הון סיכון 

הון סיכון הוא סוג של הון עצמי המסופק לחברות בעלות פוטנציאל צמיחה גבוה בשלב מוקדם של חייהן, וזאת במטרה להפיק רווחים בדרך של מימוש ההשקעה לאחר מהלך של צמיחה והשבחת ערכה. השקעות הון סיכון מבוצעות בדרך כלל בתמורה למניותיה של החברה בה מבוצעת ההשקעה. קרנות הון סיכון (הגוף המשקיע) מבצעות באופן טיפוסי את השקעותיהן בחברות עתירות טכנולוגיה בתחומים כדוגמת ביוטכנולוגיה, טכנולוגיות מידע (IT) וטכנולוגיות תקשורת.

מקורם של כספי הון הסיכון הוא בדרך כלל במשקיעים מוסדיים וביחידים עתירי ממון אשר מאוגדים יחד על ידי גופי השקעה ייעודיים. האחרונים מכונים קרנות הון סיכון.

קרנות הון סיכון בדרך כלל מורכבות מצוותים קטנים בעלי רקע טכנולוגי (כגון חוקרים ומדענים) וכן אנשי עסקים בעלי הכשרה ורקע נרחב בתחום התעשיות הטכנולוגיות.

מיומנות הליבה של קרנות הון הסיכון היא יכולת זיהוין של טכנולוגיות אשר יש להן פוטנציאל ליצור למשקיעים רווחי הון גבוהים (בעקבות מימוש ההשקעה) כבר בשלבים מוקדמים יחסית בחייהם של המיזמים. קרנות הון סיכון אף נוטלות חלק בניהול חברות אלו במקביל להשתתפות במימון פעילותן, ובכך תורמות מיומנויות עסקיות למיזם. בכך נבדלות קרנות הון סיכון ממשקיעים פרטיים בחברות טכנולוגיה, אשר על פי רוב מזרימים כספי השקעה לחברות גדולות ומבוססות. בזכות פוטנציאל הצמיחה הגדול של מיזמי סטארט-אפ שואפות חברות הון הסיכון להשיג, בממוצע, תוחלת תשואה בגין השקעתן אשר גבוהה משמעותית מזו המתקבלת מהשקעה "מסורתית" בחברות מבוססות. ואולם, בד בבד עם הסיכוי לרווחים גבוהים קיים סיכון גבוה מאד בנוגע להשבת הסכום המושקע במיזם. כפועל יוצא, רוב קרנות הון הסיכון מבצעות השקעותיהן באופן "מפוזר": מספר משקיעים יחד משלבים השקעותיהם לקרן המשקיעה במגוון רחב של מיזמים. באמצעות פיזור ההשקעות מתאפשרת הקטנת הסיכון ללא הפחתת תוחלת התשואה.

הון הסיכון תורם ליצירת מקומות עבודה, לטיפוח הכלכלה עתירת הידע והוא מסמל את מידת החדשנות והיזמות הטכנולוגית בסקטור כלכלי וגיאוגרפי מסוים.

הון הסיכון חיוני במיוחד לחברות חדשות עם היסטוריה תפעולית מעטה אשר הנן קטנות מכדי לבצע גיוס הון בשווקים ציבוריים ויחד עם זאת אינן במצב יציב שמאפשר נטילת הלוואות מבנקים או אשראי מגופים פיננסיים אחרים. בתמורה לסיכון הגבוה הגלום בהשקעה המשקיעים בחברות אלו מקבלים לא רק חלק גדול יחסית בערך החברה וברווחיה העתידיים אלא גם זוכים להשפעה מהותית ואף שליטה בפעילות החברה. מצב זה לא מתאפשר בהשקעה בחברות גדולות ומבוססות.

חברות צעירות המעוניינות לגייס הון סיכון נדרשות להפגין חדשנות טכנולוגית, פוטנציאל לצמיחה מהירה, תוכנית עסקית מפותחת ומוגדרת היטב וצוות ניהול מיומן ומקצועי. קרנות הון סיכון דוחות חלק ניכר מבקשות הגיוסים המופנות אליהם ממיזמים שונים, גורם המשקף את היותו של שילוב זה נדיר במיוחד.

קיים ערך מוסף בפנייה לגורם מקצועי לצורך בניית תוכנית עסקית שתציג את ההטבות הכלכליות החזויות למשקיע במונחים פיננסיים מקובלים, וכן לצורך איתור והפנייה לקרנות הרלוונטיות לסוג העיסוק או לתחום הפיתוח הרלוונטי של המיזם הטכנולוגי.
בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט הון סיכון הופיע ראשון בגיתית קפלן

אחד מהעקרונות הבסיסיים בהתרת הוצאות לניכוי לצורך מס הוא עיקרון ההקבלה. עלות שנתהוותה למיזם בדרכו להפיק הכנסה, טרם הפקת הכנסה זו, איננה מותרת כהוצאה לצורך מס, אלא נדחית לתקופות הבאות. בתקופה אשר בה תצמח ההכנסה, תוכר ההוצאה במלואה, ותופחת מההכנסה החייבת המהווה את הבסיס לחישוב המסים על ההכנסה.

לשם ההמחשה, אם למיזם סטארט אפ שהוקם בשנת 2009 נתהוו בשנה זו עלויות שכר, שיווק, הנהלה ונלוות בסך של 500,000 ש"ח, והחברה טרם החלה להפיק הכנסות מפעילות המיזם – לא תוכר כל הוצאה בדוחותיו הכספיים של המיזם. ואולם, מספיק כי תיווצרנה הכנסות בהיקף נמוך בשנת 2010, למשל, על מנת להתיר את מלוא כובד ההוצאה של חצי מיליון השקלים בשנה זו.

טעות נפוצה היא לבלבל בין טענה נכונה זו לבין קביעת מועד התרת תשומת המע"מ כמותרת בניכוי בגין ההוצאה:

המע"מ שמשלם עוסק מורשה בשל טובין ושירותים שנרכשו לצרכי עסקו (ובכפוף לסייגים מסוימים) מכונה בשם מע"מ תשומות והוא מוחזר לעוסק מידיהן של רשויות המס לאחר הגשת דוח מע"מ. למרות שכדי לשלם פחות מס הכנסה נדרשת התרת הוצאה שמחייבת פעילות עסקית שמניבה הכנסה (אחרת ההוצאה תדחה – ראו פסקאות קודמות), הרי שכדי לקבל החזר מע"מ בגין מע"מ תשומות אין כל צורך בהקבלה כזו: ברגע שנתהוותה לחברה עלות בגין רכישת מוצר או שירות לצרכי המיזם ואשר נתקבלה חשבונית מס בגינו, היא זכאית להחזר מע"מ התשומות ששילמה בעד הרכישה, ללא צורך בהתקיימותם של קריטריונים נוספים.

נושא זה הנו חשוב במיוחד, משום שאי דרישת החזר בגין מע"מ התשומות בתקופה העולה על חצי שנה ממועד הדיווח הנכון בגינו איננה אפשרית – והיא הלכה למעשה מבטלת את זכאות הנישום להחזר.

לאינפורמציה נוספת ניתן לפנות למשרדנו, 09-9668188

הפוסט הוצאות נדחות במיזמי אינטרנט – לא לצורך מע"מ! הופיע ראשון בגיתית קפלן

חברות רבות בכלל ומיזמי היי-טק בפרט בוחרים לתגמל את עובדיהם בתשלום המבוסס על מכשיריה ההוניים של החברה (מניות ואופציות) במקום בתשלום מזומן. לבחירה בתשלום המבוסס על מכשיריה ההוניים של החברה, כאמור, מספר יתרונות בולטים:

1. התשלום במכשירים הוניים של החברה (מניות ואופציות) איננו מכביד על תזרים המזומנים של הישות, אשר בשלבי הצמיחה מהווה מצרך במחסור קריטי. יתירה מכך, במקרים רבים מבוצעת ההקצאה בתמורה לסכום מזומנים מסויים (גם אם מופחת ביחס לשווי ההוגן) וכך אף משתפר תזרים המזומנים בחברה.
2. פיזור מניות לאוכלוסייה של עובדים יקשה על השתלטות עויינת על החברה מצד גורמים שלישיים בעקבות עסקה עם בעלי מניות בודדים.
3. עלויות ההנפקה הגבוהות במקרה של הנפקה לציבור לצורך גיוס הון – נחסכות.
4. ולבסוף, הגורם שכנראה הנו החשוב מכל – הענקת המניות והאופציות לעובד יוצרת קשר בין האינטרס שלו לבין אינטרס הבעלים: עליית ערך החברה כמשתקף משווי מכשיריה ההוניים.

בשל מגוון היתרונות של ביצוע תשלום (או תגמול) מבוסס מניות לעיל, גדלה הפופולאריות של שימוש במכשירים אלו (בעיקר טרם המשבר הכלכלי האחרון אשר גרם לקריסת שווי המכשירים ההוניים של הישויות השונות), וזאת על אף החסרון הברור – דילול אחזקותיהם של בעלי המניות הקיימים בחברה.

מרבית השאלות המרכזיות הנוגעות לתוכניות תגמול מבוסס מניות לעובדים נוגעות להיבטי המיסוי של הענקות כאלו. בפרט, ברור כי המניה או האופציה המונפקת לעובד מהווה הטבה בידו, והשאלה היא באיזה סוג של הכנסה מדובר (מסוג ההכנסה נגזר שיעור המס וכן יכולת קיזוז הפסדים מול ההכנסה), ומתי היא תמוסה.

התשובה לשאלה מתחלקת לשני חלקים:

המקרה הפשוט – כאשר ההענקה מבוצעת לבעל שליטה

כאשר הענקת המכשירים ההוניים מבוצעת לעובד שהנו בעל שליטה, ההנחיות החלות מפורטות בסעיף 3(ט)(1)(ג) לפקודה. בהתאם לסעיף, תמוסנה ההכנסות בגובה שווי המכשיר ההוני המוקצה במועד ההקצאה בשיעור מס של 25%. בכך למעשה מתקיימת הקבלה מיסויית מלאה בין מתן הטבה לבעל השליטה בדרך של הענקת מכשירים הוניים לבין מצב שבו מחולק דיבידנד לבעלים.

המקרה המורכב – כאשר ההענקה מבוצעת לעובד שאיננו בעל שליטה

במקרה כזה החברה המנפיקה יכולה לבחור בין 3 מסלולי מיסוי שונים:

שינוי תושבות: במידה ועובד החברה שינה תושבותו לצרכי מס טרם מועד המימוש ייווצר לעובד אירוע מס (מימוש רעיוני) במועד שינוי התושבות, כאשר הכנסת העובד תסווג בהתאם למסלול שנבחר לעיל. מועד תשלום המס במקרה כזה ניתן לדחייה עד למועד מכירת המניות.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט אופציות לעובדים – מיסוי בחברות היי-טק הופיע ראשון בגיתית קפלן

מתוקף החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, פועלת במשרד התעשייה לשכת המדען הראשי אשר אמונה על פיתוח התעשייה עתירת הידע ועידוד החדשנות הטכנולוגית והתעשייתית בישראל.

פעילויות לשכת המדען הראשי כוללות תמיכה בפעילות המחקר והפיתוח התעשייתיים באמצעות מימון ישיר של תוכניות מחקר ופיתוח בחברות תעשייתיות, באמצעות קרן ייעודית לנושא ובאמצעות תוכניות מיוחדות המתוקצבות במישרין למטרות אלו, ביניהן:

• סיוע למחקר ופיתוח גנרי.
• קידום העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה.
• טיפוח שיתופי פעולה בינלאומיים בתחום המו"פ התעשייתי.
• תמיכה בחממות טכנולוגיות כסיוע ליזמים.
• תמיכה ביזמים מתחילים.
• עידוד השקעות בחברות סטארט-אפ באמצעות קרן ההזנק.

חשוב להבהיר, כי על פי חוק המו"פ החדש בוטל הסייג שאסר על הוצאת ידע מחוץ לישראל. לפיכך הגשת בקשות לקבלת מענקים וסיוע מלשכת המדען הראשי איננה יוצרת חסמים כבדים בפני שיתוף פעולה עם גורמים בינלאומיים.

החוק אף מאפשר לבצע אקזיט מלא או חלקי וכן גיוס הון לשלבים מאוחרים יותר של הפיתוח באמצעות משקיעים זרים, ובאופן זה מאפשר חופש פעולה רחב יותר מהבחינה העסקית, התפעולית והפיננסית לחברות.

ואולם חשוב לזכור, כי הגורם המוסמך לאשר את הוצאת הידע מחוץ לישראל הנה ועדת המחקר בלשכת המדען. החוק מאפשר ליזמים לבצע אקזיט ולחברה הקונה להעביר את מרכז הפיתוח מישראל בכפוף לאישור הועדה, בדרך כלל על ידי פיצוי המדינה על ידי תשלום תגמולים מוגדלים או הכנסת זכויות שימוש של ידע חלופי לישראל.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט מענקים מהמדען הראשי הופיע ראשון בגיתית קפלן

במאמר זה נדגים את הקשר בין מערכת הדוחות באמצעות התחקות אחר ההשפעה הרישומית של אירועים כלכליים פשוטים על דוח המאזן והרווח וההפסד של החברה.

אירוע 1 – השקעת בעלים

חברת הזנק הוקמה בהשקעת בעלים של מייסד החברה, בסך של 300,000 ש"ח, בתמורה להנפקת הון מניות רגילות בסכום זהה. בהתאם למשוואה החשבונאית (ראה סעיף 3 במאמר העוסק במאזן) נוכל לנתח את השפעת העסקה:

נכסים = התחייבויות + הון עצמי

נשים לב:

השקעת הבעלים, אשר סכומה 300,000 ש"ח, מגדילה את סעיף נכסי החברה (מזומנים) אך מנגד איננה יוצרת התחייבות – שכן החברה איננה מחויבת להשיב לבעלים את סכום השקעתו הראשונית (נהפוך הוא: במרבית המקרים, לא יוכל המשקיע לקבל חזרה את קרן ההשקעה כל עוד העסק חי, וחלוקה לבעלי המניות תבוצע מיתרת העודפים – הרווחים שייצברו – בלבד).

המשמעות הנגזרת בהתבסס על המשוואה לעיל היא אחת: הגידול בנכסים בוצע כנגד גידול בהון העצמי.

נפנה את תשומת ליבו של הקורא לעובדה, שסכום ההשקעה – 300,000 ש"ח – נרשם פעמיים: הן כהגדלת הנכסים והן כהגדלת ההון העצמי. בהמשך נראה, כי כל עסקה חייבת לכלול רישום לפחות ב-2 רשומות שונות. גורם זה מוביל למונח "חשבונאות כפולה" או "הנהלת חשבונות בשיטה הכפולה" אשר הנה הכרחית ליישום בדיווחיהן של חברות בישראל.

אירוע 2 – נטילת הלוואה

באופן דומה, נציג את השפעתה של נטילת הלוואה בסך 200,000 ש"ח על דוחותיה הכספיים של אותה ישות.

נטילת ההלוואה מגדילה את סעיף נכסי החברה (מזומנים) ובמקביל יוצרת התחייבות – שכן החברה מחויבת להשיב לנותן האשראי את כל סכום השקעתו הראשונית (בתוספת ריבית והפרשי הצמדה בהתאם לתנאי עסקת האשראי).

המשמעות הנגזרת בהתבסס על המשוואה לעיל היא אחת: הגידול בנכסים בוצע כנגד גידול בהתחייבויות בלבד.

אירוע 3 – הפקת הכנסה

נניח כי החברה לעיל הפיקה הכנסות ממתן שירותים בסך 50,000 ש"ח, וגבתה את התמורה במזומן. כפועל יוצא נגרם גידול בערכו של נכס – סעיף המזומנים. במאמר מוסגר נעיר, כי גם אילולא נגבה סכום מזומן כאמור, הרי שהיה חל גידול בנכס "לקוחות" – בעטיו של חוב לקוח שנוצר כלפי החברה בעקבות השירות.

השאלה היא האם במקביל לגידול בסעיף הנכסי קיים גידול בסעיף ההתחייבויות או שמא בהון העצמי? לצורך כך אנו נדרשים לשאלה החיונית: האם החברה מחויבת למסור את סכום ההכנסה לגורם חיצוני? התשובה היא שלילית. ההכנסה, תחת הנחות פשטניות, מתווספת ליתרת הרווחים הצבורים של החברה, אשר כל עוד לא נתקבלה החלטה על חלוקתם (כדיבידנד) – מהווים סכום שאין כל מחויבות להוציאו מהחברה.

אירוע 4 – הכרה בהוצאה

נניח כעת כי עלות מתן השירות בהמחשה הקודמת הינה 10,000 ש"ח – שכרו של קבלן משנה שביצע העבודה ללקוח הסופי, וכי במועד ההתחשבנות שולם מלוא השכר לקבלן במזומן. כפועל יוצא מהתשלום לקבלן קטנה מצבת הנכסים בחברה (מזומנים) בסכום של 10,000 ש"ח. השאלה היא מהו הגורם הנוסף המושפע במשוואה המאזנית מהאירוע? התחייבויות או שמא הון עצמי?

נשים לב כי על פי המשוואה:

 נכסים = התחייבויות + הון עצמי

קיטון בצד הנכסים משמעות קיטון גם באגף שמאל של המשוואה – בהתחייבויות, בהון העצמי או בשילוב כלשהו בין שניהם. במקרה שבנדון עצם התשלום איננו נובע מהסרת התחייבות (נשים לב להנחה לפיה לא נוצר חוב של החברה כלפי הקבלן אלא שולם לו במזומן מיד) ולכן בהכרח נוצרת הקטנת הון.

המדובר למעשה בהוצאה, המנוכה מיתרת הרווחים הצבורים של החברה, אשר כזכור כל עוד לא נתקבלה החלטה על חלוקתם (כדיבידנד) – מהווים סכום שאין כל מחויבות להוציאו מהחברה. לפיכך הקיטון ביתרת הרווחים הצבורים הוא למעשה קיטון בהון. נחזור על הטבלה מההמחשה הקודמת תוך שאנו מביאים בחשבון הוצאה זו:

נשים לב כי המספר השלילי מופיע בסוגריים. דרך הצגה זו של מספרים שליליים מקובלת בתחום החשבונאות.

אירוע 5 – חלוקת דיבידנד

חלוקת דיבידנד (במקרה הפשוט – במזומן) מקטינה את סך נכסי החברה אך במקביל איננה גורעת מהתחייבויותיה, שכן יתרת הרווחים שנצברו (עודפים) מהם מבוצעת חלוקת הדיבידנד, הם רכיב הוני. לפיכך השפעת חלוקת דיבידנד על הדוחות הכספיים היא בדרך של קיטון בנכסים לצד קיטון בהונה העצמי של הישות.

נציג אפוא השפעה של חלוקת דיבידנד לאחר העסקה המוצלחת לעיל, בסכום של 40,000 ש"ח.

סיכום השפעות האירועים לעיל על מאזן החברה

סיכום השפעות האירועים לעיל על דוח רווח והפסד בחברה (תמציתי):

הפוסט יסודות החשבונאות בחברות סטארט-אפ – השפעת אירועים כלכליים על הדוחות הכספיים הופיע ראשון בגיתית קפלן

במאמר זה נתמקד במרכיבי דוח על תזרימי המזומנים, המספק למשתמשי הדוחות הכספיים מידע היסטורי בדבר השינויים במזומנים ושווי מזומנים בחברה, תוך חלוקתם לשינויים במזומנים שנבעו מפעילות שוטפת, מפעילות השקעה ומפעילות מימון בהתאמה.

באמצעות הדוח על תזרימי המזומנים מתחדדת גם הערכתם של בעלי העניין בדבר צורכי הישות לניצול תזרימי המזומנים אשר יופקו בעתיד. בהתבסס על יכולתה של ישות להפיק מזומנים ושווי מזומנים, והערכת העיתוי ומידת הוודאות בקבלתם – ניתן להיעזר לצורך קבלת החלטות כלכליות.

יתר על כן, המשתמשים יכולים להתבסס על מודלים מקובלים להערכה ולהשוואה של הערך הנוכחי של תזרימי המזומנים העתידיים של ישויות שונות, ואגב כך – מתאפשרת גם הערכת שוויין של ישויות אלו.

חד המשמעיות של הנתונים בדוח ופשטותו, והעובדה שהוא איננו כפוף לכללי החשבונאות המקובלת על בסיס "צבירה" – מסייעת בהשוואתיות בין חברות שונות הפועלות באותו ענף אך נוקטות בדרכי טיפול חשבונאי שונות.

תזרימי מזומנים מפעילות שוטפת

תזרימי המזומנים מפעילות שוטפת מייצגים את המזומנים ושווי המזומנים אשר הפיקה (או צרכה) הישות מפעילויות הנכללות במהלך העסקים שלה, כדוגמת תקבולי מזומנים ממכירת סחורות והספקת שירותים, תשלומים לספקים ולעובדים, תשלומי ביטוח ומסים ותשלומים נוספים. ברמה הפרקטית, מחושבים תזרימי המזומנים מפעילות שוטפת בדרך של התאמות לרווח החשבונאי אשר נרשם על בסיס צבירה (בגישה "עקיפה").

תזרימי מזומנים מפעילויות השקעה

תזרימי מזומנים אלו מייצגים את החלק מהמזומנים ושווי המזומנים אשר בהם נעשה שימוש לצורך רכישה של משאבים המיועדים להפקת הכנסה (ותזרימי מזומנים) בעתיד. דוגמאות נפוצות לתזרימים כאלו מהווים תשלומי מזומנים לרכישת רכוש קבוע, פטנטים ונכסים אחרים לזמן ארוך, וכן השקעה באגרות חוב ומתן הלוואות לזמן ארוך. כמו כן כולל התזרים, בין היתר, תקבולים כתוצאה ממימוש של נכסים כאלה.

תזרימי מזומנים מפעילות מימון

המדובר בתזרימים הנובעים מפעילויות הקשורות לגיוס הון על ידי הישות, כגון תקבולי מזומנים מהנפקת מניות, מהנפקת כתבי התחייבות ואגרות חוב (או נטילת הלוואות), החזרים ותשלומים בגין סכומי אשראי שניטלו.

הגילוי הנפרד בדבר תזרימי המזומנים מפעילות מימון מסייע להעריך מהם התזרימים העתידיים שיידרשו על ידי ספקי ההון לישות. הלוואה גדולה שניטלה על ידי חברה, למשל, עשויה לרמז על צורך לעמוד בהחזרים גדולים במהלך התקופות העתידיות, סיכון שיש ליטול בחשבון כאשר באים לקבל החלטות כלכליות הנוגעות לחברה.

דוגמא בסיסית לדוח על תזרימי המזומנים של ישות

                                                                        ש"ח

תזרימי מזומנים מפעילויות שוטפות                    

רווח לפני מס                                                     XX

תיאומים בגין:

            פחת                                                      XX

            הכנסות מהשקעות                                 XX

            הוצאות ריבית                                       XX

                                                                        XX

            גידול בלקוחות ובחייבים                                    XX

            קיטון במלאי                                         XX

            קיטון בספקים                                       XX

מזומנים שהופקו מפעולות                                  XX

מסים על ההכנסה ששולמו                                  XX

מזומנים נטו מפעילויות שוטפות                          XX

תזרימי מזומנים מפעילויות השקעה

רכישת רכוש קבוע                                             XX

ריבית שהתקבלה                                               XX

דיבידנדים שהתקבלו                                         XX

מזומנים נטו ששימשו לפעילויות השקעה              XX

תזרימי מזומנים מפעילויות מימון            

תקבולים מהנפקת הון מניות                               XX

תקבולים מנטילת אשראי לזמן ארוך                   XX

מזומנים נטו ששימשו לפעילויות מימון                XX

גידול נטו במזומנים ובשווי מזומנים                     XX

מזומנים ושווי מזומנים בתחילת התקופה              XX

מזומנים ושווי מזומנים בסוף התקופה                  XX

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט יסודות החשבונאות בחברות סטארט-אפ – דוח על תזרימי המזומנים הופיע ראשון בגיתית קפלן

מרכיבי הדוחות הכספיים – דוח רווח והפסד

 במאמר זה נתמקד במרכיבי דוח רווח והפסד, אשר מטרתו היא לספק למשתמשי הדוחות הכספיים מידע רלוונטי בנוגע לתוצאות פעילותה של הישות: הכנסותיה, הוצאותיה, הפסדיה ורווחיה. גם בדוח זה נדרש פילוח של סעיפים אלו, על מנת להביא לידי המשתמשים מידע רלוונטי יותר לצורך קבלת החלטות כלכליות.

עיקרון מהות ההוצאה/ההכנסה

שיטת חלוקת ההכנסות וההוצאות, הרווחים וההפסדים של ישות לסעיפים שונים עשויה להתבצע בדרכים שונות. על פי הדרך המקובלת, יש לנתח נתונים אלו על פי מהות ההוצאות וההכנסות, בהתבסס על מאפיין הפעילות בגינו נוצרו. כך, למשל, הכנסות שנוצרו בחברה העוסקת במתן שירותים בתחום המחשוב ייכללו תחת "הכנסות ממתן שירותים", בעוד שהכנסות הנובעות ממכירת מלאי תוצגנה בסעיף "מכירות". בשונה מכך, הכנסות הנובעות, למשל, מעליית ערך נדל"ן להשקעה שבבעלות החברה שעיקר עיסוקה במתן שירותי מחשוב כאמור, תסווגנה במסגרת "הכנסות אחרות", ורק בביאור יוצג פירוטן של הכנסות אלו הכולל עליית ערך הנדל"ן האמור. סעיפים חשובים נוספים בדוח הם סעיפי הוצאות מכירה, הוצאות ההנהלה והכלליות (המציינים עלויות ניהול ותקורה של החברה והוצאות המתהוות בשל הפרשה לחובות מסופקים) הוצאות והכנסות מימון ומסים על ההכנסה.

דוגמא בסיסית לדוח רווח והפסד בחברת סטארט-אפ

הפוסט יסודות החשבונאות בחברות סטארט-אפ – מרכיבי הדוחות הכספיים – דוח רווח והפסד הופיע ראשון בגיתית קפלן

 כל אחד מהדוחות הכספיים המהווים חלק מתוצרי הדיווח הכספי התקופתי מורכב מסעיפים שונים המרכיבים אותו. במאמר זה נתמקד במאזן, אשר סעיפיו רבים ומגוונים, אך ניתנים לחלוקה גסה למספר קטגוריות עיקריות, אשר יפורטו להלן בפשטנות יתירה:

1. נכסים

נכסים הם משאבים כלכליים של ישות המשמשים אותה בהשגת מטרותיה (השאת עושר בעליה). על מנת להכיר בנכס, נדרש קיומם של שני קריטריונים:

• חזויות הטבות כלכליות לישות.
• האירוע שבגינו חזויות ההטבות הכלכליות התרחש בעבר.

ככלל, על ישות להציג את סעיפי הרכוש וההתחייבויות במאזן (הדוח על המצב הכספי) תוך הפרדה בין נכסים שוטפים לבין נכסים לא שוטפים, ובאופן דומה – תוך הפרדה בין התחייבויות שוטפות לבין התחייבויות שאינן שוטפות. ההפרדה היא חיונית לצורך ייצור מידע משמעותי הרלוונטי למקבלי ההחלטות, שמביא בחשבון את העיתוי של קבלת (או מסירת) ההטבות הנגזרות מהנכסים (או ההתחייבויות).

• נכסים שוטפים: כגון מזומנים ושווי מזומנים, נכסים המוחזקים למכירה או לצריכה על ידי הישות במהלך העסקים הרגיל ובתוך פרק זמן קצר יחסית.
• נכסים לא שוטפים: הגדרה שיורית ליתרת נכסי הישות. במסגרת נכסים אלו נכללים נכסים אשר מימושם חזוי במשך תקופה העולה על 12 חודשים או במשך תקופה העולה על מחזור העסקים של ישות במידה והנו ארוך יותר (בהחלט רלוונטי לחברות פיתוח).

2. התחייבויות

התחייבויות מייצגות מחויבות מצידה של הישות למסור הטבות כלכליות או משאבים כלכליים לצד נגדי. בדומה לנכסים, גם התחייבויות מפולחות לשתי קבוצות עיקריות:

• התחייבויות שוטפות: מייצגות את ההתחייבויות אשר תסולקנה במהלך מחזור העסקים הרגיל של הישות או תוך 12 חודשים, וכן כאלו אשר הישות איננה בעלת יכולת בלתי מותנית להימנע ממסירתן במשך תקופה העולה על 12 חודשים.
• התחייבויות לא שוטפות (או-התחייבויות לזמן ארוך): הגדרה שיורית ליתרת התחייבויות הישות, אשר אינן מהוות התחייבויות שוטפות כהגדרתן לעיל.

3. הון עצמי

ההון העצמי בדוחות הכספיים של הישות איננו מוגדר במישרין, ואיננו נמדד במישרין. זהו סכום שיורי שמשקף את סך נכסי הישות בניכוי התחייבויותיה (כפי שאלו נמדדים על פי כללי חשבונאות מקובלים). במלים אחרות, ההון העצמי משקף את הנכסים נטו של הישות, או – את אותו חלק של הנכסים אשר איננו מממומן על ידי נותני אשראי לסוגיהם (מוסדות פיננסיים, ספקים וזכאים אחרים).

פועל יוצא של הגדרה שיורית זו היא המשוואה הניצבת בבסיס הדוח על המצב הכספי (אשר ממנה נגזר שמו הקודם – מאזן):

נכסים = התחייבויות + הון עצמי

ההון העצמי עשוי להיות מורכב ממגוון רחב של רכיבים וסעיפים. להלן נתמקד בסעיפי ההון העיקריים בלבד:

• הון המניות: מייצג את הון המניות אשר הונפק ונפרע בחברה. המדובר במכפלת מספר המניות שהונפקו על ידי החברה ממועד הקמתה, כאשר הוא מוכפל בסכום ש"ח הערך הנקוב של כל מניה. נשים לב: המדובר בערך נקוב אשר בדרך כלל הנו נטול קשר לערך הכלכלי של המניה. בפשטות יתירה, הערך הנקוב משמש לחישוב שיעור ההחזקה היחסי בחברה. אם בחברה הון המניות הוא של 100,000 ש"ח אזי האוחז במניות אשר ערכן הנקוב המצרפי הנו 20,000 ש"ח מחזיק למעשה ב-20% מהחברה.
• פרמיה: מייצג את סך התמורה שנתקבלה בגין מניות שהונפקו, העודפת על הערך הנקוב של המניות שהונפקו. בהמשך לדוגמא לעיל, אם הפרמיה באותה חברה היא 300,000 ש"ח, המשמעות היא שממועד הקמתה הונפקו מניות בערך נקוב כולל של 100,000 ש"ח אשר התמורה שנתקבלה עבורן היא 400,000 ש"ח.
• עודפים: מייצגים את יתרת הרווח הצבור ממועד הקמת החברה, בניכוי רווחים שחולקו כדיבידנד לבעלי המניות.
• קרנות הון: מייצגות גידול בנכסים נטו של ישות שאינם נובעים מהנפקת מניות ו/או מרווח.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט יסודות החשבונאות בחברות סטארט-אפ – מאזן הופיע ראשון בגיתית קפלן

הדוחות הכספיים הם התוצר הסופי של המערכת החשבונאית ומהווים את מקור המידע העיקרי ואף היחידי לבעלי עניין רבים של החברה בנוגע למצבה הכספי, תוצאות פעולותיה, תזרימי המזומנים שלה והשינויים בהונה העצמי.

הדיווח הכספי הוא התהליך במסגרתו מופקים הדוחות הכספיים ואשר במהלכו הם גם מפורסמים לציבור הכללי (או לציבור מצומצם של בעלי מניות ורשויות – במידה ומדובר בחברה פרטית).

המידע הנכלל בדיווח הכספי מוצג למטרות כלליות: הוא איננו מותאם באופן ייחודי לדרישותיהם של נושים ונותני אשראי כשם שאיננו מוצג באופן המתמקד בצרכי המידע של בעלי המניות, של עובדים או של בעלי עניין אחרים. בתור שכזה, הוא אמור להוות ערוץ מידע מקיף שיהווה בסיס איתן ומספק לצורך קבלת החלטות כלכליות על ידי כל אחד מבעלי עניין אלו.

לפיכך מטרת דיווח כספי "למטרות כלליות" הנו לספק מידע הן בדבר מצבה הכספי של ישות, הן בדבר ביצועיה הפיננסיים והן בדבר תזרימי המזומנים שלה. לצורך הגשמת מטרה זו, מספקים הדוחות הכספיים מידע בדבר:

• נכסי הישות.
• התחייבויות הישות.
• הונה העצמי של הישות.
• מידע בדבר הכנסות והוצאות, רווחים והפסדים.
• מידע בדבר תזרימי המזומנים של הישות.
• מידע בדבר שינויים בהון העצמי.

המידע האמור מקבל ביטויו ב-4 דוחות כספיים הנכללים בדיווחי החברה:

• מאזן לתום תקופת הדיווח (מכונה גם "דוח על המצב הכספי" על פי התקינה הבינלאומית)
• דוח רווח והפסד לתקופה
• דוח על תזרימי המזומנים לתקופה
• דוח על השינויים בהון העצמי לתקופה

מאזן

מאזן הישות מפרט את נכסיה, התחייבויותיה, והון הבעלים השיורי הנגזר מהם – המהווה את ההפרש בין הנכסים וההתחייבויות של החברה. המאזן מספק נתונים הנכונים לנקודת זמן מסויימת – ובמובן זה מהווה המאזן למעשה מעין "צילום" של מצבת הנכסים וההתחייבויות של הישות באותה נקודת זמן. במסגרת המאזן, מבוצע פילוח של קבוצות הנכסים, ההתחייבויות וההון העצמי לסעיפים שונים על מנת להעניק מידע משמעותי יותר לקורא הדוחות (וראה מאמר נפרד בדבר מרכיבי הדוחות הכספיים בהקשר זה).

המאזן משמש לצורך הערכת גודלה של החברה, כושר פירעונה וכמובן שוויה. שימושים נוספים ייתכנו למאזן במסגרת ניתוח דוחות כספיים, ענף משנה של החשבונאות הפיננסית אשר עושה שימוש בכלים אנליטיים, מתמטיים וביחסים חשבוניים לצורך הסקת מסקנות כלכליות שונות בנוגע לישות.

דוח רווח והפסד

משקף את ביצועיה הכספיים של הישות – קרי את הכנסותיה והוצאותיה לתקופת הדיווח, וכן רווחים שנצמחו בה והפסדים שנתהוו לה בתקופה. מרכיבים אלו של תוצאות הפעילות מפולחים גם הם לסעיפים ולקבוצות שמטרתם להעניק מידע מלא ומפורט לקורא הדוחות בדבר תוצאות פעילותה של הישות.

דוח על תזרימי המזומנים

מטרת הדוח היא להציג את המידע הנוגע לשינויים היסטוריים במזומנים ושווי מזומנים בישות במהלך התקופה הנבחנת, תוך סיווגים לתזרימי מזומנים מפעילות שוטפת, מפעילות השקעה ומפעילות מימון. לדוח על תזרימי המזומנים חשיבות קרדינלית מבחינתם של משקיעים ומשקיעים בכח, אנליסטים ונושים – ויתרונם הגדול הוא בחד משמעיות הגדלים המופיעים בו, וכן בפשטות ומהימנות מדידתם. הדוח על תזרימי המזומנים מסייע באמידת יחסי נזילות של החברה והסולבנטיות (כושר הפירעון) שלה לטווח הקצר והבינוני, והוא מספק מידע משמעותי להערכת שווי החברה.

דוח על השינויים בהון העצמי

מטרת הדוח היא להציג את המידע הנוגע לשינויים היסטוריים בהונה העצמי של החברה המייצג את הנכסים נטו שלה (נכסיה בניכוי התחייבויותיה). הדוח על השינויים בהון העצמי מספק מידע רלוונטי לגבי מדיניות גיוס הון (בדרך של הנפקת מניות ומכשירים הוניים אחרים), חלוקת דיבידנד, שינויים מצטברים ביתרות העודפים (יתרת הרווחים הצבורים) וסעיפים נוספים.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט יסודות החשבונאות בחברות סטארט-אפ – הדוחות הכספיים הופיע ראשון בגיתית קפלן

קיימת חשיבות לכך שמשתמשים אלו יגיעו לכדי הבנה מספקת בדבר האופן שבו מוכרים ונמדדים הפרטים המופיעים בדוחות הכספיים. על מנת ליצור בסיס אחיד לדיווח שיאפשר הבנת תוצריו, כוננו עקרונות וכללים שלפיהם נערכים התוצרים החשבונאיים.

ה"מסגרת הדיווחית" שנקבעת במסגרת קובץ כללים המכונה "תקני חשבונאות" נועדה להבטיח כי המשקיע בפועל או בכוח, בבואו להשוות בין חברות שונות, לא יתקל בשוני ובפערים שאינם כלכליים שבסיסם הוא אך ורק יישום כללי דיווח שונים. בין היתר נקבע כחלק ממסגרת זו כי בדוחותיה של חברה תצוין המסגרת לפיה נערכו הדוחות הכספיים ותקני / כללי החשבונאות המרכזיים שיושמו בחברה זו.

חשבונאות בחברות סטארט-אפ  - נקודות לציון 

החשבונאות בחברות סטארט-אפ - חשוב לציין כי קיימים מספר קבצי תקנים כאלו, כאשר חובת יישומו של קובץ אחד על פני האחר נתונה לשיקול דעת הגופים הרגולטוריים והחקיקה הרלוונטית השוררת במדינה שבה שוכנת ו/או אשר בה נסחרת הישות המדווחת. כך, לדוגמא, בישראל כפופות חברות הנסחרות בבורסה לני"ע לדיווח לפי ה IFRS (קובץ תקני החשבונאות הבינלאומיים והמסגרת המושגית לעריכתם) , בעוד שחברות פרטיות מדווחות לפי תקני חשבונאות ישראליים מטעם המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות (לפני כן עסקה בחיבור התקנים הישראליים לשכת רואי החשבון בישראל).

יש לציין כי הגלובליזציה החלה בשוק ההון והתעניינות משקיעים מעבר לים בחברות שמקום מושבן (או המקום שבו מכשירי ההון והחוב שלהם נסחרים) הוא בארצות זרות – מובילה לצורך משמעותי בהאחדת בסיס הדיווח והכללים. גורם זה הוביל לחיבורו של תקן חשבונאות בינלאומי לחברות קטנות ובינוניות שחובת אימוצו על ידי חברות פרטיות בישראל תחול החל משנת 2015. בנוסף, מבוצע פרויקט משותף בין גופי התקינה באירופה ובארה"ב לצורך "האחדה" בין כללי הדיווח הנהוגים בארה"ב לבין כללי ותקני הדיווח הבינלאומיים.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט יסודות החשבונאות בחברות סטארט-אפ הופיע ראשון בגיתית קפלן