמות;

ו. הכמות;

ז. מחיר היחידה, למעט מקרים שבהם לא נהוג לקבוע מחיר היחידה; 

 (4) מחיר ליחידה ללא מס ערך מוסף, אולם אם הוא כולל מס ערך מוסף – תוך ציון עובדה זו;

(5)  סכום חשבונית המס ללא מס ערך מוסף;

(6) סכום מס ערך מוסף ושיעורו בציון המלים "מס ערך מוסף"; אם כללה חשבונית המס גם עסקאות ששיעור המס עליהן הוא אפס או הפטורות ממס – יצויין בנפרד כל סוג של עסקאות;

(7) סכום חשבונית המס כולל מס ערך מוסף.

(ב) שובר קבלה שהוצא לגבי עסקה כמפורט בסעיף 29 לחוק מע"מ ייחשב כחשבונית מס אם כלולים בו הכותרת "חשבונית מס" וכל יתר הפרטים שבתקנת משנה (א).

(ג)(1) תלוש מכירה של קופה רושמת שהוציא עוסק שסעיף 4 לתוספת י"א חל עליו, ייחשב כחשבונית     מס לענין שירות שמחירו אינו עולה על 216 ש"ח* כולל מס ערך מוסף; לענין זה -"תלוש מכירה של קופה רושמת" – כמשמעותו בסעיף 2(1) לנספח א' שבסעיף 36 להוראות.

(2) הסכום שנקבע בפסקה (1) יתואם ב-1 בינואר של כל שנה לעליית המדד שפורסם ביום ה-15            בדצמבר שקדם לו, ויעוגל לש"ח הקרוב; לענין זה, "מדד" – כמשמעותו בסעיף 126(א) לחוק מע"מ.

ספר הזמנות

חלק מנותני שירותים נדרשים לנהל ספר הזמנות. בספר ההזמנות יצוינו פרטי הזמנות השירות אשר ביצעו לקוחות, לרבות פרטי הלקוחות והסכומים לתשלום.

בנוסף, על ספר ההזמנות לציית מהבחינה המנהלית להנחיות שנקבעו במסגרת הוראות ניהול ספרים, כדלקמן:

(א)     ספר הזמנות יהיה ספר כרוך.

(ב)     בספר ההזמנות יירשמו -

       (1)     מספר סידורי של ההזמנה;

       (2)     תאריך קבלת ההזמנה;

       (3)     שם המזמין ומענו, היה מענו של הלקוח ידוע לנישום/לעוסק – אין חובה לציינו;

       (4)     תיאור הטובין או השירות שהוזמנו, או ציון המפרט או התיעוד שבו נכלל התיאור אמור.

הצעת מחיר

הצעת המחיר היא תיעוד פנימי של עסקה פוטנציאלית בחברה. היא איננה מהווה מסמך שחובה לנהלו אם כי קיים בניהול מסמכים אלו ערך מבחינת בעל העסק והלקוח. הצעת המחיר היא הבסיס עליו נשענת הזמנת העבודה, וניתן לשנותה בכל עת גם לאחר הדפסתה (ועד למועד חתימת הלקוח על גביה).

תעודת משלוח

תיעוד פנים מסוג תעודת משלוח יערך לכל משלוח מן העסק של טובין שהינם מלאי בעסקו של הנישום/העוסק לרבות הובלת טובין כאמור שטרם נמכרו, בין ברכבו של הנישום/העוסק ובין ברכבו של אדם אחר, אלא אם נערכה חשבונית/חשבונית עסקה באותו מועד. להלן תובאנה הוראות ניהול הספרים הנוגעות לחובת הפקה של תעודות המשלוח:

 תיעוד פנים שהוא תעודת משלוח יערך לכל משלוח מן העסק של טובין שהינם מלאי בעסקו של הנישום/העוסק לרבות הובלת טובין כאמור שטרם נמכרו, בין ברכבו של הנישום/העוסק ובין ברכבו של אדם אחר, אלא אם נערכה חשבונית/חשבונית עסקה באותו מועד, ויכלול :

(1) שם הנישום/העוסק, מספר תעודת הזהות או מספר החברה במשרד רשם החברות, או מספר האגודה השיתופית במשרד רשם האגודות השיתופיות, או מספר הרישום כעוסק לצורך מס ערך מוסף, לפי חוק מע"מ;

(2) תאריך המשלוח;

(3) שם הלקוח ומענו; היה מענו של הלקוח ידוע לנישום/לעוסק – אין חובה לציינו;

(4) תיאור הטובין המאפשר זיהוי סוג הטובין ולגבי טובין המפורטים בנספח ג' שבסעיף 36: שם יצרן      טובין, ומספר סידורי של המוצר המוטבע על המוצר על ידי היצרן;

(5) היחידה שלפיה נמדדת הכמות;

(6) הכמות;

(7) חתימת הנישום/העוסק או אדם מטעמו.

תעודות משלוח להובלת טובין שטרם נמכרו ימוספרו בסדרת מספרים עוקבים נפרדת.

ספר תקבולים ותשלומים

בספר תקבולים ותשלומים תרשמנה הכנסותיו והוצאותיו של העוסק, בציון המסמך המבסס לתיעוד והתאריך. ספר התקבולים והתשלומים מהווה את הבסיס לקביעת הכנסתו החייבת של העוסק וחישוב חבותו במס, ועל כן חשוב במיוחד ניהולו הקפדני. להלן נביא את הוראות ניהול ספרים הנוגעות לרישום בספר תקבולים ותשלומים:

     (א) ספר תקבולים ותשלומים יהיה -

             (1) ספר כרוך; או

             (2) חשבון תקבולים ותשלומים במסגרת מערכת חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה.

   (ב) בספר תקבולים ותשלומים יירשם כל תקבול וכל תשלום הנוגעים להכנסות ולהוצאות העסקיות בציון        התיעוד והתאריך; כללו התקבולים שיקים, יצויינו פרטים לזיהויים, כגון מספר השיק ושם הבנק שעליו
נמשך.

 (ג) תקבול שממנו נוכה מס במקור יירשם בסכום הכולל את הסכום שנוכה במקור, אלא אם כן כוללת             מערכת החשבונות של הנישום/העוסק רישום שיטתי של הניכויים במקור המאפשר איתור הדדי של         הניכויים במקור ושל התקבולים שמהם נוכו.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי הנישום/העוסק המנהל מערכת חשבונות לפי שיטת
החשבונאות הכפולה לא לרשום בספר תקבולים ותשלומים תשלום בשיק המשוך מחשבונו בבנק.

(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ב), נישום/עוסק המנהל ספר פדיון יומי או סרט קופה רושמת ירשום בספר      התקבולים והתשלומים את הסיכום היומי של ספר הפדיון היומי או של סרט הקופה הרושמת בלבד.

(ו)  בנוסף לאמור בסעיף קטן (ב) יירשמו בספר תקבולים ותשלומים בטורים נפרדים או בסימול מיוחד :

             (1)     תקבולים ותשלומים המתייחסים לרכישת נכסים או למכירת נכסים אשר שימשו או נועדו
לשמש לנישום/לעוסק בעסקו.

            (2)     תקבולים ותשלומים בשל פקדונות שמתקבלים במהלך הרגיל של העסק.

(ז)      הדפים בספר תקבולים ותשלומים יסוכמו בדיו.

(ח)     על אף האמור בסעיף קטן (ב), נישום/עוסק המפקיד את כל תקבוליו בבנק ביום קבלתם או
למחרתו, רשאי לרשום בספר תקבולים ותשלומים מכירות וקניות בהתאם לחשבוניות/חשבוניות              עסקה שנערכו ושנתקבלו ובלבד שיתמלאו כל אלה:

             (1)     לגבי כל התקבולים ייערך תיעוד מתאים כנדרש בהוראות אלה;

             (2)     התקבולים כאמור יופקדו בחשבון העסקי של הנישום/העוסק בלבד;

            (3)     העתקי החשבונות שקיבל הנישום/העוסק מהבנק יישמרו כחלק בלתי נפרד ממערכת                            חשבונותיו;

           (4)     תקויים שיטה לתיאום תיעוד התקבולים שהופקדו עם שוברי ההפקדה בבנק.

ספר קופה

בספר הקופה נרשמות תנועות כניסה ויציאה של מזומנים מקופת העסק. ניהול ספר קופה איננו נדרש מכל העוסקים ולצורך קביעה בדבר הכרחיות ניהולו יש לבחון את אופי העסק והוראת החוק הרלוונטית החלה עליו. להלן תובא הגדרת ספר קופה על פי הוראות ניהול ספרים:

          (א)     ספר קופה יהיה -

                       (1)     ספר כרוך; או

                      (2)     חשבון קופה במסגרת מערכת חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה.

(ב)

(1) בספר הקופה יירשם כל תקבול וכל תשלום בציון התיעוד ותאריך באופן שניתן יהיה לקבוע
מתוכו ומתוך התיעוד שטרם נרשם בו את היתרה ולתאם יתרה זו עם הקופה בעין; כללו התקבולים שיקים, יצויינו פרטים לזיהויים, כגון מספר השיק ושם הבנק שעליו נמשך;

(2) על אף האמור בפסקה (1), נישום/עוסק המנהל ספר פדיון יומי או סרט קופה רושמת ירשום בספר קופה את הסיכום היומי של ספר הפדיון היומי או של סרט הקופה הרושמת בלבד;

 (3) על אף האמור בפסקה (1), נישום/עוסק המפקיד בבנק את כל תקבוליו או תקבולים מסוג מוגדר במלואם ביום קבלתם או למחרתו אינו חייב לרשום תקבולים אלה בספר הקופה, ובלבד ששמר כחלק מערכת החשבונות את העתקי החשבונות שקיבל מהבנק ובתנאי שקיים שיטה לתיאום תיעוד התקבולים שהופקדו עם שוברי ההפקדה בבנק.

(ג) ספר קופה, למעט חשבון קופה, יוחזק במקום החזקת המזומנים, ובלבד שמותר יהיה להוציאו באופן ארעי לצורך רישום, התאמה ובדיקה.

(ד)     הדפים בספר הקופה יסוכמו בדיו ולפחות בסוף כל חודש תירשם היתרה בדיו.

קופה רושמת

זהו אמצעי שבו נרשמים תקבולים מלקוחות, ואשר עומד בכללים ובקריטריונים שהותוו לסוג ציוד זה בחקיקה. מטרת הקופה הרושמת היא לחסוך לעסקים המבצעים מספר רב של עסקאות במהלך היום הנפקת חשבונית מס ספציפית בגין כל עסקה (למשל: ספקי מזון בסקטור הקמעונאי). העוסק מקליד את התקבול בקופה הרושמת ומפיק ללקוח פלט הכולל את הסכומים ששילם לרבות רכיב המע"מ המגולם בעסקה.

חשוב להדגיש כי בהוראות ניהול ספרים הוגדרה קופה רושמת בדרך של הפנייה לצו תעריף המכס והפטורים, כדלקמן:

"קופה רושמת" – קופה רושמת על פי פרט 84.70.5000 לצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, התשנ"א-1990, העונה על כל התנאים המפורטים בנספח א' שבסעיף 36.

לפיכך יש לוודא כי הקופה הרושמת אשר נרכשת עונה להגדרה לעיל על מנת שתהא קבילה לעניין ניהול ספרים.

תיק תיעוד חוץ

בהוראות ניהול ספרים מוגדר "תיעוד חוץ" כ"רישום בגין פעולה, שנתקבל על ידי הנישום/העוסק או מטעמו מגורם חוץ ואולם אם נשלח או נקלט באמצעות מחשב – רישום שהוא מסמך ממוחשב בלבד".

בתיק זה נשמרים מסמכים מבססים ורישומים בגין טובין ושירותים שרכש העוסק לצורך עסקו, ומסמכים אחרים הרלוונטיים לעסק ואשר מתקבלים מגורמים חיצוניים. יש לשים לב שגם אם הרישומים נשמרים במחשב באמצעות תוכנה ייעודית ומאושרת להנהלת חשבונות, הרי שקיים צורך לשמור את המסמכים המבססים לרישומים הנ"ל.

מאמרים שעשויים לעניין אותך

• הגדרת עוסק מורשה

• הגדרת עוסק פטור

• מסחר אלקטרוני

• חברה בע"מ או עוסק מורשה

• פטור מהנפקת חשבונית עסקה לעוסק פטור

• הוראות ניהול ספרים לעוסק פטור

• החזרי מע"מ 

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט הוראות ניהול ספרים – מבוא והגדרות הופיע ראשון בגיתית קפלן

בהוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג – 1973, קיימת התייחסות ספציפית לכללי ניהול הספרים אשר על בעלי מקצועות חופשיים לנהל. חשוב לציין שרשימת "בעלי המקצועות החופשיים" הנה רשימה סגורה, אם כי חלק מהמקצועות המוגדרים בה עשויים להיות נתונים לפרשנות.

הוראות ניהול ספרים לנותני שירותים – בעלי המקצוע 

רשימת בעלי המקצועות החופשיים כוללת: אגרונום, אדריכל, הנדסאי, חוקר פרטי, טוען רבני, טכנאי, טכנאי שיניים, יועץ לארגון, יועץ לניהול, יועץ מדעי, יועץ מס, כלכלן, מהנדס, מודד, מנהל חשבונות, מתורגמן, עורך דין, עורך פטנטים, רואה חשבון, שמאי וכן בעל מעבדה כימית או רפואית.

הוראות ניהול ספרים לנותני שירותים – ניהול מערכת חשבונות 

על פי האמור בתוספת ה' להוראות מס הכנסה בדבר ניהול פנקסי חשבונות אשר חלה על בעלי המקצועות החופשיים, חייב בעל המקצוע החופשי לנהל מערכת חשבונות שתכלול את הספרים הבאים:

(1)    ספר תקבולים ותשלומים.

(2)    ספר לקוחות אשר בו מנוהל חשבון נפרד לכל לקוח ובו יירשמו החיובים והזיכויים למעט מקרים
בהם תמורת השירות נתקבלה בגמר נתינתו.

(3)    שוברי קבלה.

(4)    חשבוניות מס.

(5)    תיק תיעוד חוץ.

טכנאי שיניים חייב לנהל בנוסף:

(1)    ספר הזמנות.

(2)    רשימת המלאי של מתכות עדינות לסוף שנת המס.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט הוראות ניהול ספרים לנותני שירותים שהם בעלי מקצועות חופשיים הופיע ראשון בגיתית קפלן

בהוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג – 1973, קיימת התייחסות ספציפית לכללי ניהול הספרים אשר על יצרנים לנהל. בשל מורכבות עסקי היצרנים ומחזור העסקים הגדול בו מתאפיינים עסקי ייצור בדרך כלל, דרישות ניהול הספרים הנובעות מעיסוקם הן בדרך כלל מקיפות ותובעניות. להלן יוצגו אך ורק דרישות הרישום הכלליות ליצרנים אלו על פי היקף פעילותם.

על פי האמור בתוספת א' להוראות מס הכנסה בדבר ניהול פנקסי חשבונות אשר חלה על יצרנים, חייב כל יצרן לנהל מערכת חשבונות שתכלול את הספרים הבאים:

(א)   יצרן שמחזור עסקו עולה על 10,100,000 שקלים חדשים חייב לנהל מערכת חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה, באחת השיטות הנהוגות המתאימה לאופי העסק והיקפו, לרבות -

(1)    ספר קופה;

(2)    ספר תנועת המלאי של החומרים העיקריים;

(3)    ספר תנועת המלאי של מוצרים גמורים, למעט מוצרים המיוצרים בשביל לקוח לפי מפרט מיוחד, ולמעט מוצריו של יצרן אשר 75% או יותר מסכום המכירות שבמחזורו הם מכירות של מוצרים לפי מפרט כאמור; לעניין פסקה זו יראו את גמר הייצור של מוצרים ככניסת טובין לעסק;

(4)    ספר הזמנות של מוצרים המיוצרים לפי מפרט מיוחד שלגביהם לא מנוהל ספר תנועת המלאי;

(5)    שוברי קבלה;

(6)    חשבוניות;

(7)    תעודות משלוח, אם לא נערכה חשבונית בשלב משלוח הטובין;

(8)    דו"ח ייצור שבו יירשמו באותו יום או למחרתו המוצרים הגמורים שהושלמו באותו יום והחייבים ברישום בספר תנועת המלאי כאמור בפסקה (3), זולת אם נרשמו המוצרים הגמורים במועד כאמור ישירות בספר תנועת המלאי;

(9)     רשימת המלאי לסוף שנת המס.

(ב)   יצרן שמחזור עסקו עולה על 3,800,000 שקלים חדשים אך אינו עולה על 10,100,000 שקלים חדשים, או שמחזור עסקו נמוך מ-3,800,000 שקלים חדשים אך בעסקו 18 מועסקים או יותר, חייב לנהל מערכת חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה, באחת השיטות הנהוגות המתאימה לאופי העסק והיקפו, לרבות –

(1)    ספר קופה;

(2)    ספר תנועת המלאי של החומרים העיקריים;

(3)    ספר תנועת המלאי של מוצרים גמורים, למעט מוצרים המיוצרים בשביל לקוח לפי מפרט מיוחד, ולמעט מוצריו של יצרן אשר 75% או יותר מסכום המכירות שבמחזורו הם מכירות של מוצרים לפי מפרט כאמור; לעניין פסקה זו יראו את גמר הייצור של מוצרים ככניסת טובין לעסק, אולם רשאי יצרן שלא לרשום כניסת מוצרים גמורים המיוצרים בעסקו אם שמר רישום של מפרט החומרים העיקריים ליחידת מוצר המאפשר חישוב אומדן הצריכה של החומרים;

(4)    ספר הזמנות של מוצרים המיוצרים לפי מפרט מיוחד שלגביהם לא מנוהל ספר תנועת המלאי;

(5)    שוברי קבלה;

(6)    חשבוניות;

(7)    תעודות משלוח, אם לא נערכה חשבונית בשלב משלוח הטובין;

(8)    רשימת המלאי לסוף שנת המס.

(ג)    יצרן שמחזור עסקו עולה על 2,150,000 שקלים חדשים אך אינו עולה על 3,800,000 שקלים חדשים, או שמחזור עסקו פחות מ-2,150,000 שקלים חדשים אך בעסקו יותר מ-6 מועסקים ולא יותר מ-17 מועסקים, חייב לנהל מערכת חשבונות שתכלול לפחות -

(1)    ספר תקבולים ותשלומים;

(2)    ספר הזמנות לגבי מוצרים המיוצרים לפי הזמנה;

(3)    ספר כניסת טובין;

(4)    שובר קבלה;

(5)    חשבוניות;

(6)    תעודות משלוח, אם לא נערכה חשבונית בשלב משלוח הטובין;

(7)    רישום מפרט החמרים העיקריים ליחידה של מוצרים סטנדרטיים;

(8)    רישום או סימול המאפשר איתור התקבולים בשל המכירות בהקפה ואיתור התשלומים בשל הקניות בהקפה;

(9)    רשימת היתרות של לקוחות וספקים לסוף שנת המס;

(10)   רשימת המלאי לסוף שנת המס;

(11)   תיק תעוד חוץ.

(ד)   יצרן שמחזור עסקו אינו עולה על 2,150,000 שקלים חדשים ובעסקו לא יותר מ-6 מועסקים חייב לנהל מערכת חשבונות שתכלול לפחות:

(1)    ספר תקבולים ותשלומים;

(2)    ספר הזמנות;

(3)    שוברי קבלה;

(4)    תעודות משלוח, אם לא נערכה חשבונית בשלב משלוח הטובין;

(5)    חשבוניות;

(6)    תיק תעוד חוץ;

(7)    רשימת יתרות של לקוחות וספקים לסוף שנת המס;

(8)    רשימת המלאי לסוף שנת המס.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט הוראות ניהול ספרים ליצרנים הופיע ראשון בגיתית קפלן

"סיטונאי" מוגדר בהוראות ניהול ספרים כנישום שעסקו או חלק מעסקו מכירת טובין מתוצרת זולתו ליצרן, לסיטונאי או לקמעונאי או לבעל עסק אחר אשר הטובין משמשים אצלו כמלאי, וכן סוכן של יצרן או של סיטונאי הפועל בשמו הוא – לעניין זה – סוכן בסיטונות.

 חובת ניהול מערכת חשבונות

 (א)  סיטונאי שמחזור עסקו עולה על 10,100,000 שקלים חדשים, או שבעסקו 6 מועסקים או יותר, חייב לנהל מערכת חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה, באחת השיטות הנהוגות המתאימה לאופי העסק והיקפו, לרבות -

(1)   ספר קופה;

(2)   ספר תנועת המלאי -

(א)  לגבי פריטים שעלות היחידה, אשר בה מקובל למכור פריט זה בסיטונות, היתה בתחילת שנת המס 350 שקלים חדשים או יותר, או שנקנו לראשונה במשך אותה שנת המס ועלות היחידה שלהם היא 350 שקלים חדשים או יותר;

(ב)   לגבי פריטים שעלות היחידה כאמור אף פחותה מ-350 שקלים חדשים אלא שעלות הקניות של אותו פריט עלתה בשנה שקדמה לשנת המס שאליה מתייחסת מערכת החשבונות על 5% מסך כל הקניות באותה שנה; לעניין זה, "פריט" – לרבות קבוצת פריטים מאותו סוג אשר בה מחיר היחידה היקרה ביותר אינו עולה ביותר מ-10% על מחיר הפריט הזול ביותר באותה קבוצה;

(3)    ספר כניסת טובין של פריטים שלגביהם לא מנוהל ספר תנועת מלאי;

(4)    שוברי קבלה;

(5)    חשבוניות;

(6)    תעודות משלוח, אם לא נערכה חשבונית בשלב משלוח הטובין;

(7)    רשימת המלאי לסוף שנת המס.

(ב)   סיטונאי שמחזור עסקו עולה על 3,800,000 שקלים חדשים אך אינו עולה על 10,100,000 שקלים חדשים, או שמחזור עסקו פחות מ-3,800,000 שקלים חדשים אך בעסקו 4 או 5 מועסקים, חייב לנהל מערכת חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה, באחת השיטות הנהוגות המתאימה לאופי העסק והיקפו, לרבות –

(1)    ספר קופה;

(2)    ספר כניסת טובין;

(3)    שוברי קבלה;

(4)    חשבוניות, זולת אם תלוש המכירה של הקופה הרושמת נחשב כחשבונית כאמור בפסקה (6); [עד לתיקון מיום 30.12.99 נאמר: "נרשם המכר בסרט קופה רושמת כאמור בפסקה (6);"]

(5)    תעודות משלוח, אם לא נערכה חשבונית בשלב משלוח הטובין;

(6)    סרט קופה רושמת לגבי מכירות בקמעונות במזומן שכל אחת מהן אינה עולה על 710 שקלים חדשים; תלוש מכירה של קופה רושמת ייחשב לצורך פיסקה (4) כחשבונית לגבי מכירות קמעונאיות כאמור למעט תלוש מכירה של מוצרים ממתכות יקרות או תכשיטים משובצים אבנים יקרות כאמור בסעיף 5;

(7)    רשימת המלאי לסוף שנת המס.

(ג)    סיטונאי שמחזור עסקו אינו עולה על 3,800,000 שקלים חדשים ובעסקו לא יותר מ-3 מועסקים חייב לנהל מערכת חשבונות שתכלול לפחות:

(1)    ספר תקבולים ותשלומים;

(2)    שוברי קבלה;

(3)    תעודות משלוח, אם לא נערכה חשבונית בשלב משלוח הטובין;

(4)    חשבוניות; זולת אם תלוש המכירה של הקופה הרושמת נחשב כחשבונית כאמור בפסקה (5); [עד לתיקון מיום 30.12.99 נאמר: "נרשם המכר בסרט קופה רושמת כאמור בפסקה (5);"]

(5)    סרט קופה רושמת לגבי מכירות בקמעונות במזומן שכל אחת מהן אינה עולה על 710 שקלים חדשים; תלוש מכירה של קופה רושמת ייחשב לצורך פיסקה (4) כחשבונית לגבי מכירות קמעונאיות כאמור למעט תלוש מכירה של מוצרים ממתכות יקרות או תכשיטים משובצים אבנים יקרות כאמור בסעיף 5;

(6)    תיק תעוד חוץ;

(7)    רשימת יתרות של לקוחות וספקים לסוף שנת המס;

(8)    רשימת המלאי לסוף שנת המס.

(ד)   סוכן בסיטונות אשר מחזיק במלאי שלגביו מנהל מרשהו ספר תנועת מלאי, אינו חייב לנהל ספר תנועת מלאי.

ציון פרטים

3.    (א)  על אף האמור בסעיפים 5(א)(4) ו-9(א)(4) שבפרק ב' יציין סיטונאי בשובר קבלה או בחשבונית את שם המשלם, מענו ואת מספר תעודת הזהות על פי הצגת התעודה, אולם לא תחול חובת ציון מספר תעודת הזהות כאמור לגבי לקוחותיו של הסיטונאי הכלולים ברשימה שמית עם ציון מספרי תעודות הזהות של לקוחות אלה; ניתן שובר קבלה או חשבונית בעד תקבול בשיק עצמי של המשלם לפקודת המקבל רשאי הסיטונאי שלא לרשום את מספר תעודת הזהות של המשלם.

(ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול לגבי מכירה בקמעונות במזומן שאינה עולה על 3,400 שקלים חדשים.

משלוח טובין

4.    סיטונאי השולח טובין מעסקו ימסור לידי המוביל עותק מתעודת המשלוח או מהחשבונית שאינו מסמך ממוחשב(16) ויציין בו את שעת יציאת הטובין.

מכירת תכשיטים

5.    סיטונאי המוכר מוצרים ממתכות יקרות וכן תכשיטים משובצים אבנים יקרות ירשום בחשבונית:

(1)    משקל וסוג המתכת היקרה ותכולת המתכת הטהורה;

(2)    משקל וסוג האבנים היקרות;

לענין זה, "מתכת יקרה" – לרבות זהב, כסף ופלטינה;

"אבנים יקרות" – לרבות יהלום, אודם, ברקת וספיר.

סיטונאי סיגריות

6.    לצורך קביעת מחזור עסקו של סיטונאי שעיקר עסקו מכירת סיגריות ומוצרי טבק יוכפל סכום המכירות של סיגריות ומוצרי טבק ב-0.6.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט הוראות ניהול ספרים לסיטונאים הופיע ראשון בגיתית קפלן

"קמעונאי" – נישום שעסקו או חלק מעסקו מכירת טובין מתוצרת זולתו לצרכן, או גם למי שאינו צרכן אם היקף המכירות למי שאינו צרכן הוא בלתי ניכר או באורח מקרי בלבד, לרבות סוכן המוכר לצרכן בשמו הוא.

"עוסק יחיד" -

(א)   קמעונאי שבעסקו מועסקים הוא לבדו או הוא עם בן משפחה אחד ונתקיימו בו כל אלה:

(1)    עיקר הכנסתו נובע ממכירת דברי מכולת, ירקות, פירות, סיגריות או משקאות קלים;

(2)    מחזור עסקו אינו עולה על הסכום שנקבע בסעיף 2(ד) לתוספת זו;

(ב)    נישום שהורשה על ידי המנהל בהתאם לסעיף 130(א)(2) לפקודה לנהל את פנקסיו לפי סעיף 2(ה) לתוספת זו.

(ג)     נישום שהורשה על ידי המנהל בהתאם לסעיף 130(א)(2) לפקודה לנהל את פנקסיו לפי סעיף 2(ז) לתוספת זו.

נוסח פסקאות ב ו-ג עד לתיקון מיום 30.12.99

(ב)    קמעונאי שעסקו מכירת ירקות או פירות, עופות טריים בדוכן או במקום פתוח;

(ג)     נישום שהורשה על ידי הנציב בהתאם לסעיף 130(א)(2) לפקודה לנהל את פנקסיו לפי סעיפים 2(ה) או 2(ז) לתוספת זו.

חובת ניהול מערכת חשבונות

2.

(א)   קמעונאי שמחזור עסקו עולה על 3,800,000 שקלים חדשים, או שבעסקו 7 מועסקים או יותר, חייב לנהל מערכת חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה, באחת השיטות הנהוגות המתאימה לאופי העסק והיקפו, לרבות -

(1)    ספר קופה;

(2)    ספר תנועת המלאי לגבי פריטים שמחיר המכירה ליחידה שלהם הוא 5,100 שקלים חדשים או יותר.

(3)    ספר כניסת טובין של פריטים שלגביהם אין חובה לנהל ספר תנועת המלאי;

(4)    סרט קופה רושמת;

(5)    חשבוניות; תלוש מכירה של קופה רושמת כמשמעותו בסעיף 2(א) לנספח א' שבסעיף 36 להוראות אלה ייחשב כחשבונית לגבי מכר בסכום שאינו עולה על 3,400 שקלים חדשים, למעט מכר של פריטים החייבים ברישום בספר תנועת המלאי כאמור בפסקה (2) ולמעט מכר מוצרים ממתכות יקרות ותכשיטים משובצים אבנים יקרות כאמור בסעיף 5; נכלל בתלוש המכירה כאמור פירוט הטובין שנמכרו וכמותם, ייחשב הוא כחשבונית בלי הגבלת סכום המכר.

(6)    רשימת המלאי לסוף שנת המס.

(ב)   קמעונאי שמחזור עסקו עולה על 2,150,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 3,800,000 שקלים חדשים או שמחזור עסקו פחות מ-2,150,000 שקלים חדשים אך בעסקו 5 או 6 מועסקים, וכן קמעונאי שהוא בעל חנות תכשיטים, בעל חנות תמרוקים או בעל בית מרקחת או אופטיקאי שמחזור עסקו אינו עולה על 3,800,000 שקלים חדשים ובעסקו פחות מ-7 מועסקים, חייב לנהל מערכת חשבונות שתכלול לפחות -

(1)    ספר תקבולים ותשלומים;

(2)    ספר כניסת טובין;

(3)    סרט קופה רושמת;

(4)    חשבוניות; תלוש מכירה של קופה רושמת כמשמעותו בסעיף 2(א) לנספח א' שבסעיף 36 להוראות אלה למעט תלוש מכירה של מוצרים ממתכות יקרות ותכשיטים משובצים אבנים יקרות כאמור בסעיף 5 ייחשב כחשבונית לגבי מכר בסכום שאינו עולה על 3,400 שקלים חדשים; נכלל בתלוש המכירה כאמור פירוט הטובין שנמכרו וכמותם, ייחשב הוא כחשבונית בלי הגבלת סכום המכר;

(5)    רישום או סימול המאפשר איתור התקבולים בשל מכירות בהקפה ואיתור התשלומים בשל קניות בהקפה;

(6)    רשימת יתרות של לקוחות וספקים לסוף שנת המס;

(7)    רשימת המלאי לסוף שנת המס;

(8)    תיק תעוד חוץ.

(ג)    קמעונאי שמחזור עסקו עולה על 350,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 2,150,000 שקלים חדשים או שמחזור עסקו אינו עולה על 350,000 שקלים חדשים אך בעסקו 3 או 4 מועסקים חייב לנהל מערכת חשבונות שתכלול לפחות:

(1)    ספר תקבולים ותשלומים;

(2)    סרט קופה רושמת;

(3)    חשבוניות; תלוש מכירה של קופה רושמת כמשמעותו בסעיף 2(1) לנספח א' שבסעיף 36 להוראות אלה למעט תלוש מכירה של מוצרים ממתכות יקרות ותכשיטים משובצים אבנים יקרות כאמור בסעיף 5 ייחשב כחשבונית לגבי מכר בסכום שאינו עולה על 3,400 שקלים חדשים; נכלל בתלוש המכירה כאמור פירוט הטובין שנמכרו וכמותם, ייחשב הוא כחשבונית בלי הגבלת סכום המכר.

(4)    תיק תעוד חוץ;

(5)    רשימת יתרות של לקוחות וספקים לסוף שנת המס;

(6)    רשימת המלאי לסוף שנת המס.

(ד)   קמעונאי שמחזור עסקו אינו עולה על 350,000 שקלים חדשים ובעסקו לא יותר מאשר 2 מועסקים חייב לנהל מערכת חשבונות שתכלול לפחות:

(1)    ספר תקבולים ותשלומים;

(2)    סרט קופה רושמת או ספר פדיון יומי;

(3)    תיק תעוד חוץ.

(ה)    קמעונאי שמתקיים בו תנאים (א) או (ב) שבהגדרת עוסק יחיד, רשאי במקום מערכת החשבונות המפורטת בסעיף 2(ד) לנהל מערכת חשבונות שתכלול לפחות:

(1)    ספר תקבולים ותשלומים שבצד התקבולים שבו יירשם בסוף היום כל הפדיון היומי על פי ספירת המזומנים בקופה;

(2)    תיק תעוד חוץ.

(ו)    עוסק יחיד שבחר לנהל מערכת חשבונות לפי סעיף קטן (ה) חייב לנהוג על פי האמור להלן:

(1)    יצבור בקופה את כל כספי הפדיון היומי עד לספירתם ורישומם בספר תקבולים ותשלומים כמפורט בסעיף קטן (ה);

(2)    יפקיד את כל כספי הפדיון היומי כאמור לפחות אחת ליומיים בחשבונו בבנק.

(ז)    קמעונאי שמתקיים בו תנאי (ג) שבהגדרת עוסק יחיד, רשאי לנהל במקום מערכת החשבונות המפורטת בסעיפים קטנים (א) עד (ד) לסעיף זה, מערכת חשבונות שתכלול לפחות:

(1)    ספר תקבולים ותשלומים שבצד התקבולים שבו יירשם בסוף היום כל הפדיון היומי על פי ספירת המזומנים בקופה;

(2)    ספר קניות כמפורט בסעיף קטן (ח);

(3)    תיק תעוד חוץ.

(ח)   ספר קניות יהיה ספר כרוך ויירשמו בו לגבי כל יום בנפרד:

(1)     כמות הטובין שנקנו באותו יום לפי סוגיהם, שם העסק ויחידת המדידה;

(2)     יתרת הטובין בסוף היום, לפי סוגיהם.

נוסח פסקאות (1) ו-(2) עד לתיקון מיום 30.12.99

(1)    כמות הירקות והפירות או העופות הטריים שנקנו באותו יום בציון סוג הירקות והפירות או העופות הטריים, שם העסק ויחידת המדידה;

(2)    יתרת הירקות והפירות או העופות הטריים בסוף היום.

(ט)   הרישום בספר הקניות ייעשה סמוך לכניסת הטובין. [עד לתיקון מיום 30.12.99 נאמר: "הירקות והפירות או העופות הטריים לעסק"]

החזקת כספי פדיון

3.    קמעונאי החייב בניהול ספר תקבולים ותשלומים יחזיק את כספי הפדיון היומי בקופה או במקום קבוע אחר בעסק שיועד לכך; לגבי כספים שלא מהפדיון שהוכנסו לקופה, לרבות יתרות מיום קודם, וכן לגבי כספים שהוצאו מן הקופה ינוהל רישום מיוחד; רישום כאמור ייערך בכל יום ואין חובה לשמור עליו לאחר סיכום הפדיון היומי.

גלריות לאמנות

4.    בעל גלריה לאמנות ינהל, פרט לספרים ולתעוד המפורטים בסעיפים קטנים 2(א) עד 2(ד), רישום תנועת דברי האמנות המוצגים בגלריה. הרישום כאמור ינוהל בספר כרוך ויכלול לגבי כל דבר אמנות את הפרטים הבאים:

(1)    מספר סידורי;

(2)    תאריך הרכישה או תאריך קבלת דבר אמנות למכירה תמורת עמלה;

(3)    תיאור דבר האמנות;

(4)    שמו ומענו של המוכר או של המוסר למכירה תמורת העמלה;

(5)    מחיר הרכישה או המחיר שנקבע על ידי המוסר למכירה תמורת העמלה;

(6)    תאריך המכירה;

(7)    מחיר המכירה;

(8)    סכום העמלה שנתקבל במכירה תמורת העמלה;

    מספר החשבונית שהוצאה לקונה.

מכירת תכשיטים

5.    קמעונאי המוכר מוצרים ממתכות יקרות וכן תכשיטים משובצים אבנים יקרות ירשום בחשבונית:

(1)    משקל וסוג המתכת היקרה ותכולת המתכת הטהורה;

(2)    משקל וסוג האבנים היקרות;

לענין זה, "מתכת יקרה" – לרבות זהב, כסף ופלטינה;

      "אבנים יקרות" – לרבות יהלום, אודם, ברקת וספיר.

פטור

6.    על אף האמור בסעיפים 6(ב) ו-7(ג) לפרק ב' להוראות העיקריות, נישום החייב לנהל מערכת חשבונות לפי סעיף 2(ד), [לפני התיקון מיום 30.12.99 נאמר: "סעיפים קטנים (ג) או (ד) לסעיף 2"] רשאי לא לערוך רשימת השיקים עם הסיכום היומי של סרט הקופה הרושמת.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט הוראות ניהול ספרים לקמעונאים הופיע ראשון בגיתית קפלן

1. "קבלן" – נישום שעסקו או חלק מעסקו ביצוע עבודות בניה;

 "עבודות בניה" – לרבות עבודות חפירה, הריסה, ביוב וניקוז, הנחת צינורות, סלילת כבישים ודרכים, ועבודות עפר ולמעט עבודות שיפוצים ותיקונים בבנינים;

      "עלות בניה" – סך כל עלות החמרים, עלויות של קבלנות משנה, עלויות שכר עבודה והוצאות ישירות אחרות המתייחסות לעבודות הבניה לרבות פחת מכונות וציוד המשמשים לעבודות בניה ולמעט עלות קרקע, בשנת המס הקודמת או בשנה האחרונה שלגביה נערכה שומה סופית, הכל לפי הסכום הגדול יותר, כשהוא מוכפל ב-12 ומחולק למספר חדשי פעילות העסק בשנת המס הקודמת או בשנה הקובעת, לפי הענין; לענין זה -

      "שומה סופית" – קביעה סופית כמשמעותה בסעיף 178 לפקודה;

      "חודש" – לרבות חלק מחודש;

      "יחידת בניה" -

(1)    בנין או מבנה;

(2)    עבודות בניה אחרות המבוצעות בחטיבה אחת, באתר אחד באותה תקופה.

חובת ניהול מערכת חשבונות

2.

(א)   קבלן שעלות הבניה בעסקו או מחזור עסקו עולה על 3,800,000 שקלים חדשים חייב לנהל מערכת חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה, באחת השיטות הנהוגות המתאימה לאופי העסק והיקפו, לרבות -

(1)    ספר קופה או ספר תקבולים ותשלומים;

(2)    ספר תנועת המלאי לגבי החמרים העיקריים בעסקו ואשר נתקבלו במחסן המשמש ליותר מיחידת בניה אחת; לענין זה, "חומר עיקרי" – חומר שעלותו מהווה 5% או יותר מעלות הבניה או שעלות היחידה שלו היא 3,400 שקלים חדשים או יותר;

(3)    חשבון עבודה כאמור בסעיף קטן (ד);

(4)    ספר הזמנות של עבודות בניה אשר לגביהן לא מנוהל חשבון עבודה;

(5)    שוברי קבלה;

(6)    חשבוניות;

(7)    רשימת המלאי אשר במחסן המשמש ליותר מיחידת בניה אחת, או שאינו כלול בעלויות בחשבון עבודה;

(8)    רשימת עבודות הבניה הבלתי גמורות ליום המאזן, אשר לגביהן לא מתנהל חשבון עבודה, בציון הערכת העלויות של כל עבודת בניה.

(ב)   קבלן שעלות הבניה בעסקו או מחזור עסקו עולים על 1,100,000 שקלים חדשים ואינם עולים על 3,800,000 שקלים חדשים, או שעלות הבניה פחות מ-1,100,000 שקלים חדשים אך בעסקו 6 מועסקים או יותר, חייב לנהל מערכת חשבונות שתכלול לפחות -

(1)    ספר קופה או ספר תקבולים ותשלומים;

(2)    חשבון עבודה כאמור בסעיף קטן (ד);

(3)    ספר הזמנות של עבודות בניה אשר לגביהן לא מנוהל חשבון עבודה;

(4)    שוברי קבלה;

(5)    חשבוניות;

(6)    רשימת המלאי לגבי המלאי שאינו נכלל בחשבון עבודה;

(7)    רשימת עבודות הבניה הבלתי גמורות ליום המאזן, אשר לגביהן לא מנוהל חשבון עבודה, בציון הערכת העלויות של כל עבודת בניה;

(8)    רשימת יתרות ללקוחות וספקים לסוף שנת המס;

(9)    תיק תעוד חוץ.

(ג)    קבלן שעלות הבניה בעסקו או מחזור עסקו אינם עולים על 1,100,000 שקלים חדשים ובעסקו לא יותר מ-5 מועסקים חייב לנהל מערכת חשבונות שתכלול לפחות:

(1)    ספר תקבולים ותשלומים;

(2)    ספר הזמנות של עבודות בניה אשר לגביהן לא מנוהל חשבון עבודה;

(3)    שוברי קבלה;

(4)    חשבוניות;

(5)    תיק תעוד חוץ;

(6)    רשימת יתרות של לקוחות וספקים לסוף שנת המס;

(7)    רשימת המלאי לסוף שנת המס אם המלאי הוא מהותי בעסקו של הנישום, ובכל מקרה שבו ערך המלאי עולה על 10,100 שקלים חדשים.

(ד)

(1)    חשבון עבודה ינוהל לכל יחידת בניה שמחירה נקבע בסכום העולה על 620,000 שקלים חדשים, או – אם לא נקבע המחיר מראש – שהתמורה הצפויה עולה על 620,000 שקלים חדשים; החשבון יכלול את ההוצאות הבאות המתייחסות לאותה יחידת בניה:

(א)   עלויות כל החמרים בציון הסוג והכמויות של החמרים העיקריים;

(ב)   עלויות של קבלנות משנה;

(ג)    שכר עבודה ישיר;

(ד)   הוצאות ישירות מהותיות אחרות.

(2)    הוראות פסקה (1) לא יחולו לגבי יחידות בניה שתמורתן משתלמת לפי יחידות זמן.

(ה)   הסכמים שנערכו עם לקוחות וכל כתב לשינוי בהם המתייחסים לעבודות הבניה יישמרו כתעוד כאמור בסעיף 25(ג).

ציוד מכני הנדסי

3.

(א)   קבלן החייב בניהול מערכת חשבונות לפי תוספת זאת, ינהל רישום עבודה לגבי ציוד מכני הנדסי אשר עיקר תעסוקתו בעבודות שאינן לצורך הקמת בניינים על ידי אותו קבלן.

(ב)   רישום העבודה ינוהל מדי יום לגבי כל כלי בנפרד; הרישום ייעשה בספר כרוך או בדפים שנתלשו מפנקס כרוך ואשר מוספרו מראש במספרים עוקבים לפני תחילת השימוש בפנקס, וכאשר בפנקס נותר תורף הנושא את המספר של הדף שנתלש.

(ג)    רישום העבודה יכלול -

(1)    פרטים לזיהוי הכלי;

(2)    התאריך;

(3)    שם מזמין העבודה ומענו או פרטים לזיהוי העבודה;

(4)    מספר שעות העבודה;

(5)    מספר שעות האבטלה וסיבתה;

(6)    שם המפעיל;

(7)    חתימת האחראי לביצוע העבודה.

(ד)   קבלן החייב ברישום עבודה לפי סעיף קטן (א) יציין במערכת החשבונות -

(1)    לגבי הוצאות תיקונים של אותו ציוד – פרטים לזיהוי הכלי שתוקן;

(2)    לגבי קבלני משנה – פרטים לזיהוי יחידת הבניה;

(3)    לגבי קניות דלק – האתר שאליו סופק הדלק.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט הוראות ניהול ספרים לקבלני בניין הופיע ראשון בגיתית קפלן