כל עוסק, קטן כגדול, מחויב בניהול ספרי חשבונות אשר מהווים את בסיס המידע לדיווח לרשויות המס ולבעלי עניין אחרים.

בסדרת מאמרים נסקור בקצרה את עיקר החובות הנוגעות לניהול הספרים על ידי סוגים שונים של עסקים ובכפוף לאופי פעילות העסק ונפחי פעילותו.

נדגיש כי ליקוי ביישום הוראות ניהול ספרים עשוי להוות עילה לפסילת ספרי החשבונות של הנישום ולהוצאת שומה לפי מיטב השפיטה של רשויות המס. כדי להימנע ממצבים כאלו יש לבצע את ניהול הספרים באופן קפדני על פי ההנחיות. משרדנו ישמח לעמוד לשירותכם בנושא.

להלן נציג ההגדרות המרכזיות לעניין הוראות ניהול פנקסי חשבונות:

מערכת חשבונות

לפי הוראות ניהול ספרים:

"מערכת חשבונות" – ספרי חשבון ותיעוד אשר נישום/עוסק חייב לנהל לפי הוראות אלה, ואם ספרים ותיעוד כאמור מנוהלים באמצעות תוכנת מחשב, ובלבד שהם מערכת חשבונות ממוחשבת;

מערכת החשבונות היא בסיס הנתונים המרכזי עליו נשענים הדיווחים לרשויות. במערכת החשבונות נשמר מידע הנוגע לתיעוד עסקאות על שלביהן השונים וזאת הן כתשתית לעריכת הדיווח והן לצרכי בקרה וניהול. לבחירה במערכת חשבונות המתאימה לצרכי העסק ולניהולה הנבון ערך מהותי הן מבחינת הצורך החוקי לעמוד בדרישת הרשויות והן מבחינת יכולת השליטה והבנת הבעלים את אופן פעילות העסק.

ברמה הפרקטית, כוללת מערכת הנהלת החשבונות את כל ספרי החשבון וכל התיעוד אשר נדרש לנהל על פי הוראות ניהול ספרים (יפורט בהמשך). ניתן לנהל את מערכת החשבונות באופן ממוחשב, באמצעות תוכנה שקיבלה אישור מתאים מרשויות המס, המעיד על עמידתה בהוראות ניהול ספרים לעניין מערכות כאלו.

שובר קבלה

עוסק מדווח על הכנסותיו ועל הוצאותיו אשר שימשו בהפקת ההכנסה, וזאת לצורך קביעת הכנסתו החייבת על בסיסה מחושב המס המתחייב. שובר הקבלה הוא אחד מהמסמכים המרכזיים לתיעוד עסקאות המניבות הכנסה, ואשר מטרתו היא לתעד כל תקבול בעסק. שוברי הקבלה מכילים פירוט נתוני העסקה נשואת התקבול, והם ממוספרים מראש בסדר עוקב.

יש לשים לב, כי שובר הקבלה כשלעצמו מעיד אך ורק על קבלת התקבול והוא לא תמיד מייצג הכנסה שיש לדווח עליה. כך, לדוגמא, תשלום שנתקבל מראש בגין שירות שטרם ניתן או סחורה שטרם סופקה  דורש אמנם הפקת שובר קבלה בגינו, אך העוסק עשוי שלא להידרש לדווח לרשויות בגין ההכנסה שבגובה התקבול עד אשר יעניק את השרות – אלא אם הוגדר כי הנישום מדווח על הכנסותיו על בסיס מזומן (נדון בהרחבה בנושאים אלו במאמרים אחרים). להלן נציג את הוראות ניהול ספרים בהקשר לשוברי קבלה:

 (א)     תיעוד פנים שהוא שובר קבלה ייערך לכל תקבול בנפרד ויכלול -

(1)     מספר עוקב;

(2)     שם הנישום/העוסק ומספר תעודת הזהות או מספר החברה במשרד רשם

חברות,ו מספר האגודה השיתופית במשרד רשם האגודות השיתופיות או מספר הרישום  כעוסק לצורך מס ערך מוסף, לפי חוק מע"מ;

(3)     תאריך;

(4)     שם המשלם ומענו, להוציא מקרים של מכירות קמעוניות במזומן; היה מענו של המשלם ידוע לנישום/לעוסק – אין חובה לציינו;

(5)     סכום התקבול;

(6)     מהות התקבול או ציון החשבון שאותו יש לזכות;

(7)     חתימת המקבל, אלא אם כן נשלחה הקבלה כמסמך ממוחשב.

(ב) ניתן שובר קבלה בעד שטר או שיק, יכללו בו בנוסף לאמור פרטים מזהים : מספר השטר או השיק,          שם הבנק וסניפו, זמן הפרעון או כיוצא באלה.

(ג) חשבונית/חשבונית עסקה שנערכה על פי סעיף 9 ושתמורתה סולקה במלואה סמוך למסירת הטובין או לגמר השירות וצוינו עליה המלה "נפרע" והפרטים הנדרשים בסעיף קטן (ב), תשמש גם כשובר קבלה; חשבוניות/חשבוניות עסקה שנערכו כאמור ימוספרו בסדרת מספרים עוקבים נפרדת.

(ד)     עותק אחד משובר הקבלה יימסר למשלם.

חשבונית מס

חשבונית המס היא מסמך המונפק על ידי עוסק מורשה (לרבות חברה) ואשר מתעד ביצוע עסקת מכר או מתן שירות. המינוח "חשבונית מס" מציין העובדה שבאמצעותה מתועדת עסקה החייבת במע"מ, והיא כוללת את שיעור המע"מ וסכומו. בנוסף, החשבונית כוללת נתונים מפורטים בדבר העוסק, מקבל השירות ומהות השירות אשר ניתן. במסגרת הוראות ניהול ספרים קיימות הנחיות מפורטות בנוגע למועד הפקת החשבונית הנגזרות מאופי העסק, הרכבו וגודלו. ככלל, חשוב לזכור כי מועד הפקת החשבונית הוא מועד הדיווח בגין ההכנסה לצרכי מע"מ. עוד נציין כי עוסק פטור מנוע מלהפיק חשבוניות מס, והוא רשאי להפיק חשבוניות עסקה בלבד (היות והוא פטור מתשלום מע"מ ודיווח בגינו).

להלן נביא את הגדרת חשבונית המס ומאפייניה בהתאם להוראות ניהול ספרים:

 (א)     תיעוד פנים שהוא חשבונית מס יכלול -

(1) שם העוסק המורשה, מענו, הכותרת "חשבונית מס", המלים "עוסק מורשה", ומספר
רישום במשרד מס ערך מוסף – הכל בדפוס;

(2) המלה "מקור" בדפוס על מקור חשבונית המס בלבד;

(3) הפרטים שבפסקאות (2) עד (7) לסעיף 9(א), כלומר:

א. התאריך;

ב. מספר תעודת המשלוח ותאריכה, פרט אם החשבונית/חשבונית העסקה נערכה בשלב  שלוח הטובין;

ג.שם הלקוח ומענו, להוציא מקרים של מכירות קמעוניות במזומן אלא אם כן על המכירה חל
מס ערך מוסף בשיעור אפס או שהמכירה פטורה מהמס האמור; היה מענו של הלקוח ידוע
לנישום/לעוסק – אין חובה לציינו;

ד. תיאור הטובין המאפשר זיהוי סוג הטובין, או תיאור השירות, ולגבי טובין המפורטים בנספח ג' שבסעיף 36 יצויין שם היצרן ומספר סידורי של המוצר המוטבע על המוצר על ידי היצרן;

ה. היחידה שלפיה נמדדת הכמות;

ו. הכמות;

ז. מחיר היחידה, למעט מקרים שבהם לא נהוג לקבוע מחיר היחידה; 

 (4) מחיר ליחידה ללא מס ערך מוסף, אולם אם הוא כולל מס ערך מוסף – תוך ציון עובדה זו;

(5)  סכום חשבונית המס ללא מס ערך מוסף;

(6) סכום מס ערך מוסף ושיעורו בציון המלים "מס ערך מוסף"; אם כללה חשבונית המס גם עסקאות ששיעור המס עליהן הוא אפס או הפטורות ממס – יצויין בנפרד כל סוג של עסקאות;

(7) סכום חשבונית המס כולל מס ערך מוסף.

(ב) שובר קבלה שהוצא לגבי עסקה כמפורט בסעיף 29 לחוק מע"מ ייחשב כחשבונית מס אם כלולים בו הכותרת "חשבונית מס" וכל יתר הפרטים שבתקנת משנה (א).

(ג)(1) תלוש מכירה של קופה רושמת שהוציא עוסק שסעיף 4 לתוספת י"א חל עליו, ייחשב כחשבונית     מס לענין שירות שמחירו אינו עולה על 216 ש"ח* כולל מס ערך מוסף; לענין זה -"תלוש מכירה של קופה רושמת" – כמשמעותו בסעיף 2(1) לנספח א' שבסעיף 36 להוראות.

(2) הסכום שנקבע בפסקה (1) יתואם ב-1 בינואר של כל שנה לעליית המדד שפורסם ביום ה-15            בדצמבר שקדם לו, ויעוגל לש"ח הקרוב; לענין זה, "מדד" – כמשמעותו בסעיף 126(א) לחוק מע"מ.

ספר הזמנות

חלק מנותני שירותים נדרשים לנהל ספר הזמנות. בספר ההזמנות יצוינו פרטי הזמנות השירות אשר ביצעו לקוחות, לרבות פרטי הלקוחות והסכומים לתשלום.

בנוסף, על ספר ההזמנות לציית מהבחינה המנהלית להנחיות שנקבעו במסגרת הוראות ניהול ספרים, כדלקמן:

(א)     ספר הזמנות יהיה ספר כרוך.

(ב)     בספר ההזמנות יירשמו -

       (1)     מספר סידורי של ההזמנה;

       (2)     תאריך קבלת ההזמנה;

       (3)     שם המזמין ומענו, היה מענו של הלקוח ידוע לנישום/לעוסק – אין חובה לציינו;

       (4)     תיאור הטובין או השירות שהוזמנו, או ציון המפרט או התיעוד שבו נכלל התיאור אמור.

הצעת מחיר

הצעת המחיר היא תיעוד פנימי של עסקה פוטנציאלית בחברה. היא איננה מהווה מסמך שחובה לנהלו אם כי קיים בניהול מסמכים אלו ערך מבחינת בעל העסק והלקוח. הצעת המחיר היא הבסיס עליו נשענת הזמנת העבודה, וניתן לשנותה בכל עת גם לאחר הדפסתה (ועד למועד חתימת הלקוח על גביה).

תעודת משלוח

תיעוד פנים מסוג תעודת משלוח יערך לכל משלוח מן העסק של טובין שהינם מלאי בעסקו של הנישום/העוסק לרבות הובלת טובין כאמור שטרם נמכרו, בין ברכבו של הנישום/העוסק ובין ברכבו של אדם אחר, אלא אם נערכה חשבונית/חשבונית עסקה באותו מועד. להלן תובאנה הוראות ניהול הספרים הנוגעות לחובת הפקה של תעודות המשלוח:

 תיעוד פנים שהוא תעודת משלוח יערך לכל משלוח מן העסק של טובין שהינם מלאי בעסקו של הנישום/העוסק לרבות הובלת טובין כאמור שטרם נמכרו, בין ברכבו של הנישום/העוסק ובין ברכבו של אדם אחר, אלא אם נערכה חשבונית/חשבונית עסקה באותו מועד, ויכלול :

(1) שם הנישום/העוסק, מספר תעודת הזהות או מספר החברה במשרד רשם החברות, או מספר האגודה השיתופית במשרד רשם האגודות השיתופיות, או מספר הרישום כעוסק לצורך מס ערך מוסף, לפי חוק מע"מ;

(2) תאריך המשלוח;

(3) שם הלקוח ומענו; היה מענו של הלקוח ידוע לנישום/לעוסק – אין חובה לציינו;

(4) תיאור הטובין המאפשר זיהוי סוג הטובין ולגבי טובין המפורטים בנספח ג' שבסעיף 36: שם יצרן      טובין, ומספר סידורי של המוצר המוטבע על המוצר על ידי היצרן;

(5) היחידה שלפיה נמדדת הכמות;

(6) הכמות;

(7) חתימת הנישום/העוסק או אדם מטעמו.

תעודות משלוח להובלת טובין שטרם נמכרו ימוספרו בסדרת מספרים עוקבים נפרדת.

ספר תקבולים ותשלומים

בספר תקבולים ותשלומים תרשמנה הכנסותיו והוצאותיו של העוסק, בציון המסמך המבסס לתיעוד והתאריך. ספר התקבולים והתשלומים מהווה את הבסיס לקביעת הכנסתו החייבת של העוסק וחישוב חבותו במס, ועל כן חשוב במיוחד ניהולו הקפדני. להלן נביא את הוראות ניהול ספרים הנוגעות לרישום בספר תקבולים ותשלומים:

     (א) ספר תקבולים ותשלומים יהיה -

             (1) ספר כרוך; או

             (2) חשבון תקבולים ותשלומים במסגרת מערכת חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה.

   (ב) בספר תקבולים ותשלומים יירשם כל תקבול וכל תשלום הנוגעים להכנסות ולהוצאות העסקיות בציון        התיעוד והתאריך; כללו התקבולים שיקים, יצויינו פרטים לזיהויים, כגון מספר השיק ושם הבנק שעליו
נמשך.

 (ג) תקבול שממנו נוכה מס במקור יירשם בסכום הכולל את הסכום שנוכה במקור, אלא אם כן כוללת             מערכת החשבונות של הנישום/העוסק רישום שיטתי של הניכויים במקור המאפשר איתור הדדי של         הניכויים במקור ושל התקבולים שמהם נוכו.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי הנישום/העוסק המנהל מערכת חשבונות לפי שיטת
החשבונאות הכפולה לא לרשום בספר תקבולים ותשלומים תשלום בשיק המשוך מחשבונו בבנק.

(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ב), נישום/עוסק המנהל ספר פדיון יומי או סרט קופה רושמת ירשום בספר      התקבולים והתשלומים את הסיכום היומי של ספר הפדיון היומי או של סרט הקופה הרושמת בלבד.

(ו)  בנוסף לאמור בסעיף קטן (ב) יירשמו בספר תקבולים ותשלומים בטורים נפרדים או בסימול מיוחד :

             (1)     תקבולים ותשלומים המתייחסים לרכישת נכסים או למכירת נכסים אשר שימשו או נועדו
לשמש לנישום/לעוסק בעסקו.

            (2)     תקבולים ותשלומים בשל פקדונות שמתקבלים במהלך הרגיל של העסק.

(ז)      הדפים בספר תקבולים ותשלומים יסוכמו בדיו.

(ח)     על אף האמור בסעיף קטן (ב), נישום/עוסק המפקיד את כל תקבוליו בבנק ביום קבלתם או
למחרתו, רשאי לרשום בספר תקבולים ותשלומים מכירות וקניות בהתאם לחשבוניות/חשבוניות              עסקה שנערכו ושנתקבלו ובלבד שיתמלאו כל אלה:

             (1)     לגבי כל התקבולים ייערך תיעוד מתאים כנדרש בהוראות אלה;

             (2)     התקבולים כאמור יופקדו בחשבון העסקי של הנישום/העוסק בלבד;

            (3)     העתקי החשבונות שקיבל הנישום/העוסק מהבנק יישמרו כחלק בלתי נפרד ממערכת                            חשבונותיו;

           (4)     תקויים שיטה לתיאום תיעוד התקבולים שהופקדו עם שוברי ההפקדה בבנק.

ספר קופה

בספר הקופה נרשמות תנועות כניסה ויציאה של מזומנים מקופת העסק. ניהול ספר קופה איננו נדרש מכל העוסקים ולצורך קביעה בדבר הכרחיות ניהולו יש לבחון את אופי העסק והוראת החוק הרלוונטית החלה עליו. להלן תובא הגדרת ספר קופה על פי הוראות ניהול ספרים:

          (א)     ספר קופה יהיה -

                       (1)     ספר כרוך; או

                      (2)     חשבון קופה במסגרת מערכת חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה.

(ב)

(1) בספר הקופה יירשם כל תקבול וכל תשלום בציון התיעוד ותאריך באופן שניתן יהיה לקבוע
מתוכו ומתוך התיעוד שטרם נרשם בו את היתרה ולתאם יתרה זו עם הקופה בעין; כללו התקבולים שיקים, יצויינו פרטים לזיהויים, כגון מספר השיק ושם הבנק שעליו נמשך;

(2) על אף האמור בפסקה (1), נישום/עוסק המנהל ספר פדיון יומי או סרט קופה רושמת ירשום בספר קופה את הסיכום היומי של ספר הפדיון היומי או של סרט הקופה הרושמת בלבד;

 (3) על אף האמור בפסקה (1), נישום/עוסק המפקיד בבנק את כל תקבוליו או תקבולים מסוג מוגדר במלואם ביום קבלתם או למחרתו אינו חייב לרשום תקבולים אלה בספר הקופה, ובלבד ששמר כחלק מערכת החשבונות את העתקי החשבונות שקיבל מהבנק ובתנאי שקיים שיטה לתיאום תיעוד התקבולים שהופקדו עם שוברי ההפקדה בבנק.

(ג) ספר קופה, למעט חשבון קופה, יוחזק במקום החזקת המזומנים, ובלבד שמותר יהיה להוציאו באופן ארעי לצורך רישום, התאמה ובדיקה.

(ד)     הדפים בספר הקופה יסוכמו בדיו ולפחות בסוף כל חודש תירשם היתרה בדיו.

קופה רושמת

זהו אמצעי שבו נרשמים תקבולים מלקוחות, ואשר עומד בכללים ובקריטריונים שהותוו לסוג ציוד זה בחקיקה. מטרת הקופה הרושמת היא לחסוך לעסקים המבצעים מספר רב של עסקאות במהלך היום הנפקת חשבונית מס ספציפית בגין כל עסקה (למשל: ספקי מזון בסקטור הקמעונאי). העוסק מקליד את התקבול בקופה הרושמת ומפיק ללקוח פלט הכולל את הסכומים ששילם לרבות רכיב המע"מ המגולם בעסקה.

חשוב להדגיש כי בהוראות ניהול ספרים הוגדרה קופה רושמת בדרך של הפנייה לצו תעריף המכס והפטורים, כדלקמן:

"קופה רושמת" – קופה רושמת על פי פרט 84.70.5000 לצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, התשנ"א-1990, העונה על כל התנאים המפורטים בנספח א' שבסעיף 36.

לפיכך יש לוודא כי הקופה הרושמת אשר נרכשת עונה להגדרה לעיל על מנת שתהא קבילה לעניין ניהול ספרים.

תיק תיעוד חוץ

בהוראות ניהול ספרים מוגדר "תיעוד חוץ" כ"רישום בגין פעולה, שנתקבל על ידי הנישום/העוסק או מטעמו מגורם חוץ ואולם אם נשלח או נקלט באמצעות מחשב – רישום שהוא מסמך ממוחשב בלבד".

בתיק זה נשמרים מסמכים מבססים ורישומים בגין טובין ושירותים שרכש העוסק לצורך עסקו, ומסמכים אחרים הרלוונטיים לעסק ואשר מתקבלים מגורמים חיצוניים. יש לשים לב שגם אם הרישומים נשמרים במחשב באמצעות תוכנה ייעודית ומאושרת להנהלת חשבונות, הרי שקיים צורך לשמור את המסמכים המבססים לרישומים הנ"ל.

מאמרים שעשויים לעניין אותך

• הגדרת עוסק מורשה

• הגדרת עוסק פטור

• מסחר אלקטרוני

• חברה בע"מ או עוסק מורשה

• פטור מהנפקת חשבונית עסקה לעוסק פטור

• הוראות ניהול ספרים לעוסק פטור

• החזרי מע"מ 

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט הוראות ניהול ספרים – מבוא והגדרות הופיע ראשון בגיתית קפלן

בהוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג – 1973, קיימת התייחסות ספציפית לכללי ניהול הספרים אשר על בעלי מקצועות חופשיים לנהל. חשוב לציין שרשימת "בעלי המקצועות החופשיים" הנה רשימה סגורה, אם כי חלק מהמקצועות המוגדרים בה עשויים להיות נתונים לפרשנות.

הוראות ניהול ספרים לנותני שירותים – בעלי המקצוע 

רשימת בעלי המקצועות החופשיים כוללת: אגרונום, אדריכל, הנדסאי, חוקר פרטי, טוען רבני, טכנאי, טכנאי שיניים, יועץ לארגון, יועץ לניהול, יועץ מדעי, יועץ מס, כלכלן, מהנדס, מודד, מנהל חשבונות, מתורגמן, עורך דין, עורך פטנטים, רואה חשבון, שמאי וכן בעל מעבדה כימית או רפואית.

הוראות ניהול ספרים לנותני שירותים – ניהול מערכת חשבונות 

על פי האמור בתוספת ה' להוראות מס הכנסה בדבר ניהול פנקסי חשבונות אשר חלה על בעלי המקצועות החופשיים, חייב בעל המקצוע החופשי לנהל מערכת חשבונות שתכלול את הספרים הבאים:

(1)    ספר תקבולים ותשלומים.

(2)    ספר לקוחות אשר בו מנוהל חשבון נפרד לכל לקוח ובו יירשמו החיובים והזיכויים למעט מקרים
בהם תמורת השירות נתקבלה בגמר נתינתו.

(3)    שוברי קבלה.

(4)    חשבוניות מס.

(5)    תיק תיעוד חוץ.

טכנאי שיניים חייב לנהל בנוסף:

(1)    ספר הזמנות.

(2)    רשימת המלאי של מתכות עדינות לסוף שנת המס.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט הוראות ניהול ספרים לנותני שירותים שהם בעלי מקצועות חופשיים הופיע ראשון בגיתית קפלן

בהוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג – 1973, קיימת התייחסות ספציפית לכללי ניהול הספרים אשר על יצרנים לנהל. בשל מורכבות עסקי היצרנים ומחזור העסקים הגדול בו מתאפיינים עסקי ייצור בדרך כלל, דרישות ניהול הספרים הנובעות מעיסוקם הן בדרך כלל מקיפות ותובעניות. להלן יוצגו אך ורק דרישות הרישום הכלליות ליצרנים אלו על פי היקף פעילותם.

על פי האמור בתוספת א' להוראות מס הכנסה בדבר ניהול פנקסי חשבונות אשר חלה על יצרנים, חייב כל יצרן לנהל מערכת חשבונות שתכלול את הספרים הבאים:

(א)   יצרן שמחזור עסקו עולה על 10,100,000 שקלים חדשים חייב לנהל מערכת חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה, באחת השיטות הנהוגות המתאימה לאופי העסק והיקפו, לרבות -

(1)    ספר קופה;

(2)    ספר תנועת המלאי של החומרים העיקריים;

(3)    ספר תנועת המלאי של מוצרים גמורים, למעט מוצרים המיוצרים בשביל לקוח לפי מפרט מיוחד, ולמעט מוצריו של יצרן אשר 75% או יותר מסכום המכירות שבמחזורו הם מכירות של מוצרים לפי מפרט כאמור; לעניין פסקה זו יראו את גמר הייצור של מוצרים ככניסת טובין לעסק;

(4)    ספר הזמנות של מוצרים המיוצרים לפי מפרט מיוחד שלגביהם לא מנוהל ספר תנועת המלאי;

(5)    שוברי קבלה;

(6)    חשבוניות;

(7)    תעודות משלוח, אם לא נערכה חשבונית בשלב משלוח הטובין;

(8)    דו"ח ייצור שבו יירשמו באותו יום או למחרתו המוצרים הגמורים שהושלמו באותו יום והחייבים ברישום בספר תנועת המלאי כאמור בפסקה (3), זולת אם נרשמו המוצרים הגמורים במועד כאמור ישירות בספר תנועת המלאי;

(9)     רשימת המלאי לסוף שנת המס.

(ב)   יצרן שמחזור עסקו עולה על 3,800,000 שקלים חדשים אך אינו עולה על 10,100,000 שקלים חדשים, או שמחזור עסקו נמוך מ-3,800,000 שקלים חדשים אך בעסקו 18 מועסקים או יותר, חייב לנהל מערכת חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה, באחת השיטות הנהוגות המתאימה לאופי העסק והיקפו, לרבות –

(1)    ספר קופה;

(2)    ספר תנועת המלאי של החומרים העיקריים;

(3)    ספר תנועת המלאי של מוצרים גמורים, למעט מוצרים המיוצרים בשביל לקוח לפי מפרט מיוחד, ולמעט מוצריו של יצרן אשר 75% או יותר מסכום המכירות שבמחזורו הם מכירות של מוצרים לפי מפרט כאמור; לעניין פסקה זו יראו את גמר הייצור של מוצרים ככניסת טובין לעסק, אולם רשאי יצרן שלא לרשום כניסת מוצרים גמורים המיוצרים בעסקו אם שמר רישום של מפרט החומרים העיקריים ליחידת מוצר המאפשר חישוב אומדן הצריכה של החומרים;

(4)    ספר הזמנות של מוצרים המיוצרים לפי מפרט מיוחד שלגביהם לא מנוהל ספר תנועת המלאי;

(5)    שוברי קבלה;

(6)    חשבוניות;

(7)    תעודות משלוח, אם לא נערכה חשבונית בשלב משלוח הטובין;

(8)    רשימת המלאי לסוף שנת המס.

(ג)    יצרן שמחזור עסקו עולה על 2,150,000 שקלים חדשים אך אינו עולה על 3,800,000 שקלים חדשים, או שמחזור עסקו פחות מ-2,150,000 שקלים חדשים אך בעסקו יותר מ-6 מועסקים ולא יותר מ-17 מועסקים, חייב לנהל מערכת חשבונות שתכלול לפחות -

(1)    ספר תקבולים ותשלומים;

(2)    ספר הזמנות לגבי מוצרים המיוצרים לפי הזמנה;

(3)    ספר כניסת טובין;

(4)    שובר קבלה;

(5)    חשבוניות;

(6)    תעודות משלוח, אם לא נערכה חשבונית בשלב משלוח הטובין;

(7)    רישום מפרט החמרים העיקריים ליחידה של מוצרים סטנדרטיים;

(8)    רישום או סימול המאפשר איתור התקבולים בשל המכירות בהקפה ואיתור התשלומים בשל הקניות בהקפה;

(9)    רשימת היתרות של לקוחות וספקים לסוף שנת המס;

(10)   רשימת המלאי לסוף שנת המס;

(11)   תיק תעוד חוץ.

(ד)   יצרן שמחזור עסקו אינו עולה על 2,150,000 שקלים חדשים ובעסקו לא יותר מ-6 מועסקים חייב לנהל מערכת חשבונות שתכלול לפחות:

(1)    ספר תקבולים ותשלומים;

(2)    ספר הזמנות;

(3)    שוברי קבלה;

(4)    תעודות משלוח, אם לא נערכה חשבונית בשלב משלוח הטובין;

(5)    חשבוניות;

(6)    תיק תעוד חוץ;

(7)    רשימת יתרות של לקוחות וספקים לסוף שנת המס;

(8)    רשימת המלאי לסוף שנת המס.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט הוראות ניהול ספרים ליצרנים הופיע ראשון בגיתית קפלן

"סיטונאי" מוגדר בהוראות ניהול ספרים כנישום שעסקו או חלק מעסקו מכירת טובין מתוצרת זולתו ליצרן, לסיטונאי או לקמעונאי או לבעל עסק אחר אשר הטובין משמשים אצלו כמלאי, וכן סוכן של יצרן או של סיטונאי הפועל בשמו הוא – לעניין זה – סוכן בסיטונות.

 חובת ניהול מערכת חשבונות

 (א)  סיטונאי שמחזור עסקו עולה על 10,100,000 שקלים חדשים, או שבעסקו 6 מועסקים או יותר, חייב לנהל מערכת חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה, באחת השיטות הנהוגות המתאימה לאופי העסק והיקפו, לרבות -

(1)   ספר קופה;

(2)   ספר תנועת המלאי -

(א)  לגבי פריטים שעלות היחידה, אשר בה מקובל למכור פריט זה בסיטונות, היתה בתחילת שנת המס 350 שקלים חדשים או יותר, או שנקנו לראשונה במשך אותה שנת המס ועלות היחידה שלהם היא 350 שקלים חדשים או יותר;

(ב)   לגבי פריטים שעלות היחידה כאמור אף פחותה מ-350 שקלים חדשים אלא שעלות הקניות של אותו פריט עלתה בשנה שקדמה לשנת המס שאליה מתייחסת מערכת החשבונות על 5% מסך כל הקניות באותה שנה; לעניין זה, "פריט" – לרבות קבוצת פריטים מאותו סוג אשר בה מחיר היחידה היקרה ביותר אינו עולה ביותר מ-10% על מחיר הפריט הזול ביותר באותה קבוצה;

(3)    ספר כניסת טובין של פריטים שלגביהם לא מנוהל ספר תנועת מלאי;

(4)    שוברי קבלה;

(5)    חשבוניות;

(6)    תעודות משלוח, אם לא נערכה חשבונית בשלב משלוח הטובין;

(7)    רשימת המלאי לסוף שנת המס.

(ב)   סיטונאי שמחזור עסקו עולה על 3,800,000 שקלים חדשים אך אינו עולה על 10,100,000 שקלים חדשים, או שמחזור עסקו פחות מ-3,800,000 שקלים חדשים אך בעסקו 4 או 5 מועסקים, חייב לנהל מערכת חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה, באחת השיטות הנהוגות המתאימה לאופי העסק והיקפו, לרבות –

(1)    ספר קופה;

(2)    ספר כניסת טובין;

(3)    שוברי קבלה;

(4)    חשבוניות, זולת אם תלוש המכירה של הקופה הרושמת נחשב כחשבונית כאמור בפסקה (6); [עד לתיקון מיום 30.12.99 נאמר: "נרשם המכר בסרט קופה רושמת כאמור בפסקה (6);"]

(5)    תעודות משלוח, אם לא נערכה חשבונית בשלב משלוח הטובין;

(6)    סרט קופה רושמת לגבי מכירות בקמעונות במזומן שכל אחת מהן אינה עולה על 710 שקלים חדשים; תלוש מכירה של קופה רושמת ייחשב לצורך פיסקה (4) כחשבונית לגבי מכירות קמעונאיות כאמור למעט תלוש מכירה של מוצרים ממתכות יקרות או תכשיטים משובצים אבנים יקרות כאמור בסעיף 5;

(7)    רשימת המלאי לסוף שנת המס.

(ג)    סיטונאי שמחזור עסקו אינו עולה על 3,800,000 שקלים חדשים ובעסקו לא יותר מ-3 מועסקים חייב לנהל מערכת חשבונות שתכלול לפחות:

(1)    ספר תקבולים ותשלומים;

(2)    שוברי קבלה;

(3)    תעודות משלוח, אם לא נערכה חשבונית בשלב משלוח הטובין;

(4)    חשבוניות; זולת אם תלוש המכירה של הקופה הרושמת נחשב כחשבונית כאמור בפסקה (5); [עד לתיקון מיום 30.12.99 נאמר: "נרשם המכר בסרט קופה רושמת כאמור בפסקה (5);"]

(5)    סרט קופה רושמת לגבי מכירות בקמעונות במזומן שכל אחת מהן אינה עולה על 710 שקלים חדשים; תלוש מכירה של קופה רושמת ייחשב לצורך פיסקה (4) כחשבונית לגבי מכירות קמעונאיות כאמור למעט תלוש מכירה של מוצרים ממתכות יקרות או תכשיטים משובצים אבנים יקרות כאמור בסעיף 5;

(6)    תיק תעוד חוץ;

(7)    רשימת יתרות של לקוחות וספקים לסוף שנת המס;

(8)    רשימת המלאי לסוף שנת המס.

(ד)   סוכן בסיטונות אשר מחזיק במלאי שלגביו מנהל מרשהו ספר תנועת מלאי, אינו חייב לנהל ספר תנועת מלאי.

ציון פרטים

3.    (א)  על אף האמור בסעיפים 5(א)(4) ו-9(א)(4) שבפרק ב' יציין סיטונאי בשובר קבלה או בחשבונית את שם המשלם, מענו ואת מספר תעודת הזהות על פי הצגת התעודה, אולם לא תחול חובת ציון מספר תעודת הזהות כאמור לגבי לקוחותיו של הסיטונאי הכלולים ברשימה שמית עם ציון מספרי תעודות הזהות של לקוחות אלה; ניתן שובר קבלה או חשבונית בעד תקבול בשיק עצמי של המשלם לפקודת המקבל רשאי הסיטונאי שלא לרשום את מספר תעודת הזהות של המשלם.

(ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול לגבי מכירה בקמעונות במזומן שאינה עולה על 3,400 שקלים חדשים.

משלוח טובין

4.    סיטונאי השולח טובין מעסקו ימסור לידי המוביל עותק מתעודת המשלוח או מהחשבונית שאינו מסמך ממוחשב(16) ויציין בו את שעת יציאת הטובין.

מכירת תכשיטים

5.    סיטונאי המוכר מוצרים ממתכות יקרות וכן תכשיטים משובצים אבנים יקרות ירשום בחשבונית:

(1)    משקל וסוג המתכת היקרה ותכולת המתכת הטהורה;

(2)    משקל וסוג האבנים היקרות;

לענין זה, "מתכת יקרה" – לרבות זהב, כסף ופלטינה;

"אבנים יקרות" – לרבות יהלום, אודם, ברקת וספיר.

סיטונאי סיגריות

6.    לצורך קביעת מחזור עסקו של סיטונאי שעיקר עסקו מכירת סיגריות ומוצרי טבק יוכפל סכום המכירות של סיגריות ומוצרי טבק ב-0.6.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט הוראות ניהול ספרים לסיטונאים הופיע ראשון בגיתית קפלן

"קמעונאי" – נישום שעסקו או חלק מעסקו מכירת טובין מתוצרת זולתו לצרכן, או גם למי שאינו צרכן אם היקף המכירות למי שאינו צרכן הוא בלתי ניכר או באורח מקרי בלבד, לרבות סוכן המוכר לצרכן בשמו הוא.

"עוסק יחיד" -

(א)   קמעונאי שבעסקו מועסקים הוא לבדו או הוא עם בן משפחה אחד ונתקיימו בו כל אלה:

(1)    עיקר הכנסתו נובע ממכירת דברי מכולת, ירקות, פירות, סיגריות או משקאות קלים;

(2)    מחזור עסקו אינו עולה על הסכום שנקבע בסעיף 2(ד) לתוספת זו;

(ב)    נישום שהורשה על ידי המנהל בהתאם לסעיף 130(א)(2) לפקודה לנהל את פנקסיו לפי סעיף 2(ה) לתוספת זו.

(ג)     נישום שהורשה על ידי המנהל בהתאם לסעיף 130(א)(2) לפקודה לנהל את פנקסיו לפי סעיף 2(ז) לתוספת זו.

נוסח פסקאות ב ו-ג עד לתיקון מיום 30.12.99

(ב)    קמעונאי שעסקו מכירת ירקות או פירות, עופות טריים בדוכן או במקום פתוח;

(ג)     נישום שהורשה על ידי הנציב בהתאם לסעיף 130(א)(2) לפקודה לנהל את פנקסיו לפי סעיפים 2(ה) או 2(ז) לתוספת זו.

חובת ניהול מערכת חשבונות

2.

(א)   קמעונאי שמחזור עסקו עולה על 3,800,000 שקלים חדשים, או שבעסקו 7 מועסקים או יותר, חייב לנהל מערכת חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה, באחת השיטות הנהוגות המתאימה לאופי העסק והיקפו, לרבות -

(1)    ספר קופה;

(2)    ספר תנועת המלאי לגבי פריטים שמחיר המכירה ליחידה שלהם הוא 5,100 שקלים חדשים או יותר.

(3)    ספר כניסת טובין של פריטים שלגביהם אין חובה לנהל ספר תנועת המלאי;

(4)    סרט קופה רושמת;

(5)    חשבוניות; תלוש מכירה של קופה רושמת כמשמעותו בסעיף 2(א) לנספח א' שבסעיף 36 להוראות אלה ייחשב כחשבונית לגבי מכר בסכום שאינו עולה על 3,400 שקלים חדשים, למעט מכר של פריטים החייבים ברישום בספר תנועת המלאי כאמור בפסקה (2) ולמעט מכר מוצרים ממתכות יקרות ותכשיטים משובצים אבנים יקרות כאמור בסעיף 5; נכלל בתלוש המכירה כאמור פירוט הטובין שנמכרו וכמותם, ייחשב הוא כחשבונית בלי הגבלת סכום המכר.

(6)    רשימת המלאי לסוף שנת המס.

(ב)   קמעונאי שמחזור עסקו עולה על 2,150,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 3,800,000 שקלים חדשים או שמחזור עסקו פחות מ-2,150,000 שקלים חדשים אך בעסקו 5 או 6 מועסקים, וכן קמעונאי שהוא בעל חנות תכשיטים, בעל חנות תמרוקים או בעל בית מרקחת או אופטיקאי שמחזור עסקו אינו עולה על 3,800,000 שקלים חדשים ובעסקו פחות מ-7 מועסקים, חייב לנהל מערכת חשבונות שתכלול לפחות -

(1)    ספר תקבולים ותשלומים;

(2)    ספר כניסת טובין;

(3)    סרט קופה רושמת;

(4)    חשבוניות; תלוש מכירה של קופה רושמת כמשמעותו בסעיף 2(א) לנספח א' שבסעיף 36 להוראות אלה למעט תלוש מכירה של מוצרים ממתכות יקרות ותכשיטים משובצים אבנים יקרות כאמור בסעיף 5 ייחשב כחשבונית לגבי מכר בסכום שאינו עולה על 3,400 שקלים חדשים; נכלל בתלוש המכירה כאמור פירוט הטובין שנמכרו וכמותם, ייחשב הוא כחשבונית בלי הגבלת סכום המכר;

(5)    רישום או סימול המאפשר איתור התקבולים בשל מכירות בהקפה ואיתור התשלומים בשל קניות בהקפה;

(6)    רשימת יתרות של לקוחות וספקים לסוף שנת המס;

(7)    רשימת המלאי לסוף שנת המס;

(8)    תיק תעוד חוץ.

(ג)    קמעונאי שמחזור עסקו עולה על 350,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 2,150,000 שקלים חדשים או שמחזור עסקו אינו עולה על 350,000 שקלים חדשים אך בעסקו 3 או 4 מועסקים חייב לנהל מערכת חשבונות שתכלול לפחות:

(1)    ספר תקבולים ותשלומים;

(2)    סרט קופה רושמת;

(3)    חשבוניות; תלוש מכירה של קופה רושמת כמשמעותו בסעיף 2(1) לנספח א' שבסעיף 36 להוראות אלה למעט תלוש מכירה של מוצרים ממתכות יקרות ותכשיטים משובצים אבנים יקרות כאמור בסעיף 5 ייחשב כחשבונית לגבי מכר בסכום שאינו עולה על 3,400 שקלים חדשים; נכלל בתלוש המכירה כאמור פירוט הטובין שנמכרו וכמותם, ייחשב הוא כחשבונית בלי הגבלת סכום המכר.

(4)    תיק תעוד חוץ;

(5)    רשימת יתרות של לקוחות וספקים לסוף שנת המס;

(6)    רשימת המלאי לסוף שנת המס.

(ד)   קמעונאי שמחזור עסקו אינו עולה על 350,000 שקלים חדשים ובעסקו לא יותר מאשר 2 מועסקים חייב לנהל מערכת חשבונות שתכלול לפחות:

(1)    ספר תקבולים ותשלומים;

(2)    סרט קופה רושמת או ספר פדיון יומי;

(3)    תיק תעוד חוץ.

(ה)    קמעונאי שמתקיים בו תנאים (א) או (ב) שבהגדרת עוסק יחיד, רשאי במקום מערכת החשבונות המפורטת בסעיף 2(ד) לנהל מערכת חשבונות שתכלול לפחות:

(1)    ספר תקבולים ותשלומים שבצד התקבולים שבו יירשם בסוף היום כל הפדיון היומי על פי ספירת המזומנים בקופה;

(2)    תיק תעוד חוץ.

(ו)    עוסק יחיד שבחר לנהל מערכת חשבונות לפי סעיף קטן (ה) חייב לנהוג על פי האמור להלן:

(1)    יצבור בקופה את כל כספי הפדיון היומי עד לספירתם ורישומם בספר תקבולים ותשלומים כמפורט בסעיף קטן (ה);

(2)    יפקיד את כל כספי הפדיון היומי כאמור לפחות אחת ליומיים בחשבונו בבנק.

(ז)    קמעונאי שמתקיים בו תנאי (ג) שבהגדרת עוסק יחיד, רשאי לנהל במקום מערכת החשבונות המפורטת בסעיפים קטנים (א) עד (ד) לסעיף זה, מערכת חשבונות שתכלול לפחות:

(1)    ספר תקבולים ותשלומים שבצד התקבולים שבו יירשם בסוף היום כל הפדיון היומי על פי ספירת המזומנים בקופה;

(2)    ספר קניות כמפורט בסעיף קטן (ח);

(3)    תיק תעוד חוץ.

(ח)   ספר קניות יהיה ספר כרוך ויירשמו בו לגבי כל יום בנפרד:

(1)     כמות הטובין שנקנו באותו יום לפי סוגיהם, שם העסק ויחידת המדידה;

(2)     יתרת הטובין בסוף היום, לפי סוגיהם.

נוסח פסקאות (1) ו-(2) עד לתיקון מיום 30.12.99

(1)    כמות הירקות והפירות או העופות הטריים שנקנו באותו יום בציון סוג הירקות והפירות או העופות הטריים, שם העסק ויחידת המדידה;

(2)    יתרת הירקות והפירות או העופות הטריים בסוף היום.

(ט)   הרישום בספר הקניות ייעשה סמוך לכניסת הטובין. [עד לתיקון מיום 30.12.99 נאמר: "הירקות והפירות או העופות הטריים לעסק"]

החזקת כספי פדיון

3.    קמעונאי החייב בניהול ספר תקבולים ותשלומים יחזיק את כספי הפדיון היומי בקופה או במקום קבוע אחר בעסק שיועד לכך; לגבי כספים שלא מהפדיון שהוכנסו לקופה, לרבות יתרות מיום קודם, וכן לגבי כספים שהוצאו מן הקופה ינוהל רישום מיוחד; רישום כאמור ייערך בכל יום ואין חובה לשמור עליו לאחר סיכום הפדיון היומי.

גלריות לאמנות

4.    בעל גלריה לאמנות ינהל, פרט לספרים ולתעוד המפורטים בסעיפים קטנים 2(א) עד 2(ד), רישום תנועת דברי האמנות המוצגים בגלריה. הרישום כאמור ינוהל בספר כרוך ויכלול לגבי כל דבר אמנות את הפרטים הבאים:

(1)    מספר סידורי;

(2)    תאריך הרכישה או תאריך קבלת דבר אמנות למכירה תמורת עמלה;

(3)    תיאור דבר האמנות;

(4)    שמו ומענו של המוכר או של המוסר למכירה תמורת העמלה;

(5)    מחיר הרכישה או המחיר שנקבע על ידי המוסר למכירה תמורת העמלה;

(6)    תאריך המכירה;

(7)    מחיר המכירה;

(8)    סכום העמלה שנתקבל במכירה תמורת העמלה;

    מספר החשבונית שהוצאה לקונה.

מכירת תכשיטים

5.    קמעונאי המוכר מוצרים ממתכות יקרות וכן תכשיטים משובצים אבנים יקרות ירשום בחשבונית:

(1)    משקל וסוג המתכת היקרה ותכולת המתכת הטהורה;

(2)    משקל וסוג האבנים היקרות;

לענין זה, "מתכת יקרה" – לרבות זהב, כסף ופלטינה;

      "אבנים יקרות" – לרבות יהלום, אודם, ברקת וספיר.

פטור

6.    על אף האמור בסעיפים 6(ב) ו-7(ג) לפרק ב' להוראות העיקריות, נישום החייב לנהל מערכת חשבונות לפי סעיף 2(ד), [לפני התיקון מיום 30.12.99 נאמר: "סעיפים קטנים (ג) או (ד) לסעיף 2"] רשאי לא לערוך רשימת השיקים עם הסיכום היומי של סרט הקופה הרושמת.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט הוראות ניהול ספרים לקמעונאים הופיע ראשון בגיתית קפלן

1. "קבלן" – נישום שעסקו או חלק מעסקו ביצוע עבודות בניה;

 "עבודות בניה" – לרבות עבודות חפירה, הריסה, ביוב וניקוז, הנחת צינורות, סלילת כבישים ודרכים, ועבודות עפר ולמעט עבודות שיפוצים ותיקונים בבנינים;

      "עלות בניה" – סך כל עלות החמרים, עלויות של קבלנות משנה, עלויות שכר עבודה והוצאות ישירות אחרות המתייחסות לעבודות הבניה לרבות פחת מכונות וציוד המשמשים לעבודות בניה ולמעט עלות קרקע, בשנת המס הקודמת או בשנה האחרונה שלגביה נערכה שומה סופית, הכל לפי הסכום הגדול יותר, כשהוא מוכפל ב-12 ומחולק למספר חדשי פעילות העסק בשנת המס הקודמת או בשנה הקובעת, לפי הענין; לענין זה -

      "שומה סופית" – קביעה סופית כמשמעותה בסעיף 178 לפקודה;

      "חודש" – לרבות חלק מחודש;

      "יחידת בניה" -

(1)    בנין או מבנה;

(2)    עבודות בניה אחרות המבוצעות בחטיבה אחת, באתר אחד באותה תקופה.

חובת ניהול מערכת חשבונות

2.

(א)   קבלן שעלות הבניה בעסקו או מחזור עסקו עולה על 3,800,000 שקלים חדשים חייב לנהל מערכת חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה, באחת השיטות הנהוגות המתאימה לאופי העסק והיקפו, לרבות -

(1)    ספר קופה או ספר תקבולים ותשלומים;

(2)    ספר תנועת המלאי לגבי החמרים העיקריים בעסקו ואשר נתקבלו במחסן המשמש ליותר מיחידת בניה אחת; לענין זה, "חומר עיקרי" – חומר שעלותו מהווה 5% או יותר מעלות הבניה או שעלות היחידה שלו היא 3,400 שקלים חדשים או יותר;

(3)    חשבון עבודה כאמור בסעיף קטן (ד);

(4)    ספר הזמנות של עבודות בניה אשר לגביהן לא מנוהל חשבון עבודה;

(5)    שוברי קבלה;

(6)    חשבוניות;

(7)    רשימת המלאי אשר במחסן המשמש ליותר מיחידת בניה אחת, או שאינו כלול בעלויות בחשבון עבודה;

(8)    רשימת עבודות הבניה הבלתי גמורות ליום המאזן, אשר לגביהן לא מתנהל חשבון עבודה, בציון הערכת העלויות של כל עבודת בניה.

(ב)   קבלן שעלות הבניה בעסקו או מחזור עסקו עולים על 1,100,000 שקלים חדשים ואינם עולים על 3,800,000 שקלים חדשים, או שעלות הבניה פחות מ-1,100,000 שקלים חדשים אך בעסקו 6 מועסקים או יותר, חייב לנהל מערכת חשבונות שתכלול לפחות -

(1)    ספר קופה או ספר תקבולים ותשלומים;

(2)    חשבון עבודה כאמור בסעיף קטן (ד);

(3)    ספר הזמנות של עבודות בניה אשר לגביהן לא מנוהל חשבון עבודה;

(4)    שוברי קבלה;

(5)    חשבוניות;

(6)    רשימת המלאי לגבי המלאי שאינו נכלל בחשבון עבודה;

(7)    רשימת עבודות הבניה הבלתי גמורות ליום המאזן, אשר לגביהן לא מנוהל חשבון עבודה, בציון הערכת העלויות של כל עבודת בניה;

(8)    רשימת יתרות ללקוחות וספקים לסוף שנת המס;

(9)    תיק תעוד חוץ.

(ג)    קבלן שעלות הבניה בעסקו או מחזור עסקו אינם עולים על 1,100,000 שקלים חדשים ובעסקו לא יותר מ-5 מועסקים חייב לנהל מערכת חשבונות שתכלול לפחות:

(1)    ספר תקבולים ותשלומים;

(2)    ספר הזמנות של עבודות בניה אשר לגביהן לא מנוהל חשבון עבודה;

(3)    שוברי קבלה;

(4)    חשבוניות;

(5)    תיק תעוד חוץ;

(6)    רשימת יתרות של לקוחות וספקים לסוף שנת המס;

(7)    רשימת המלאי לסוף שנת המס אם המלאי הוא מהותי בעסקו של הנישום, ובכל מקרה שבו ערך המלאי עולה על 10,100 שקלים חדשים.

(ד)

(1)    חשבון עבודה ינוהל לכל יחידת בניה שמחירה נקבע בסכום העולה על 620,000 שקלים חדשים, או – אם לא נקבע המחיר מראש – שהתמורה הצפויה עולה על 620,000 שקלים חדשים; החשבון יכלול את ההוצאות הבאות המתייחסות לאותה יחידת בניה:

(א)   עלויות כל החמרים בציון הסוג והכמויות של החמרים העיקריים;

(ב)   עלויות של קבלנות משנה;

(ג)    שכר עבודה ישיר;

(ד)   הוצאות ישירות מהותיות אחרות.

(2)    הוראות פסקה (1) לא יחולו לגבי יחידות בניה שתמורתן משתלמת לפי יחידות זמן.

(ה)   הסכמים שנערכו עם לקוחות וכל כתב לשינוי בהם המתייחסים לעבודות הבניה יישמרו כתעוד כאמור בסעיף 25(ג).

ציוד מכני הנדסי

3.

(א)   קבלן החייב בניהול מערכת חשבונות לפי תוספת זאת, ינהל רישום עבודה לגבי ציוד מכני הנדסי אשר עיקר תעסוקתו בעבודות שאינן לצורך הקמת בניינים על ידי אותו קבלן.

(ב)   רישום העבודה ינוהל מדי יום לגבי כל כלי בנפרד; הרישום ייעשה בספר כרוך או בדפים שנתלשו מפנקס כרוך ואשר מוספרו מראש במספרים עוקבים לפני תחילת השימוש בפנקס, וכאשר בפנקס נותר תורף הנושא את המספר של הדף שנתלש.

(ג)    רישום העבודה יכלול -

(1)    פרטים לזיהוי הכלי;

(2)    התאריך;

(3)    שם מזמין העבודה ומענו או פרטים לזיהוי העבודה;

(4)    מספר שעות העבודה;

(5)    מספר שעות האבטלה וסיבתה;

(6)    שם המפעיל;

(7)    חתימת האחראי לביצוע העבודה.

(ד)   קבלן החייב ברישום עבודה לפי סעיף קטן (א) יציין במערכת החשבונות -

(1)    לגבי הוצאות תיקונים של אותו ציוד – פרטים לזיהוי הכלי שתוקן;

(2)    לגבי קבלני משנה – פרטים לזיהוי יחידת הבניה;

(3)    לגבי קניות דלק – האתר שאליו סופק הדלק.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט הוראות ניהול ספרים לקבלני בניין הופיע ראשון בגיתית קפלן

הגדרות

1.    בתוספת זו -

      "רופא" – לרבות פסיכולוג, פיסיותרפיסט, וטרינר, רופא שיניים ומרפא שיניים.

חובת ניהול מערכת חשבונות

2.    (א)  רופא חייב לנהל מערכת חשבונות שתכלול לפחות -

(1)    יומן כמפורט בסעיף 3;

(2)    שוברי קבלה;

(3)    חשבוניות;(6)

(4)    תיק תעוד חוץ.

(ב)   רופא שיניים ומרפא שיניים חייבים לנהל, נוסף לאמור בסעיף קטן (א) גם -

(1)    רשימת המלאי של מתכות עדינות לסוף שנת המס;

(2)    כרטיס אישי של כל מתרפא, שיכלול בין היתר תאריך הטיפול, תיאור הטיפול, תאריך כל תקבול וסכום התקבול.

יומן

3.    (א)  יומן יהיה ספר כרוך ולכל יום ייועד עמוד נפרד ובו יירשמו הפרטים הבאים:

(1)    התאריך;

(2)    שם כל מתרפא או מקבל שירות; ביקור בית או ביקור לילה יצויין;

(3)    הסכום שנתקבל מהמתרפא או ממקבל השירות; אם התשלום בעד הטיפול אינו נעשה מאת המתרפא או מקבל השירות יצויין בהערות שמו של החייב בתשלום;

(4)    תקבולים מאחרים בעד טיפולים (כגון מקופות חולים או ממוסדות);

(5)    מספר שובר הקבלה;

(6)    פירוט התשלומים וסכום התשלומים;

(7)    הערות.

(ב)    הרישום ביומן הרופא ייעשה כדלהלן:(9)

        (1)    שם המתרפא – עם קבלתו לטיפול;

        (2)    תקבולים ותשלומים – לא יאוחר מ-30 ימים מתום החודש שבו בוצעה הפעולה; לגבי כל יום ייערך סיכום בנפרד בדיו.

רישום מוקדם של מתרפאים

4.    רישום מוקדם של מתרפאים אשר לפיו נקבעים התאריך ושעת הביקור אצל הרופא יישמר כחלק בלתי נפרד ממערכת חשבונותיו.

שירות רואה חשבון לרופאים

משרד רואי החשבון גיתית קפלן בעל נסיון עשיר בשירותי ראית חשבון לרופאים וביצוגם מול רשויות מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט הוראות ניהול ספרים לרופאים הופיע ראשון בגיתית קפלן

הגדרות

1.    בתוספת זו -

      "בעל בית ספר לנהיגה" – לרבות מורה לנהיגה.(3)

      "אופנוע" – לרבות קטנוע ואופניים עם מנוע עזר.

חובת ניהול מערכת חשבונות

2.    (א)   בעל בית ספר לנהיגה שיש לו הכנסה מהפעלת 5 כלי רכב ללימוד נהיגה או יותר, בין שהפעלת כלי הרכב נעשית על ידו ובין שהיא נעשית בידי אחרים, חייב לנהל מערכת חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה, באחת השיטות הנהוגות המתאימה לאופי העסק והיקפו, לרבות:

(1)    ספר קופה;

(2)    שוברי קבלה;

(3)    חשבוניות (6);

(4)    ספר הרכב, כמפורט בסעיף 3, לגבי כל כלי רכב המשמש ללימוד נהיגה;

(5)    יומן הזמנות, כמפורט בסעיף 4;

(6)    ספר התלמידים, כמפורט בסעיף 5.

(ב)   בעל בית ספר לנהיגה שיש לו הכנסה מהפעלת 4 כלי רכב ללימוד נהיגה או פחות, בין שהפעלת כלי הרכב נעשית על ידו ובין שהיא נעשית על ידי אחרים, חייב לנהל מערכת חשבונות שתכלול לפחות -

(1)    ספר תקבולים ותשלומים;

(2)    שוברי קבלה;

(3)    חשבוניות;(6)

(4)    ספר הרכב, כמפורט בסעיף 3 לגבי כל כלי רכב המשמש ללימוד נהיגה;

(5)    יומן ההזמנות, כמפורט בסעיף 4;

(6)    ספר התלמידים, כמפורט בסעיף 5;

(7)    רשימת יתרות החייבים והזכאים לסוף שנת המס;

(8)    תיק תעוד חוץ.

(ג)    לענין סעיף זה, כל 3 אופנועים ללימוד נהיגה ייחשבו רכב ללימוד נהיגה אחד, ובלבד שאם מספר כלי הרכב המתקבל כתוצאה מחישוב זה אינו מספר שלם, הוא יעוגל למספר השלם הקרוב שמעליו.

ספר הרכב

3.    (א)   ספר הרכב יהיה ספר כרוך, אשר לכל יום מיועד בו עמוד המחולק לשורות לפי זמני השיעורים; הרישום בו ינוהל בידי מורה הנהיגה של אותו כלי רכב.

(ב)   בתחילת היום יירשמו -

(1)    התאריך;

(2)    קריאת מד הקילומטרים.

(ג)    עם תחילת כל שיעור יירשמו -

(1)    שם התלמיד;

(2)    השעה שבה הוחל השיעור;

(3)    שם המורה.

(ד)   בספר הרכב תירשם כל קניית דלק לאותו רכב בציון כמות הדלק, זולת אם נשמר התעוד לאותה קניה הכולל גם את המספר הרשום של הרכב.

יומן הזמנות

4.    (א)   יומן ההזמנות יהיה ספר כרוך, כשלכל רכב מיועדים טורים נפרדים ולכל יום מיועד עמוד, המחולק לפי זמני השיעורים.

(ב)   הזמנת שיעור תירשם בדיו בצד השעה שנקבעה בטור הרכב המתאים, בציון שם התלמיד; אם בוטלה ההזמנה יועבר קו על שם התלמיד שביטל את ההזמנה ולצידו יירשם שם התלמיד האחר המזמין שיעור במקומו.

ספר התלמידים

5.    ספר התלמידים יהיה ספר כרוך או כרטסת שלגביה מנוהל אינדקס בספר כרוך, שבו דף נפרד לכל תלמיד ויירשמו בו בדיו הפרטים הבאים:

(1)    עם תחילת ההוראה:

(א)   שם התלמיד ומענו;

(ב)   מספר תעודת הזהות של התלמיד;

(ג)    מועד התחלת הלימודים;

(ד)   סוג הרכב;

(ה)   התעריף שנקבע.

(2)    לגבי כל שיעור:

(א)   התאריך;

(ב)   משך השיעור;

(ג)    מספר הרכב;

(ד)   שם המדריך.

(3)    לגבי כל תקבול:

(א)   התאריך;

(ב)   הסכום שנתקבל מהתלמיד;

(ג)    מספר שובר הקבלה.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט הוראות ניהול ספרים לבעלי בית ספר לנהיגה הופיע ראשון בגיתית קפלן

הגדרות

1.    בתוספת זו -

      "בית ספר" – בית ספר שבו לומדים או מתחנכים תלמידים באופן שיטתי, לרבות גן ילדים וכן בית ספר שבו ניתנת הדרכה מקצועית, עיונית או מעשית, לרבות הדרכה לאומנויות ולספורט, לקבוצות שבכל אחת מהן לא פחות מ-5 מתלמדים, להוציא הדרכה מקרית של לא יותר מ-30 ימי הדרכה בכל קבוצות המתלמדים אשר הופעלו באותה שנת מס.

חובת ניהול מערכת חשבונות

2.

(א)   נישום שהוא בעל בית ספר שמספר תלמידיו הממוצע עולה על 150 חייב לנהל מערכת חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה, באחת השיטות הנהוגות המתאימה לאופי העסק והיקפו, לרבות -

(1)    ספר קופה;

(2)    שוברי קבלה;

(3)    חשבוניות;

(4)    ספר תלמידים, כמפורט בסעיף 3.

(ב)   נישום שהוא בעל בית ספר שמספר תלמידיו הממוצע אינו עולה על 150 חייב לנהל מערכת חשבונות שתכלול לפחות -

(1)    ספר תקבולים ותשלומים;

(2)    שוברי קבלה;

(3)    חשבוניות;

(4)    רישום או סימול המאפשר מעקב אחר התקבולים על פי החשבוניות או ההסכמים;

(5)    ספר תלמידים, כמפורט בסעיף 3;

(6)    רשימת יתרות החייבים והזכאים לסוף שנת המס;

(7)    תיק תעוד חוץ.

 ספר התלמידים

3.    בספר התלמידים יירשמו לפחות -

(1)    שם התלמיד ומענו;

(2)    הכיתה שבה הוא לומד או שם הקורס;

(3)    פרטים לאיתור החשבוניות או ההסכם.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט הוראות ניהול ספרים לבעלי בית ספר הופיע ראשון בגיתית קפלן

הגדרות

1.    בתוספת זו -

      "סוחר מקרקעין" – נישום שעסקו או חלק מעסקו מסחר בזכויות במקרקעין;

      "מתווך מקרקעין" – נישום שעסקו או חלק מעסקו תיווך בזכויות במקרקעין;

      "זכות במקרקעין" – בעלות, חכירה או זכות שכירות או זכות לרכישתן, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות זכות באיגוד מקרקעין.

חובת ניהול מערכת חשבונות

2.

(א)   סוחר מקרקעין שמחזור עסקו בתוספת עלות המלאי לסוף השנה הקובעת, עולה על 11,400,000 שקלים חדשים, ומתווך מקרקעין שעמלתו השנתית עולה על 620,000 שקלים חדשים חייבים לנהל מערכת חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה, באחת השיטות הנהוגות, המתאימה לאופי העסק והיקפו, לרבות -

(1)    ספר קופה;

(2)    ספר זכויות במקרקעין, כמפורט בסעיף 3 – לגבי מסחר במקרקעין;

(3)    ספר עסקאות, כמפורט בסעיף 4 – לגבי תיווך במקרקעין;

(4)    שוברי קבלה;

(5)    חשבוניות;

(6)    רשימת המלאי לסוף שנת המס.

(ב)   סוחר מקרקעין שמחזור עסקו, בתוספת עלות המלאי לסוף השנה הקובעת, אינו עולה על 11,400,000 שקלים חדשים, ומתווך מקרקעין שעמלתו השנתית אינה עולה על 620,000 שקלים חדשים, חייבים לנהל מערכת חשבונות שתכלול לפחות את אלה:

(1)    ספר תקבולים ותשלומים;

(2)    ספר זכויות במקרקעין, כמפורט בסעיף 3 – לגבי מסחר במקרקעין;

(3)    ספר עסקאות, כמפורט בסעיף 4 – לגבי תיווך במקרקעין;

(4)    שוברי קבלה;

(5)    חשבוניות;

(6)    רשימת חייבים וזכאים לסוף שנת המס – לגבי סוחר מקרקעין;

(7)    רישום תנועת חייבים וזכאים;

(8)    רשימת מלאי לסוף שנת המס;

(9)    תיק תעוד חוץ.

        בסעיף זה "שנה קובעת" – כמשמעותה בהגדרת "מחזור".

ספר זכויות במקרקעין

3.    ספר הזכויות במקרקעין יהיה ספר כרוך או חשבון במסגרת מערכת חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה ובו יירשמו, לגבי כל זכות במקרקעין, הפרטים הבאים:

(1)    לגבי זכויות שנרכשו:

(א)   תאריך הרכישה;

(ב)   שם המוכר ומענו;

(ג)    נושא הזכות (מגרש, בית, דירה וכיוצא באלה) ומקומה (מען או גוש, חלקה, תת חלקה, ובזכות שבאיגוד מקרקעין – מקום המקרקעין שבבעלות האיגוד);

(ד)   מחיר הרכישה;

(ה)   דמי תיווך ששולמו;

(ו)    שם המתווך שטיפל ברכישה ומענו;

(ז)    שם עורך הדין שטיפל ברכישה ומענו;

(2)    לגבי זכויות שנמכרו:

(א)   תאריך המכירה;

(ב)   שם הקונה ומענו;

(ג)    חלק הזכות שנמכר;

(ד)   התמורה;

(ה)   סימול לאיתור רישום המכר במערכת החשבונות;

(ו)    דמי התיווך ששולמו ואופן חישובם;

(ז)    שם המתווך שטיפל במכירה ומענו;

(ח)   שם עורך הדין שטיפל במכירה ומענו.

ספר עסקאות

4.    ספר העסקאות יהיה ספר כרוך או כרטסת אשר צמוד לה אינדקס בספר כרוך ובה יירשמו הפרטים הבאים לגבי כל עסקת תיווך בזכויות מקרקעין:

(א)   לגבי עסקאות שהוצעו בידי המוכר -

(1)    תיאור העסקאות שהוצעו ותאריכי ההצעות;

(2)    דמי התיווך, אם נקבעו מראש;

(3)    הזכות (מגרש, בית, דירה וכיוצא בזה) ומקומה (מען או גוש וחלקה, ובזכות שבאיגוד מקרקעין – מקום המקרקעין שבבעלות האיגוד);

(4)     שמות, כתובות ומספרי זהות של הצדדים שביניהם תווך; [עד לתיקון מיום 30.12.99 נאמר: "שמות הצדדים שביניהם תיווך;"](9)

(5)    תיאור העסקה ומהותה (מכירה, השכרה, החכרה, משכנתה וכד');

(6)    תאריך השלמת העסקה;

(7)     דמי התיווך וסכום התמורה בעד הזכות והאם המחיר כולל מס ערך מוסף כמשמעותו בחוק מע"מ. [עד לתיקון מיום 30.12.99 נאמר: "דמי התיווך וסכום התמורה בעד הזכות"](9)

(ב)   לגבי עסקאות שהוצעו בידי הקונה -

(1)     שמו, כתובתו ומספר הזהות של הקונה; [עד לתיקון מיום 30.12.99 נאמר: "שם הקונה ומענו;"](9)

(2)    תאריך הצעת העסקה;

(3)    תיאור העסקה שהוצעה (קניה, שכירות, חכירה, משכנתה וכד');

(4)     דמי התיווך שנתקבלו והאם המחיר כולל מס ערך מוסף כמשמעותו בחוק מע"מ; [עד לתיקון מיום 30.12.99 נאמר: "דמי תיווך שנתקבלו;"](9)

(5)    שם המוכר ומספר העמוד או הכרטיס בספר העסקאות שבו נרשמו פרטי העסקה שהוצעה בידי המוכר.

שמירת חוזים

5.    חוזי קניה ומכירה וכל כתב לשינוי בהם יישמרו כחלק בלתי נפרד ממערכת החשבונות של הנישום.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט הוראות ניהול ספרים לסוחרי ומתווכי מקרקעין הופיע ראשון בגיתית קפלן