לקוחות המשרד שלום,

אושר סופית – חישוב מס נפרד לבני זוג העובדים ביחד בעסק החל מ 01.01.2014

לתיקון פקודת מס הכנסה לחישוב מס נפרד לחץ כאן

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט חישוב מס נפרד לבני זוג העובדים ביחד בעסק החל מ 01.01.2014 הופיע ראשון בגיתית קפלן

לחץ כאן למסמך המלא - הערכות לתום שנת 2013 – תאגידים

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

שתף מאמר

הפוסט הערכות לתום שנת 2013 – תאגידים הופיע ראשון בגיתית קפלן

מדרגות מס הן שיעורי מס ההכנסה על פי רמות ההכנסה השונות, המוגדרים בפקודת מס הכנסה. בישראל המס הוא פרוגרסיבי, כלומר גדל עם עליית ההכנסה, ומכאן שבמדרגת הכנסה גבוהה יותר שיעור המס יהיה גבוה יותר. לכן עלייה בהכנסה תגדיל לא רק את סכום המס, אלא גם את שיעור המס המוטל על ההכנסה.

מצורפת טבלה המפרטת את מדרגות המס ל 2013

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט מדרגות מס הכנסה 2013 הופיע ראשון בגיתית קפלן

קיימים סוגים מסויימים של הכנסות פאסיביות אשר המחוקק בחר לפטור אותן ממס בידי נישומים מסויימים. להלן נסקור בקצרה את סוגי ההכנסות המשתייכות לקבוצה פטורה זו:

קבוצה ראשונה – פטור ממס להכנסות ריבית והפרשי הצמדה

כללי

סעיף 9(13) לפקודה קובע כי במקרים מסויימים הכנסות מהפרשי הצמדה בגין כל נכס (למעט כספים שבקופת גמל) יהיו פטורות ממס. קיומם של כל התנאים הבאים נדרש לצורך החלת הפטור:

1. ההכנסות נצמחו בידי יחיד.
2. הפרשי ההצמדה אינם חלקיים (אינם מחושבים רק על חלק מהחוב).
3. הפרשי ההצמדה אינם מהווים הכנסה מעסק.
4. לא נתבעו בניכוי הוצאות מימון בגין הנכס שהניב את הפרשי ההצמדה כאמור.

ההכנסות שכלולות בצו מס הכנסה (פטור ממס על הפרשי הצמדה), התשמ"ד-1984

הצו פוטר ממס הפרשי הצמדה שצמחו לנישום שלא בעסק, ובין היתר במקרים של הפרשי הצמדה שצמחו בגין הלוואות מסויימות בין יחידים שלא במסגרת עסק, הפרשי הצמדה הנוספים לתביעה שסכום הקרן שנפסק בה איננו חייב במס ופיקדון בבית אבות.

ניכוי מריבית וריבית מוטבת: סעיפים 125ד ו – 125ה לפקודה

סעיף 125ד מתיר לבעלי הכנסות נמוכות לנכות סכומים מהכנסותיהם מריבית בתנאים מסוימים. כך למשל, יחיד שהכנסתו והכנסת בן זוגו בשנת המס לא עלתה על התיקרה המוטבת (55,680 בשנת 2009) זכאי לניכוי בסך של 8,760 (בשנת 2009) מהכנסתו החייבת מריבית המשתלמת על פיקדון בתאגיד בנקאי או על תוכנית חיסכון, אך לא יותר מכלל הכנסתו מריבית.

אם עלתה הכנסתו והכנסת בן זוגו בשנת המס על התיקרה המוטבת יהיה זכאי לניכוי מתואם, כלומר הניכוי המותר לאחר שהופחת ממנו הסכום שבו עלתה ההכנסה החייבת בשנת המס של היחיד ושל בן זוגו על התיקרה המוטבת.

כמו כן, התקרות משתנות אם היחיד או בן זוגו מגיעים לגיל הפרישה.

סעיף 125ה קובע כי 35% מריבית מזכה יהיו פטורים ממס עד לתקרה מסויימת, במקרים הבאים:

1. יחיד שהגיע לגיל פרישה.
2. יחיד אם הוא או בן זוגו הגיעו לגיל הפרישה אשר מלאו לו 55 שנים.

הגדרת ריבית מזכה היא מורכבת ותידון במאמר נפרד.

פטור להפרשי הצמדה וריבית על מס ששולם ביתר

סעיף 9(24) לפקודה פוטר ממס הכנסה מריבית והפרשי הצמדה שקיבל נישום בשל מסים שונים ששילם ביתר וזאת בתנאי שריבית והפרשי הצמדה לא מהווים אצלו הכנסה מעסק לפי 2(1).

קבוצה שנייה – פטור להכנסה מהשכרת נכסים

דמי שכירות

סעיף 9ד פטור ממס עד תקרה מסויימת הכנסה חייבת מדמי שכירות ממקרקעין, מבנים ונכסים אחרים בבעלות הנישום ששימשו בהשגת הכנסה מיגיעה אישית מעסק או משלח יד במישרין אצל אותו אדם בתנאי שההשכרה לא מגיעה לכדי עסק.

עוד נדרש שדמי השכירות לא משולמים לנישום על ידי קרובו.

פטור ממס לדמי שכירות שמקבל קשיש

לפי סעיף 9(25) לפקודה הכנסה מדמי שכירות מהשכרת דירה למגורים שמקבל קשיש המתגורר בבית אבות בשל הדירה שבה גר לפני כניסתו לבית אבות תהיה פטורה ממס עד למחצית התשלום השנתי שמשולם בעד החזקתו בבית האבות.

פטור ממס בידי יחיד בגין הכנסות הנובעות מהשכרת דירה למגורים

נדון במאמר נפרד.

קבוצה שלישית – פטור מדמי מזונות

סעיף 9(22) פוטר ממס הכנסות מלוג, שהיא דמי מזונות שמקבל יחיד ממי שהיה נשוי לו או ממי שהוא נשוי לו וחי בנפרד ממנו, ודמי מזונות המתקבלים בעבור ילדים.

תנאי לפטור להכנסות שאינן עסקיות

כפי שראינו פטורים רבים חלים על הכנסות רק אם אינן הכנסות לפי סעיף 2(1).

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט פטור ממס להכנסות פאסיביות הופיע ראשון בגיתית קפלן

בהיבט בעלי מניות שהנם יחידים, עמידה בהגדרת בעל מניות מהותי משפיעה על שיעור המס שיחול על הנישום שכן ככלל, שיעור המס שחל על דיבידנד בידי יחידים על פי הפקודה הנו 25%, אך הוא צומח ל-30% בעת שחלה עמידה של אותו יחיד בהגדרת בעל מניות מהותי.

נביא להלן את סעיפי החוק העוסקים בהגדרת "בעל מניות מהותי" על פי הפקודה. כפי שנראה, הגדרת בעל מניות מהותי כוללת התייחסות גם לגורמים עמם משתף פעולה הנישום בנושאים עסקיים בנוגע למוחזקת, וכן התייחסות לשיעור ההחזקה של קרוביו, המוגדרים באופן מפורט בנפרד.

בעל מניות מהותי לעניין מיסוי דיבידנד – הגדרה על פי סעיף 88 לפקודה

"בעל מניות מהותי" – מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או יחד עם אחר, ב-10% לפחות באחד או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בחבר-בני-אדם.

"יחד עם אחר" – יחד עם קרובו, וכן יחד עם מי שאינו קרובו ויש ביניהם שיתוף פעולה דרך קבע על פי הסכם בענינים מהותיים של חבר-בני-האדם, במישרין או בעקיפין;

בעל מניות מהותי לעניין מיסוי דיבידנד – הגדרת קרוב על פי סעיף 88 לפקודה

"קרוב" – כל אחד מאלה:

(1) בן זוג, אח, אחות, הורה, הורה הורה, צאצא וצאצא של בן זוג, ובן זוגו של כל אחד מאלה;
(2) צאצא של אח או של אחות, ואח או אחות של הורה;
(3) חבר-בני-אדם שבהחזקת אדם או קרובו, אדם המחזיק בו וחבר-בני-אדם המוחזק בידי אדם המחזיק בו; לענין הגדרה זו, "החזקה" – במישרין או בעקיפין, לבד או יחד עם אחר, ב-25% לפחות באחד או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה;
(4) נאמן כהגדרתו בסעיף 75ג, לגבי היוצר בנאמנות תושבי ישראל או בנאמנות הדירה וכן נאמן לגבי נהנה בנאמנות נהנה תושב חוץ או בנאמנות לפי צוואה;

ואולם לענין פטור ממס לפי סעיף 97 יראו כקרוב רק את המנויים בפסקאות (1) ו-(2).

בעל מניות מהותי לעניין מיסוי דיבידנד – השפעת המס – סעיף 125 לפקודה

על אף האמור בסעיפים 121 ו-126, שיעור המס על הכנסה מדיבידנד יהיה כלהלן:

(1)    דיבידנד בידי יחיד – 25%;

(2)    על אף האמור בפסקה (1), דיבידנד בידי יחיד שהיה במועד קבלת הדיבידנד או במועד כלשהו בשנים עשר החודשים שקדמו לו, בעל מניות מהותי כהגדרתו בסעיף 88 בחבר-בני-אדם ששילם את הדיבידנד – 30%;

(3)    דיבידנד בידי חברה משפחתית – 25%, ואולם אם היה הנישום כמשמעותו בסעיף 64א בעל מניות מהותי, במישרין או בעקיפין, בחברה ששילמה את הדיבידנד – 30%;

(4)    דיבידנד שאינו פטור ממס בידי מוסד ציבורי או בידי קופת גמל כהגדרתם בסעיף 9(2) – 25%;

(5)    דיבידנד בידי חבר-בני-אדם שהוא תושב חוץ – 25% ואולם אם היה חבר-בני-האדם במועד קבלת הדיבידנד או במועד כלשהו ב-12 החודשים שקדמו לו בעל מניות מהותי כהגדרתו בסעיף 88 – 30%.

בעל מניות מהותי לעניין מיסוי דיבידנד – דגשים לסיכום

חשוב לזכור כי למרות שיחיד נהנה משיעור מס מוטב של 25% בלבד על הכנסותיו מדיבידנד, הרי שבמקרה שאותו יחיד הוא בעל מניות מהותי, שיעור המס שיחול על הכנסותיו מדיבידנד יהא 30%. כאשר מתקיימת סיטואציה אשר במסגרתה מחזיקים בחברה מסויימת יחד קרובי משפחה או  יחידים אשר מקיימים ביניהם שיתוף פעולה בהקשר לחבר בני האדם המוחזק, ייקבע שיעור ההחזקה כסכום המצרפי של ההחזקה של חברי הקבוצה אשר הנם קרובים או משתפים פעולה על פי ההגדרה לעיל, ואותו שיעור החזקה מצרפי הוא שישמש לקביעת מדרגת המס אשר תחול על הדיבידנד.

מאמרים שעשויים לעניין אותך

• הגדרת עוסק מורשה

• הגדרת עוסק פטור

• חברה בע"מ או עוסק מורשה

• פטור מהנפקת חשבונית עסקה לעוסק פטור

• הוראות ניהול ספרים לעוסק פטור

• החזרי מע"מ 

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט הגדרת בעל מניות מהותי לעניין מיסוי דיבידנד בידי יחיד הופיע ראשון בגיתית קפלן

על גופים מסויימים וסוגי עוסקים מסוימים חלה החובה לנכות מס במקור מתשלומים שונים המבוצעים על ידם. מטרת מאמר זה לדון במקור החוקי לחובה זו ובהשלכותיה במקרה הספציפי של שירותים ונכסים. חובת ניכוי מס במקור מתשלומים אחרים יידונו במאמרים נפרדים.

מקורן החוקי של התקנות לעניין ניכוי מס במקור

סעיף 164 לפקודת מס הכנסה קובע כי:

כל המשלם או האחראי לתשלומה של הכנסת עבודה לרבות חלק ממענק שנתקבל עקב פרישה או מוות, שאינו פטור על פי סעיף 9(7א), של השתכרות או רווח שמקורם בהימורים, בהגרלות או בפעילות נושאת פרסים, כאמור בסעיף 2א, של סכום המתקבל עקב היוון קיצבה שאינו פטור על פי סעיפים 9א או 9ב, או של סכומים ותשלומים שחל עליהם סעיף 18(ב) והמהווים הכנסה בידי מקבלם או של הכנסה לפי סעיף 2(5), או של הכנסה חייבת שהעבירה קרן להשקעות במקרקעין כהגדרתה בסעיף 64א2 לבעלי מניותיה, או של תמורה כמשמעותה בסעיף 88, או של ריבית או דיבידנד (עד תיקון מס' 147 נאמר: של התמורה כמשמעותה בסעיף 88) או של כל הכנסה אחרת ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, קבעה לכך בצו, ינכה בשעת התשלום מן הסכום המשתלם מס באופן ובשיעורים שנקבעו, ואולם רשאי שר האוצר לקבוע לענין השתכרות או רווח כאמור בסעיף 2א כי ניכוי המס יהיה כפי שיקבע, אף שלא בשעת התשלום ושלא מן הסכום המשתלם; הוראה זו חלה גם על המדינה.

 מכאן, שסעיף 164 מסמיך את שר האוצר להתקין תקנות מחייבות הנוגעות לחובת ניכוי מס במקור מסוגים שונים ומגוונים של הכנסה. חלק מהתקנות נושאות אופי כללי ואילו חלקן ייעודיות לסוגים ספציפיים של תשלומים, כאשר בכל מקרה של סתירה גוברות התקנות הספציפיות על התקנות הכלליות.

התקנה הכללית לעניין חובת ניכוי מס במקור בגין תשלומים בעד שירותים או נכסים

סעיף 2 לתקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד שירותים או נכסים), התשל"ז – 1977 קובע את החובה הכללית לנכות מס במקור:

(א)  משלם המשלם למקבל תשלומים בעד שירותים או נכסים, למעט תשלומים כאמור בעד נכס או שירות ששוויים אינו עולה על הסכום הקבוע בסעיף 2(ב) לחוק עסקאות גופים ציבוריים… ינכה מתשלומים אלה מס בשיעור של 20%.

(ב)   על אף האמור בתקנת משנה (א) אם לא הוכיח המקבל להנחת דעתו של פקיד השומה, כי ניהל לגבי הכנסתו פנקסים קבילים … ינוכה מס בשיעור של 30%.

(ג)   היה התשלום האמור בתקנת משנה (א) כולו או חלקו בשווה כסף יקבע המשלם לצורך הניכוי את סכום התשלום כפי שעלה לו, פקיד השומה רשאי להגדיל או להקטין את הסכום האמור בתקנת משנה זו, והמשלם ינכה את המס לפי קביעת פקיד השומה.

הגבלת תחולת התקנה – הגדרת "משלם"

החובה לנכות מס במקור מתשלומים בעד שירותים או נכסים איננה חלה על כל סוגי העוסקים, אלא רק על עוסקים העומדים בהגדרת "משלם". התקנות מגדירות "משלם" באופן עקיף ובצורה סיבובית כדלקמן:

"משלם" – אדם [לרבות חבר בני אדם – ק"ג] המשלם תשלומים בעד שירותים או נכסים למעט…

"תשלומים בעד שירותים או נכסים" מוגדרים כתשלומים שמבוצעים על ידי גופים ספציפיים שהגדרותיהם נקבעו במסגרת סעיף 1 של צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד שירותים או נכסים כהכנסה), התשל"ז-1977. הסעיף הנו מפורט ומורכב וחל על סוגים רבים של גופים. לצורך נוחות הקריאה והפחתת מורכבות הדיון נתמקד בחלקים ספציפיים בו, הנוגעים לחברות וליחידים.

"תשלומים בעד שירותים או נכסים" – סכומים המשתלמים על ידי … חברה החייבת בחובת ניהול מערכת חשבונות כפולה או חברה או חברת בת שמחזור עסקיהן ביחד, או של כל אחת מהן לחוד, עלה על הסכום הנקוב לגבי שנת מס פלונית כמפורט בתוספת א', …  מי שחייב בחובת ניהול מערכת חשבונות כפולה או מי שמחזור עסקיו בשנת המס 1988 או לאחר מכן עלה על הסכום הנקוב בתוספת א' … בעד שירותים, בעד נכסים או בעד שירותים ונכסים, בין במישרין ובין בעקיפין … לרבות מס ערך מוסף על פי חוק מס ערך מוסף …

חשוב לזכור כי גם תשלומים שמבוצעים על ידי גופים אחרים (המדינה, קופות חולים ומוסדות להשכלה גבוהה) עומדים בהגדרה, וטרם הפעולה יש להסתמך על לשון החוק המלא.

מכאן, שתשלום מסויים בעד שירות או נכס המבוצע על ידי חברה שאיננה חייבת בהנהלת חשבונות כפולה, ואשר מחזור עסקיה מצומצם מהנתון בתוספת לצו, איננו מהווה "תשלום בעד שירות או נכס" כהגדרתו בצו ולפיכך איננו חייב בדיווח ובניכוי המס במקור.

בהקשר זה, מפרט הצו כי החובה לנהל מערכת חשבונות כפולה אשר תוביל לעמידה בהגדרת התשלום המבוצע כתשלום בעד שירות או נכס (ולפיכך תוביל לעמידה בהגדרת משלם) היא חובה הנובעת מהוראות ניהול ספרים, ולא חובה חשבונאית או סטטוטורית אחרת של הגוף המדווח:

 "חובת ניהול מערכת חשבונות כפולה" – חובה לנהל מערכת חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה, כפי שנקבעה בהוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג-1973 או בהוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות ע"י מוסד), התשנ"ב-1992.

 החריג להגדרת תשלומים או נכסים

סעיף 2א של צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד שירותים או נכסים כהכנסה), התשל"ז-1977 קובע כי:

 על אף האמור בהגדרת "תשלומים בעד שירותים או נכסים", לא יראו כתשלומים בעד שירותים או נכסים -

(1)    תשלומים שמשלמים יחיד, שותפות של יחידים, או חברה שאינה חברת אם או חברת בת, אם בכל אחת משלוש שנות המס שקדמו לשנת המס שלפני שנת המס שבה משתלם התשלום לא עלה מחזור עסקיהם על הסכום הנקוב בתוספת א' ושלא היו חייבים בחובת ניהול מערכת חשבונות כפולה;

(2)     תשלומים שמשלמת חברה שהיא חברת אם או חברת בת, אם בכל אחת משלוש שנות המס שקדמו לשנת המס שלפני שנת המס בה משתלם התשלום, לא עלה מחזור העסקים של חברת האם יחד עם כל חברות הבת שלה, או של חברת הבת יחד עם חברת האם שלה, לפי הענין, על הסכום הנקוב בתוספת א' ושלא היתה חייבת בחובת ניהול מערכת חשבונות כפולה.

 הסכומים הנקובים בתוספת א' הם כדלקמן:

 סכום פטור מתשלום ודיווח בגין עסקה חד פעמית

על פי סעיף 2(א) לתקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד שירותים או נכסים), התשל"ז – 1977:

משלם המשלם למקבל תשלומים בעד שירותים או נכסים, למעט תשלומים כאמור בעד נכס או שירות ששוויים אינו עולה על הסכום הקבוע בסעיף 2(ב) לחוק עסקאות גופים ציבוריים… ינכה מתשלומים אלה מס בשיעור של 20%.

 פרשנות רשות המסים לסעיף היא כי בגין עסקאות חד פעמיות בסכומים נמוכים לא חלה חובת דיווח וניכוי מס במקור. תקרת הסכום לעסקה חד פעמית הפטורה מניכוי מתעדכנת מדי שנה והיא עומדת בשנת המס 2010 על 4,560 ש"ח.

 תיאום ניכוי מס

על פי סעיף 3 לתקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד שירותים או נכסים), התשל"ז – 1977:

רשאי פקיד השומה להתיר בכתב כי ניכוי המס לפי תקנות אלה יוקטן, אם היה סבור שעלול להתהוות עודף מניכוי המס לפי השיעור האמור.

במקרים רבים, נותני השירות או מוכרי הנכסים למשלם נהנים מפטור מלא או חלקי מניכוי מס במקור. באחריות המשלם לבחון את שיעור הניכוי הספציפי החל על הנישום ואת תוקפו, ולנכות בהתאם.

 תשלום והגשת דו"ח לפקיד השומה

על פי סעיף 4 לתקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד שירותים או נכסים), התשל"ז – 1977:

משלם יגיש לפקיד השומה עד היום ה-15 לכל חודש דין וחשבון בטופס 0852 שיכלול פרטים על מקבלי התשלום, על התשלומים בעד שירותים או נכסים ששילם להם ועל סכום המס שנוכה לפי תקנות אלה בחודש הקודם וישלם לו באותו מועד את סך כל המס שנוכה.

רישום ומסירת דו"חות

על פי סעיף 5 לתקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד שירותים או נכסים), התשל"ז – 1977:

(א)   משלם ינהל, לגבי כל מקבל, כרטיס תשלומים בעד שירותים או נכסים בטופס 0851, ירשום בו לגבי כל מקבל את כל הפרטים בו תוך שבוע ימים מיום התשלום ויגישו לפקיד השומה, כשהוא מסוכם לכל פרטיו, בצירוף ריכוז הכרטיסים בטופס 0856, לא יאוחר מיום 31 במרס של כל שנה, לגבי התשלומים בעד שירותים או נכסים ששילם בשנת המס הקודמת ולגבי המס שנוכה מתשלומים אלה.

(ב)  בהגשת הטפסים האמורים בתקנת משנה (א) באמצעות מערכת מיכון, כפי שיורה הנציב, חייב משלם -

(1)     שחלה עליו חובה לנהל מערכת חשבונות כפולה [לפי הוראות ניהול פנקסי חשבונות - ק"ג]

(2)     המעסיק 10 עובדים או יותר;

(3)    העורך את חישוב התשלומים בעד שירותים או נכסים ואת הניכויים מהם באמצעות מערכת מיכון.

אישורים

על פי סעיף 6 לתקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד שירותים או נכסים), התשל"ז – 1977:

 משלם ששילם למקבל תשלומים בעד שירותים או נכסים, יתן לו לא יאוחר מיום 20 במרס של כל שנה לגבי שנת המס הקודמת אישור בטופס 0857 על התשלומים ששילם ועל המס שנוכה מתשלומים אלה.

מאמרים שעשויים לעניין אותך

• הגדרת עוסק מורשה

• הגדרת עוסק פטור

• חברה בע"מ או עוסק מורשה

• פטור מהנפקת חשבונית עסקה לעוסק פטור

• הוראות ניהול ספרים לעוסק פטור

• החזרי מע"מ 

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט חובת ניכוי מס במקור בגין שירותים או נכסים הופיע ראשון בגיתית קפלן

בתקנות אלה:

"תשלומים בעד שירותים או נכסים" – כמשמעותם בצו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד שירותים או נכסים כהכנסה), התשל"ז-1976;

"משלם" – אדם המשלם תשלומים בעד שירותים או נכסים למעט יחיד או שותפות של יחידים שפקיד השומה אישר בכתב לענין זה, כי בשנת מס פלונית לא יחשבו כמשלם, כתוצאה מהקטנה מהותית בהיקף עסקיהם.

"מקבל" – אדם המקבל תשלומים בעד שירותים או נכסים, למעט אדם כמפורט בתוספת.

ניכוי מס

2.

(א) משלם המשלם למקבל תשלומים בעד שירותים או נכסים, למעט תשלומים כאמור בעד נכס או שירות ששוויים אינו עולה על הסכום הקבוע בסעיף 2(ב) לחוק עסקאות גופים ציבוריים (אכיפת ניהול חשבונות ותשלום חובות מס), התשל"ו-1976 [4,560 ש"ח] ינכה מתשלומים אלה מס בשיעור של 20%.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) אם לא הוכיח המקבל להנחת דעתו של פקיד השומה, כי ניהל לגבי הכנסתו פנקסים קבילים וכי הגיש את כל הדו"חות שחוייב בהגשתם בהתאם להוראות הפקודה ואין בידו אישור בכתב מפקיד השומה כי ניהל פנקסים קבילים והגיש את הדו"חות האמורים, ינוכה מס בשיעור של 30%.

(ג) היה התשלום האמור בתקנת משנה (א) כולו או חלקו בשווה כסף יקבע המשלם לצורך הניכוי את סכום התשלום כפי שעלה לו, פקיד השומה רשאי להגדיל או להקטין את הסכום האמור בתקנת משנה זו, והמשלם ינכה את המס לפי קביעת פקיד השומה.

תיאום ניכוי מס

3. רשאי פקיד השומה להתיר בכתב כי ניכוי המס לפי תקנות אלה יוקטן, אם היה סבור שעלול להתהוות עודף מניכוי המס לפי השיעור האמור.

תשלום והגשת דו"ח לפקיד השומה

4.    משלם יגיש לפקיד השומה עד היום ה-15 לכל חודש דין וחשבון בטופס 0852 שיכלול פרטים על מקבלי התשלום, על התשלומים בעד שירותים או נכסים ששילם להם ועל סכום המס שנוכה לפי תקנות אלה בחודש הקודם וישלם לו באותו מועד את סך כל המס שנוכה.

רישום ומסירת דו"חות

5.

(א)   משלם ינהל, לגבי כל מקבל, כרטיס תשלומים בעד שירותים או נכסים בטופס 0851, ירשום בו לגבי כל מקבל את כל הפרטים בו תוך שבוע ימים מיום התשלום ויגישו לפקיד השומה, כשהוא מסוכם לכל פרטיו, בצירוף ריכוז הכרטיסים בטופס 0856, לא יאוחר מיום 31 במרס של כל שנה, לגבי התשלומים בעד שירותים או נכסים ששילם בשנת המס הקודמת ולגבי המס שנוכה מתשלומים אלה.

(ב)  בהגשת הטפסים האמורים בתקנת משנה (א) באמצעות מערכת מיכון, כפי שיורה הנציב, חייב משלם -

(1)     שחלה עליו חובה לנהל מערכת חשבונות כפולה;

(2)     המעסיק 10 עובדים או יותר;

(3)     העורך את חישוב התשלומים בעד שירותים או נכסים ואת הניכויים מהם באמצעות מערכת מיכון.

אישורים

6.    משלם ששילם למקבל תשלומים בעד שירותים או נכסים, יתן לו לא יאוחר מיום 20 במרס של כל שנה לגבי שנת המס הקודמת אישור בטופס 0857 על התשלומים ששילם ועל המס שנוכה מתשלומים אלה.

תשלומים בעד הספקת נכסים

או שירותים כהכנסה

7.    האמור בתקנות אלה אינו פוטר מקבל מלכלול בדין וחשבון על הכנסתו תשלומים בעד שירותים או נכסים שקיבל.

טפסים

8.    טפסים לצורך תקנות אלה ייקבעו בידי הנציב ואפשר להשיגם במשרדי פקיד השומה.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

שתף מאמר

הפוסט מס הכנסה – ניכוי מס מתשלומים בעד שירותים או נכסים הופיע ראשון בגיתית קפלן

כללי

נישום מחוייב במס לפי השיעורים שנקבעו בחקיקה, המוטלים על הכנסתו החייבת. בתיאור גס, ההכנסה החייבת היא ההכנסה ברוטו של הנישום (כהגדרתה בפקודה) לאחר שמופחתים ממנה הניכויים (ההוצאות) המותרות בניכוי, ומקוזזים ממנה הפסדים.

ואולם בשלב חישוב המס (שהוא השלב העוקב לשלב חישוב ההכנסה החייבת) מנוכה מהסכום התיאורטי לתשלום המוגדר לעיל גם סך הזיכויים ממס להם זכאי הנישום. הזיכויים יכולים להוביל להקטנת חבות המס אך לא להשבת מס (במידה וקיים זיכוי עודף, מעבר לכזה שמאפס את חבות המס). כמו כן לא ניתן להעביר עודפי זיכוי במס לניצול בשנים הבאות.

במקרים מסויימים זיכויים ממס מחושבים לפי בסיס "נקודות". ערכה הכספי של נקודת זיכוי משתנה משנה לשנה ועומד בשנת 2023 על 2,820 ש"ח לשנה, 235 ש"ח לכל חודש.

להלן סכימה המייצגת את אופן חישוב ההכנסה החייבת בידי נישום:

בסדרת מאמרים אנו נדון במהותם של הזיכויים מהמס התיאורטי במקרים שונים. מאמר זה ידון בנושא חלק מנקודות הזיכוי האישיות.

זיכוי ממס לתושב ישראל

על פי סעיף 34 לפקודת מס הכנסה:

"בחישוב המס של יחיד שהיה תושב ישראל בשנת המס יובאו בחשבון שתי נקודות זיכוי"

הגדרת תושבות ישראלית לעניין הפקודה היא מורכבת יחסית, ועיקרה במבחן "מרכז החיים" של הנישום. ככל שעל פי המבחנים בפקודה ובפסיקה מתקיימת ההנחה לפיה מרכז החיים של הנישום הוא בישראל, הרי שהוא זכאי לנקודות הזיכוי כאמור. יודגש כי מתן נקודות הזיכוי איננו מותנה באזרחות הנישום אלא אך ורק בתושבותו לעניין הפקודה.

זיכוי ממס בגין דמי נסיעה למקום העבודה

על פי סעיף 36 לפקודת מס הכנסה:

"בחישוב המס של יחיד תושב ישראל תובא בחשבון 1/4 נקודת זיכוי כזיכוי נסיעה"

על פי הסעיף, מוקנית ליחיד תושב ישראל 1/4 נקודת זיכוי נוספת באופן אוטומטי, כזיכוי נסיעה. הזיכוי הנ"ל מפצה באופן חלקי על העובדה שהוצאות נסיעה למקום העיסוק העיקרי של הנישום אינן מותרות בניכוי.

זיכוי ממס לנשים

על פי סעיף 36א לפקודת מס הכנסה:

"בחישוב המס של אשה תובא בחשבון 1/2 נקודת זיכוי"

מתן נקודת זיכוי זו הינו אוטומטי בהתאם למגדר הנישום.

מכאן, שכל יחיד זכר תושב ישראל זכאי ל- 2.25 נקודות זיכוי, ואילו כל אישה זכאית ל-2.75 נקודות זיכוי ממס. שווה הערך של החסכון הפוטנציאלי במס הוא 6,345 ש"ח לגבר ו-7,755 ש"ח לאישה, בהתאמה.

זיכוי לחייל משוחרר או משרת שירות לאומי

על פי סעיף 39א לפקודה:

"בחישוב המס על הכנסתו מיגיעה אישית של חייל משוחרר או מסיים שירות לאומי יובאו בחשבון נקודות זיכוי למשך שלושים ושישה החודשים הראשונים שלאחר החודש שבו סיים את שירותו הסדיר או השירות הלאומי, נקודות הזיכוי ינתנו בהתאם לאורך השירות כמפורט להלן:

(1)          1 נקודת זיכוי – אם שירת שירות סדיר של:

(א)   לגבי גבר – בין 12 ל 23 חודשים.

(ב)   לגבי אישה – בין 12 ל 22 חודשים.

(2)          2 נקודות זיכוי – אם שירת שירות סדיר של :

(א)   לגבי גבר – 23 חודשים ומעלה.

(ב)   לגבי אישה – 22 חודשים ומעלה.

(3)          1 נקודת זיכוי – אם שירת/שירתה שירות לאומי:

(א)   בני ובנות השירות הלאומי – 12 חודשים.

(4)          2 נקודות זיכוי – אם שירת/שירתה שירות לאומי:

(א)   בני ובנות השירות הלאומי – 24 חודשים.

לעניין זה, "חייל משוחרר" ו"שירות סדיר" – כהגדרתם בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994"

יש לשים לב כי בהקשר זה חישוב נקודות הזיכוי הינו קלנדרי.

במאמר הבא נדון בנושא חישוב נקוזות הזיכוי לבוגרי תואר אקדמי ולזכאים לתעודת מקצוע.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט נקודות זיכוי אישיות הופיע ראשון בגיתית קפלן

כללי

דיני המס נועדו להגשים את תכלית החקיקה שבבסיסם; ומטבע הדברים תכליות אלו משתנות ממדינה למדינה. נטל המס הנגזר מעסקה ספציפית במדינה מסויימת עשוי אפוא להתחייב בתשלומי מס גבוהים משמעותית מאשר במדינה אחרת, ונישום המסוגל "להטות" את מיקום העסקה (לרבות את מיקום תושבות מבצעה) או חלקה ובפרט את ההכנסה הנצמחת ממנה למדינה שבה נטל המס נמוך, יוביל לתשלום מס כולל בעסקה אשר הנו נמוך מזה שהיה משולם במידה ולא היתה מבוצעת הטיה כאמור.

מהתועלת שרואים נישומים בהטיה זו נגזרו הכללים בחקיקת המסים שנועדו למנוע פרצות אלו, בעיקר בהקשר למחירי העברה בעסקאות בינלאומיות.

רקע למחירי העברה

לעסקאות בינלאומיות קיימת משמעות מיוחדת בהיבט המס לאור העובדה שקביעת המחיר באופן בלתי נאות בין הצדדים, עשויה לחלק את כלל הרווח מהעסקה כך שחלק ממנו הראוי להתחייב במס בישראל עשוי שלא להתחייב בה ולא יראו אותו כרווח שהופק או נצמח בישראל על פי הכללים הרגילים.

במסגרת תיקון 132 לפקודת מס הכנסה חוקק סעיף 85א אשר מתייחס לקביעת מחיר בעסקאות בין-לאומיות הנערכות בין צדדים שקיימים ביניהם יחסים מיוחדים. מטרת הסעיף והתקנות מכוחו היא להבטיח כי מחיר ו/או תנאים שנקבעו בעסקה אשר התבצעה בין צדדים שמתקיימים ביניהם "יחסים מיוחדים" נקבע באותו מחיר ו/או תנאים שהיה נקבע אילו הייתה העסקה מתבצעת בין צדדים שלא מתקיימים ביניהם יחסים מיוחדים – כלומר אילו העסקה היתה מבוצעת בתנאי שוק.

מחירי העברה – מהות

המונח מחירי העברה מתייחס למחיר שיש לייחס לעסקאות הנעשות בין צדדים קשורים או צדדים בעלי עניין משותף. בדרך כלל נושא זה מתעורר בהקשר של עסקאות הנעשות בין חברות הנכללות בתאגיד רב לאומי.

הכוונה היא באופן כללי לפעילות כלכלית המתקיימת בין חברות בבעלות משותפת או חברות הקשורות בדרך אחרת, כאשר המחיר שנקבע בפעילות זו לא נקבע בהכרח באופן שהיה נקבע בין צדדים לא קשורים, או במילים אחרות – מושפע משיקולים שונים שאינם בהכרח, למשל, שיקולי רווח לכל חברה בנפרד.

לדוגמא, השיקול בדבר נטל המס שיוטל על כלל הקבוצה עלול להביא לקביעת מחירים השונים מהמחירים אשר היו נקבעים אילו נערכו העסקאות בין צדדים בלתי קשורים העוסקים בעסקאות דומות ובתנאים דומים בשוק החופשי.

כך, שיעורי מס שונים במדינות שונות ומערכות מס שונות באותן מדינות בהן פועלים הצדדים הקשורים מהווים תמריץ להסטת רווחים בין חברות שונות בקבוצה.

לדוגמא, במקרים בהם מתבצעות עסקאות בין חברה הפועלת במדינה בה שיעורי מס גבוהים לבין חברה הפועלת במדינה בה שיעורי המס נמוכים יותר, קיים תמריץ לקבוע מחירי העברה השונים ממחיר השוק במטרה להביא לכך שיותר רווח מהעסקאות ייכלל בהכנסה החייבת במס בחברה הפועלת במדינה שבה שיעורי המס נמוכים. במקרה כזה נטל המס הכולל בקבוצה יהיה נמוך יותר בהשוואה למצב שהיה נקבע באופן רגיל בין צדדים לא קשורים.

דוגמא בנושא מחירי העברה:

בבעלותה של חברה ישראלית חברה בת המאוגדת ופועלת במדינה זרה. החברה הישראלית מייצרת מוצר ומוכרת אותו לחברה הבת, והחברה הבת מוכרת אותו לצדדים שלישיים לא קשורים בחו"ל (ללא הוספת ערך כלכלי למוצר). המכירה לצדדים השלישיים נעשית במחיר השוק (200 ש"ח ליחידה). שיעור מס החברות החל במדינה הזרה נמוך יותר משיעור מס החברות החל בישראל.

הניסיון מלמד כי הקבוצה תשאף לבנות את העסקה כך שמרבית הרווח המשותף ייוחס לחברה הבת. החברה הישראלית תשאף למכור את המוצר לחברת הבת במחיר נמוך ככל האפשר, ועל ידי כך להגדיל את הרווח שייווצר לחברת הבת.

מצב א' – מחיר העברה בין החברות נקבע בהתאם למחיר השוק למפיץ 200 ש"ח ליחידה:

מצב ב' – מחיר ההעברה נקבע כמחיר הנמוך ממחיר השוק:

מהדוגמא הפשוטה לעיל עולה כי במקרה בו נקבע מחיר ההעברה מתחת למחיר השוק, נטל המס בקבוצה נמוך מהמצב בו מחיר ההעברה נקבע במחיר השוק, למרות זהות ההכנה המצרפית הנובעת מהעסקה בראיית קבוצת החברות בשני המקרים.

במאמרים הבאים בסדרה נרחיב בדבר התייחסות המחוקק בפקודה למחירי ההעברה והדרכים לקביעתם על מנת למנוע הקטנת נטל המס בדרך של קביעת מחירי העברה שאינם משקפים את הערך הכלכלי של המוצרים הנמכרים במסגרת הקונצרן.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט מחירי העברה בעסקאות בינלאומיות הופיע ראשון בגיתית קפלן

הכנסה מדמי שכירות היא אחד ממקורות ההכנסה הנפוצים ביותר מתוך ספקטרום ההכנסות הפאסיביות המתקבלות בידי יחידים וחברות.

המחוקק מצא לנכון לעודד סוג ספציפי של השקעות בהקשר זה – לצורך הרחבת היצע הדירות להשכרה למגורים, ובעבור זאת מציע לבעלי דירות בהתקיים תנאים מסויימים שלושה מסלולי מס חלופיים שיושתו על ההכנסות הנצמחות מהנכס, מסלולים שיאפשרו במקרים מסויימים הקטנת נטל המס שבו יחוייב הנישום.

קיומם של כל התנאים הבאים נדרש כדי לאפשר הבחירה בין מסלולי המס השונים:

1. הנכס הנו דירת מגורים ובמסגרת השכרתו משמש בפועל למגורים בלבד.
2. הנכס ממוקם בישראל.
3. הנכס נמצא בבעלות יחיד.
4. הכנסות השכירות והפעילות הנלווית להפקתן אינן עולות לכדי עסק.

להלן יוצגו מסלולי המס השונים אשר קיימת אפשרות בחירה ביניהם, בהתקיים התנאים הנ"ל:

1. מסלול "רגיל":

במסלול זה, ישלם היחיד שיעור מס שולי בגין דמי השכירות שנתקבלו בידיו. שיעור המס השולי המינימלי המושת על הכנסותיו של יחיד הנובעות מיגיעה אישית נקבע בסעיף 121 לפקודה. שיעור מינימלי זה עומד על 10% בשנת 2025, והוא עולה ככל שגדלה ההכנסה. ברם, על פי רוב קשה לראות את המאמץ הכרוך בהחזקת הדירה המושכרת למגורים ככזה המביא את ההכנסות הנצמחות ממנה לכאלו שכרוכות ב"יגיעה אישית". במקרים אלו, שבהם אין ההכנסה עולה לכדי יגיעה אישית, יושת על ההכנסה שיעור מס שולי בשיעור מינימלי של 31% וכל זאת בכפוף להכנסתו החייבת של הנישום ובשים לב למדרגות המס כאמור בסעיף 121 לפקודה.

היתרון הגלום בבחירה במסלול זה: קיימת האפשרות לנכות מההכנסה הגולמית מדמי השכירות הוצאות שנתהוו בשנת המס בתחזוקת הנכס, ובפרט הוצאות פחת. כמו כן במקרים מסויימים יוכל היחיד לקזז מהכנסות השכירות גם גם הפסדים (כגון הפסד שוטף מעסק).

החסרון הגלום בבחירה במסלול זה: שיעורי מס פרוגרסיביים וגבוהים (בדרך כלל לפחות 31%).

2. מסלול "שיעור מס מופחת":

במסלול זה, יכול יחיד שהייתה לו בשנת המס הכנסה מדמי שכירות מהשכרת דירה המשמשת למגורים בישראל שאיננה הכנסה מעסק, לשלם עליה מס בשיעור של 10% ממחזור השכירות בלא זכות לקיזוז, לזיכוי, לפטור או לניכוי פחת. בחירה במסלול זה מחייבת תשלומי מקדמות למס הכנסה.

היתרון הגלום במסלול זה: המס החל הוא בשיעור קבוע (איננו תלוי בגובה ההכנסה) ונמוך יחסית למסלול הרגיל.

החסרון המרכזי במסלול זה: המס משולם על כלל המחזור משכירות.

3. מסלול ה"פטור":

חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים – הוראת שעה), התש"ן 1990, קובע כי יחיד שהייתה לו בשנת המס הכנסה מדמי שכירות מהשכרת דירה למגורים עד סכום תקרה מתואמת שנקבעה בחוק, יהא פטור ממס עד לסכום התקרה הקבוע בחוק, נכון לשנת 2025 תקרת הפטור החודשית היא בסך 5,654 ש"ח.

בנושא זה, חשוב לציין 2 הבהרות:

א.      אם הייתה ליחיד הכנסה משכר דירה העולה על התקרה, תופחת התקרה המתואמת והיחיד יהיה פטור ממס על הכנסה מדמי השכירות עד גובה התקרה המתואמת המתוקנת. המשמעות הפרקטית היא שכל 1 ש"ח הכנסה העולה על תקרת הפטור, מוביל לגידול בסך של 2 ש"ח בהכנסות השכירות החייבות במס.  לדוגמא, במידה ותקרת הפטור החודשית להכנסות מהשכרת דירה למגורים בשנה מסוימת היא בסך 5,000 ש"ח, והכנסות השכירות שנצמחו הן בגובה 6,000 ש"ח לחודש (קרי עולות על תקרת הפטור שבתקנות ב-1,000 ש"ח), תופחת תקרת הפטור ("התקרה המתואמת") לסך של 4,000 ש"ח, וההכנסות החייבות במס תהיינה בסכום של 2,000 ש"ח בחודש.

ב.      חשוב להדגיש כי הזכאות לפטור וגובה התקרה המתואמת במקרה של חריגה מהתקרה נבחנת על בסיס חודשי. בהמשך לדוגמא בסעיף א', במידה ולנישום נצמחו הכנסות מהשכרת דירה למגורים בסך 7,000 ש"ח בלבד, אך כולן בגין חודש השכרה אחד (נניח דצמבר בשנת המס), אזי למרות שההכנסות השנתיות נמוכות מ-60,000 ש"ח (מכפלת הפטור החודשי במספר החודשים בשנה) – היות והתקרה המתואמת מחושבת על בסיס חודשי, לנישום תצמח הכנסה חייבת בשנת המס בסך 4,000 ש"ח.

היתרון הגלום במסלול זה: פטור מלא ממס על הכנסות משכירות לבעלי היקף הכנסות נמוך יחסית משכירות.

החסרון הגלום במסלול זה: גם במסלול זה, בדומה למסלול של שיעור המס המופחת, לא ניתן יהא לנכות הוצאות או לקזז הפסדים כנגד ההכנסה. בנוסף, על הכנסות העולות על התקרה המתואמת יחוייב היחיד בשיעור מס שולי, ללא כל אפשרות לניכוי.

להלן נציג באופן מסכם את מסלולי המס השונים:

בחירת מסלול המיסוי הרלוונטי היא בעלת השלכות שעשויות להיות כבדות משקל לגבי חבות המס הכוללת בגין הכנסות השכירות; טרם קבלת החלטה, מומלץ לפנות אלינו לצורך ייעוץ ספציפי אשר יביא בחשבון את מכלול הנתונים הרלוונטיים במקרה הנדון.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט השכרת דירה למגורים על ידי יחיד – מס הכנסה הופיע ראשון בגיתית קפלן