יש ללחוץ על הקישור הבא לקבלת המסמך המלא : 

שינוי שיעור המע"מ

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט שינויי המע"מ ל- 18%, החל מיום 2/6/13 הופיע ראשון בגיתית קפלן

היום (28/05/2013 ) פורסם צו מס ערך מוסף להעלאת שיעור מע"מ החל מיום 02.06.2013 ל 18%

 מצורף הצו 

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט העלאת שיעור המע"מ ל 18% הופיע ראשון בגיתית קפלן

קיימים סוגים מסויימים של הכנסות פאסיביות אשר המחוקק בחר לפטור אותן ממס בידי נישומים מסויימים. להלן נסקור בקצרה את סוגי ההכנסות המשתייכות לקבוצה פטורה זו:

קבוצה ראשונה – פטור ממס להכנסות ריבית והפרשי הצמדה

כללי

סעיף 9(13) לפקודה קובע כי במקרים מסויימים הכנסות מהפרשי הצמדה בגין כל נכס (למעט כספים שבקופת גמל) יהיו פטורות ממס. קיומם של כל התנאים הבאים נדרש לצורך החלת הפטור:

1. ההכנסות נצמחו בידי יחיד.
2. הפרשי ההצמדה אינם חלקיים (אינם מחושבים רק על חלק מהחוב).
3. הפרשי ההצמדה אינם מהווים הכנסה מעסק.
4. לא נתבעו בניכוי הוצאות מימון בגין הנכס שהניב את הפרשי ההצמדה כאמור.

ההכנסות שכלולות בצו מס הכנסה (פטור ממס על הפרשי הצמדה), התשמ"ד-1984

הצו פוטר ממס הפרשי הצמדה שצמחו לנישום שלא בעסק, ובין היתר במקרים של הפרשי הצמדה שצמחו בגין הלוואות מסויימות בין יחידים שלא במסגרת עסק, הפרשי הצמדה הנוספים לתביעה שסכום הקרן שנפסק בה איננו חייב במס ופיקדון בבית אבות.

ניכוי מריבית וריבית מוטבת: סעיפים 125ד ו – 125ה לפקודה

סעיף 125ד מתיר לבעלי הכנסות נמוכות לנכות סכומים מהכנסותיהם מריבית בתנאים מסוימים. כך למשל, יחיד שהכנסתו והכנסת בן זוגו בשנת המס לא עלתה על התיקרה המוטבת (55,680 בשנת 2009) זכאי לניכוי בסך של 8,760 (בשנת 2009) מהכנסתו החייבת מריבית המשתלמת על פיקדון בתאגיד בנקאי או על תוכנית חיסכון, אך לא יותר מכלל הכנסתו מריבית.

אם עלתה הכנסתו והכנסת בן זוגו בשנת המס על התיקרה המוטבת יהיה זכאי לניכוי מתואם, כלומר הניכוי המותר לאחר שהופחת ממנו הסכום שבו עלתה ההכנסה החייבת בשנת המס של היחיד ושל בן זוגו על התיקרה המוטבת.

כמו כן, התקרות משתנות אם היחיד או בן זוגו מגיעים לגיל הפרישה.

סעיף 125ה קובע כי 35% מריבית מזכה יהיו פטורים ממס עד לתקרה מסויימת, במקרים הבאים:

1. יחיד שהגיע לגיל פרישה.
2. יחיד אם הוא או בן זוגו הגיעו לגיל הפרישה אשר מלאו לו 55 שנים.

הגדרת ריבית מזכה היא מורכבת ותידון במאמר נפרד.

פטור להפרשי הצמדה וריבית על מס ששולם ביתר

סעיף 9(24) לפקודה פוטר ממס הכנסה מריבית והפרשי הצמדה שקיבל נישום בשל מסים שונים ששילם ביתר וזאת בתנאי שריבית והפרשי הצמדה לא מהווים אצלו הכנסה מעסק לפי 2(1).

קבוצה שנייה – פטור להכנסה מהשכרת נכסים

דמי שכירות

סעיף 9ד פטור ממס עד תקרה מסויימת הכנסה חייבת מדמי שכירות ממקרקעין, מבנים ונכסים אחרים בבעלות הנישום ששימשו בהשגת הכנסה מיגיעה אישית מעסק או משלח יד במישרין אצל אותו אדם בתנאי שההשכרה לא מגיעה לכדי עסק.

עוד נדרש שדמי השכירות לא משולמים לנישום על ידי קרובו.

פטור ממס לדמי שכירות שמקבל קשיש

לפי סעיף 9(25) לפקודה הכנסה מדמי שכירות מהשכרת דירה למגורים שמקבל קשיש המתגורר בבית אבות בשל הדירה שבה גר לפני כניסתו לבית אבות תהיה פטורה ממס עד למחצית התשלום השנתי שמשולם בעד החזקתו בבית האבות.

פטור ממס בידי יחיד בגין הכנסות הנובעות מהשכרת דירה למגורים

נדון במאמר נפרד.

קבוצה שלישית – פטור מדמי מזונות

סעיף 9(22) פוטר ממס הכנסות מלוג, שהיא דמי מזונות שמקבל יחיד ממי שהיה נשוי לו או ממי שהוא נשוי לו וחי בנפרד ממנו, ודמי מזונות המתקבלים בעבור ילדים.

תנאי לפטור להכנסות שאינן עסקיות

כפי שראינו פטורים רבים חלים על הכנסות רק אם אינן הכנסות לפי סעיף 2(1).

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט פטור ממס להכנסות פאסיביות הופיע ראשון בגיתית קפלן

החזרי מע"מ תשומות לעוסק מורשה, לעוסק הפטור ולחברה: כיצד מקבלים החזר מע"מ? מידע בנוגע להחזרי מע"מ, היכנס לקבלת הצעת מחיר

החזרי מע"מ – כללי

חוק מע"מ קובע כי עוסק מורשה, לרבות חברה, חייב בתשלום מס לפי שיעור קבוע ממחזור עסקאותיו. נכון לשנת 2025 שיעור המע"מ עומד על  18%. במס ערך מוסף זה, מתחייב העוסק בגין עסקאות של מכר מוצרים ו/או מותן שירותים, והוא מכונה מע"מ עסקאות. העוסק "מגלגל" מס זה אל הלקוח, אשר משלם בפועל את סכום העסקה הכוללת את מס הערך המוסף.

במקביל לחבות בגין מע"מ עסקאות, חוק מע"מ קובע כי עוסק מורשה זכאי לניכוי מס תשומות בגין רכישות של מוצרים ושירותים לצורך עסקו. מס התשומות הוא המע"מ שמשלם העוסק לספק של מוצר או שירות לעסק.

במקרים שבהם מע"מ התשומות ששולם על ידי העוסק גבוה יותר ממע"מ העסקאות אשר מתחייב בגין הכנסותיו, זכאי העוסק להחזר מע"מ בגובה ההפרש שבין מע"מ התשומות ששילם לבין מע"מ העסקאות שקיבל מלקוחותיו.

החזרי מע"מ – הליך פרוצדורלי

ככלל, מועד הדיווח למע"מ הוא ב-15 לכל חודש, ובו מדווחים על מע"מ העסקאות ומע"מ התשומות שנצברו בחודש הקודם למועד הדיווח. בעסקים מסויימים (בדרך כלל קטנים יותר) קובעים רשויות מע"מ תדירות דיווח דו-חודשית, ובעסקים אלו הדיווח מבוצע ב-15 לכל חודש אי זוגי (ינואר, מרץ, מאי, יולי, ספטמבר ונובמבר) וזאת בגין החודשיים הקודמים לחודש הדיווח. במידה ומדווחים ומשלמים מע"מ בדרך מקוונת ניתן לדווח ולשלם עד 19 לחודש בשעה 18:30

במועד זה, מרכזים על גבי טופס דיווח את הנתונים בדבר סכום העסקאות החייבות במע"מ שביצע העוסק, סכום העסקאות הפטורות ממע"מ שביצע העוסק, סכום מע"מ העסקאות המתחייב, ומע"מ התשומות – המחולק לצורך הצגה שני חלקים: מע"מ בגין ציוד ונכסים קבועים, ומע"מ בגין כל התשומות האחרות. העוסק זכאי לניכוי מלוא מע"מ התשומות שדווח על פי חוק, ולהחזר מע"מ בגין תשומות אלו, ללא תלות בסוגו (בין אם מדובר במע"מ בגין ציוד ונכסים ובין אם מדובר במע"מ בגין תשומות אחרות).

כמובן שחשוב לבצע את דיווח המע"מ עצמו באופן תקין, ובשים לב להוראות החוק והתקנות המורכבות בעניין זה.

החזרי מע"מ – סייגים

האפשרות לקבלת החזרי מע"מ כפופה לסייגים רבים. במאמר קצר זה לא נסקור את כולם אלא נסתפק בהדגמה בלבד. הסייג הראשוני והמתחייב טמון בעובדה שנדרש כי המוצרים שנרכשו או השירותים שהתקבלו ואשר בגינן נדרשו תשומות, שימשו לצרכי העסק. לצורך קביעה זו אין די בטענה אינטואיטיבית, אלא יש לשים לב לחזקות הקבועות בחוק ובתקנות הגוברות על הדין הכללי בהקשר זה. כך, למשל, מע"מ תשומות בגין רכישת רכב פרטי איננו מותר בניכוי ולא יתקבל החזר מע"מ בגינו, למעט מקרים מיוחדים כגון מורי נהיגה ונהגי מוניות. באופן דומה, גם מע"מ בגין הוצאות אירוח איננו מותר בניכוי, למעט מקרים מיוחדים של אירוח לקוחות מחו"ל ובכפוף לתיעוד נאות לסיטואציה ולמטרת האירוח. תשומות רבות נחשבות כמעורבות, כלומר כאלו שחלקן לשימוש פרטי וחלקן לשימוש עסקי, וכדי לאפשר דרישתן וקבלת החזר מע"מ בגינן יש לבחון היטב את מכלול הוראות החוק והתקנות בהקשר זה ולספק ראייה במידת הצורך למידת השימוש העסקי בתשומה. כך, למשל, מע"מ בגין הוצאות אחזקת רכב מוכר לצורך החזר מע"מ בגובה 2/3 מגובהו בלבד, במידה ועיקר השימוש של הרכב לעסק ו-1/4 אם עיקר השימוש איננו לעסק. האמור תקף גם לגבי הוצאות טלפון נייד והוצאות נוספות.

עקרון מרכזי נוסף בחוק מע"מ שהוא תנאי הכרחי לדרישת התשומות וקבלת החזר מע"מ בגינן הוא עקרון ההקבלה. על מנת שתשומה תותר בניכוי, נדרש כי היא תשמש לעסקה החייבת במע"מ. לכן, במידה והוראות החוק פוטרות עסקה מסויימת ממע"מ (עסקאות) הרי שכל התשומות ששימשו לאותה עסקה לא תותרנה בניכוי, אף אם נוצרו לצורך עסקי מובהק ונתקבלה בגינן חשבונית מס כדין.

ואותה חשבונית מס מובילה לציון דרישה מנהלית נוספת המתקיימת לצורך דרישת התשומות – הצורך בחשבונית מס לצורך דרישת המע"מ. לא ניתן לדרוש מע"מ תשומות על סמך מסמך מבסס אחר (כגון קבלה) גם אם מתועד במסמך סכום המע"מ ששולם.

כאמור לעיל אלו הן דוגמאות מעטות ובלתי ממצות למורכבות ושיקול הדעת הנדרש בעת דרישת מע"מ תשומות ובקשה להחזרי מע"מ. את הטיפול בהחזרי מע"מ מומלץ להפקיד בידיו האמונות של איש מקצוע מנוסה ומקצועי ובפיקוחו של רואה חשבון.

החזרי מע"מ – שירותי החזרי מע"מ שמספק משרד רואי החשבון גיתית קפלן

משרד רואי החשבון גיתית קפלן בעל נסיון עשיר בייצוג לקוחות ובטיפול בנושאיהם הכספיים במגוון רחב של נושאים, והוא מתמחה גם בביצוע הנהלת חשבונות ודיווחים שוטפים למע"מ, וגם במתן חוות דעת ובטיפול בסוגיות מקצועיות ובמקרים מורכבים הנוגעים להחזרי מע"מ. משרדנו ישמח לעמוד לשירותך בנושא זה ובכל נושא אחר בתחומי ראיית חשבון, הנהלת חשבונות ומסים.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

מאמרים העשויים לעניין אותך 

עוסק מורשה

עוסק פטור

חברה בע"מ או עוסק מורשה

הוראות ניהול ספרים

הפוסט החזרי מע"מ הופיע ראשון בגיתית קפלן

ניכוי מע"מ תשומות בחברת אחזקות – פסק דינה של השופטת קרת-מאיר בעניין גזית גלוב מיום 11 בינואר 2009 מביא לידי ביטוי את הרגישות בניתוח המהות הכלכלית של עסקי הנישום במובן הרחב כקריטריון לניכוי תשומות.

כללי

סעיף 41 לחוק מע"מ קובע כי אין לנכות מס על תשומות אלא אם הן לשימוש בעסקה החייבת במס. בחברות אחזקות, סיווג העסקאות למישור הפטור או החייב במע"מ בהתאמה הנו מורכב, ומחייב בדיקה של אופי פעילות החברה.

בחברת אחזקות פאסיבית, אשר כל פעילותה מסתכמת בהחזקתם של ניירות ערך, מאליו מתייתר הצורך בדיון מעמיק בדבר הסיווג. לית מאן דפליג כי בחברה כזו העסקאות המתנהלות (רכש ומכר של ניירות ערך) אינן מחוייבות במע"מ, שכן לשון החוק ממעטת מהגדרת "טובין" (שמכירתם עשויה להיות מחוייבת במס) ניירות ערך ומסמכים סחירים – ולפיכך, תשומותיה של חברת אחזקות כזו אינן מותרות בניכוי.

ברם, במקרים רבים הפעילות הפטורה שלובה בפעילות עסקית החייבת במע"מ, ובמקרים כאלו מכח תקנה 18(א) לתקנות מע"מ יותרו בניכוי חלק מהתשומות באופן פרופורציונלי לשיעור העסקאות החייבות במע"מ.

השלב המהותי בקביעת האפשרות לניכוי מס תשומות ושיעורו, תלוי, אפוא, ביכולת לקשור בין מס התשומות ששולם לבין עסקאות חייבות במע"מ. ככל שנוכל לקשור התשומות בעסק לעסקאות חייבות במס, תותרנה התשומות בניכוי.

מקרה גזית-גלוב

במסגרת ההליך המשפטי שהוביל לפסק הדין שבנדון, טענה החברה המערערת כי פעילותה היא מתן שירותים לחברות בנות שלה, אשר עוסקות בפיתוח וניהול נכסים מניבים בארץ אך בעיקר בחו"ל. החברה גרסה כי היות ומתן שירותים על ידי חברה ישראלית לחברות שבשליטתה היא פעילות אשר ככלל חייבת במע"מ, הרי שמס התשומות שנתהווה לחברה מותר בניכוי. המשיב – מע"מ גוש דן – מיאן לקבל את הטענה. בהתבסס על מסמכי ההתאגדות של החברה, דוחותיה הכספיים, פרוטוקולים מישיבות דירקטוריון, הצהרות מנהלים ועסקאות בחברה – טען כנגד החברה כי עסקיה של גזית-גלוב הן בנדל"ן מניב ובעיקר בחו"ל, גם אם במסגרת הפעילות הזו היא עוסקת במתן יעוץ או שירותים מסוגים שונים. לפיכך אין לראות את פעילות מתן השירותים לחברות הבנות כפעילות נפרדת ועצמאית לפעילות הליבה שהיא רכישה, פיתוח וניהול של נכסים מניבים. אשר על כן, לא ניתן להתיר את רוב התשומות, אלא רק את אלה המיוחסות לפעילות בארץ המחויבת במע"מ. שיעור התשומות בגין עסקאות אלו היווה לטענת מע"מ גוש דן 25% מסכום התשומות הכולל אשר ביקשה החברה לנכות.

כמענה לטענות אלו גרסה החברה כי ההסתמכות על המסמכים לעיל והפרשנות שיוחסה להם על ידי מע"מ איננה נאותה. החברה עוסקת במתן שירותים לחברות הבנות ועיקר המסמכים עליהם נסמך מע"מ בטענתו הם כאלו המתארים את פעילות גזית-גלוב כקבוצה העשויה מקשה אחת עם החברות הבנות שלה, אך בפני עצמה מהווה גזית גלוב אישיות משפטית וכלכלית נפרדת שעיסוקיה שונים מהעיסוקים שפורטו בתיאור עסקי הקבוצה בכללותה. גזית-גלוב הוסיפה וטענה כי טענת מע"מ כמוה כהרמת מסך בין החברה לבין החברות הבנות שלה המהוות אישיות משפטית נפרדת. הרמת מסך  אפשרית רק בנסיבות חריגות שאינן מתקיימות במקרה שבנדון, ולכן אין לקבל הטענה.

בית המשפט דחה את טענותיה של גזית-גלוב אחת לאחת. בהתבסס על פרשנותו למסמכים שהובאו בפניו, על פי מסקנותיו בדבר פעילותה הכלכלית המהותית של החברה ובהינתן הראיות התומכות שסיפק מע"מ גוש דן, נקבע כי גזית-גלוב היא המתווה את הפעילות המהותית בתחום ההשקעה בנדל"ן, וכי יש לקבל הנטען לפיו עיקר פעילות החברה היא בתחום הנדל"ן המניב מחוץ לישראל.

מסקנות וביקורת - זיהוי תחום עיסוקה ופעילותה של החברה

מבחן זיהוי תחום עיסוקה ופעילותה של החברה הוא מורכב ורגיש. כאשר פעילות זו מעוגנת במסמכיה הרשמיים של החברה, קשה היא הרמת נטל הראייה לפיה מהותם הכלכלית של עיסוקי החברה היא שונה. היות ולסוג הפעילות העיקרית שמבצעת החברה השלכה מהותית לעניין יכולתה לנכות תשומותיה, יש להגדיר ולבחון את תחום הפעילות באופן זהיר, כדי שלא ליפול למלכודת גזית-גלוב.

ואולם, על אף נסיונו של בית המשפט לצייר את החלטתו ככזו הנשענת על מהות כלכלית וככזו שאיננה פוגעת בעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת, ניתן בהחלט להטיח חיצי ביקורת בהחלטתו. תחום עיסוקה העיקרי של החברה איננו תמיד מוגדר כהלכה על פי מסמכיה בשל דינמיות הסביבה העסקית; וגם לו הוגדר כהלכה, בהנתן מספר תחומי פעילות, קשה הוא השיפוט האובייקטיבי בדבר פילוח העסקאות בין התחומים השונים. במובן זה, פרשנות דווקנית של מסמכי ההתאגדות כדי לשפוט מציאות עסקית עשויה להניב תוצאות שאינן נאותות, גם אם משפטית יש להן על מה לסמוך.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט ניכוי מע"מ תשומות בחברת אחזקות – פסק דין גזית-גלוב הופיע ראשון בגיתית קפלן

כללי

על פי סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ, על עסקאות למתן שירותים לתושב חוץ יוטל מס (מע"מ) בשיעור אפס.

הסעיף מהווה הקלה לעוסקים משום שהטלת מע"מ בשיעור אפס מאפשרת לנכות (לקבל החזר) בגין מס התשומות (המע"מ) ששימש בעסקה ומנגד איננה מחייבת את העוסק נותן השירות בתשלום מע"מ עסקאות.

חשוב לשים לב כי תחולת ההקלה כפופה למספר תנאים המפורטים בסעיפים 30(א)(5) ו-30(ג) בחוק מע"מ וכן בתקנה 12 לתקנות מע"מ. נחלק את התנאים ל-3 סוגים:

א.      עמידה בהגדרת החוק לעניין "תושב חוץ" לצורך תחולת סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ.

ב.      התנאים בסעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ.

ג.        "המלטות" מתקנות מע"מ המגבילות את תחולת סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ.

א. סעיף 30(ג) לחוק מע"מ: הגדרת "תושב חוץ"

השלב הראשון שנדרש לעבור על מנת לבחון את תחולת סעיף 30(א)(5) הוא שלב העמידה בהגדרת "תושב חוץ" לצורך הסעיף, המבוארת בסעיף 30(ג) כדלקמן:

"בסעיף זה, "תושב חוץ" – תושב חוץ כהגדרתו בסעיף 1 כשהוא נמצא מחוץ לישראל ואין לו עסקים או פעילות בישראל, ולעניין סעיף קטן (א)(18) – גם אם שוהה בישראל לצורך הפקת הסרט"

מהסעיף נסיק בדבר קיומם של שלושה תנאים המגולמים בסעיף כתנאי סף לבחינת הזכאות לפטור:

1. עמידה בהגדרת "תושב חוץ" דבסעיף 1 לחוק מע"מ.
2. המצאות תושב החוץ מחוץ לישראל בעת קבלת השירות.
3. היעדר עסקים או פעילות לתושב החוץ בישראל.

יש לשים לב כי במידה והשירות ניתן לתושב חוץ שאיננו מקיים הגדרה זו אזי לא תהא תחולה לסעיף 30(א)(5). יחד עם זאת, תחולה למע"מ בשיעור אפס עשוי להתקיים מכח סעיפי חוק אחרים (למשל סעיף 30(א)(8) במקרה של תיירים, שבו עוסק מאמר נפרד).

ב. סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ: הוראת ההקלה

"מתן שירות לתושב חוץ, למעט שירות ששר האוצר קבע לענין זה; לא יראו שירות כניתן לתושב חוץ כאשר נושא ההסכם הוא מתן השירות בפועל, נוסף על תושב החוץ, גם לתושב ישראל בישראל, לשותפות שרוב הזכויות בה הן של שותפים תושבי ישראל או לחברה שלענין פקודת מס הכנסה רואים אותה כתושבת ישראל, אלא אם הוא שירות שתמורתו מהווה חלק מערך הטובין שנקבע כאמור בסעיפים 129 עד 133ט לפקודת המכס, לפי העניין"

ואם כך, לאחר שעברנו את מכשלת העמידה בהגדרת תושב החוץ שבסעיף 30(ג), עלינו לעמוד בשני תנאים נוספים:

1. השירות שניתן איננו נכלל בתקנות שהתקין שר האוצר ואשר לגביהם אין תחולה לסעיף (ראה סייגים נוספים – תקנות מע"מ, להלן).
2. נושא הסכם השירות איננו מתן השירות גם לתושב ישראל.

ג. סייגים נוספים – תקנות מע"מ

תקנה 12א לתקנות מע"מ מציבה מספר סייגים והגדרות ספציפיות הנגזרות מההנחיות שבסעיף 30(א)(5) לעניין יישום הפטור מכוחו.

תקנה 12א(א) – שירות שניתן לגבי נכס המצוי בישראל.

תקנה 12א(ג) – שירות שניתן בעקיפין לתיירים.

תקנה 12א(ד) – שירות שניתן בעקיפין לתושבי ישראל.

נוסח סעיף 12א(א) לתקנות מע"מ – אי תחולת ההקלה לגבי שירות שניתן לגבי נכס המצוי בישראל

"לענין סעיף 30(א)(5) לחוק לא יחול שיעור אפס על שירות שניתן לגבי נכס המצוי בישראל אלא אם הוכיח נותן השירות, להנחת דעתו של המנהל, כי תמורת השירות מהווה חלק מערך הטובין שנקבע כאמור בסעיפים 129 עד 133ט לפקודת המכס."

הגדרת "נכס" בחוק מע"מ כוללת טובין או מקרקעין, כאשר טובין הם:

(1)     עצים, שתילים, פרחים, יבול וכיוצא באלה הנמכרים בנפרד מהקרקע;

(2)   זכות, טובת הנאה ונכסים בלתי מוחשיים אחרים ובין השאר – ידע, למעט זכות במקרקעין או בתאגיד, ולמעט ניירות ערך ומסמכים סחירים וזכויות בהם;

ומקרקעין מוגדרים בחוק מע"מ באופן הבא:

לרבות זכות במקרקעין ולרבות זכות באיגוד מקרקעין כמשמעותה בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963

נוסח סעיף 12א(ג) לתקנות מע"מ: אי תחולת ההקלה לגבי מתן שירות בעקיפין לתייר

"לענין סעיף 30(א)(5) לחוק לא יחול שיעור אפס על שירות שניתן לתושב חוץ כאשר נושא ההסכם הוא מתן שירות לתושב חוץ אחר בעת שהותו בישראל והשירות איננו מסוג השירותים המפורטים בסעיף 30(א)(8) לחוק ובתקנה 12(ב); הוראה זו לא תחול על השטת תייר בכלי שיט ממקום בישראל למקום אחר בישראל, על הספקת ארוחות לתייר בידי המשיט אגב השטה כאמור בין אם הוא מספקן במישרין ובין בעקיפין"

המטרה העיקרית של הסעיף היא למנוע התייחסות דרך סעיף 30(א)(5) לשירותים הניתנים בעקיפין לתייר: במקרים אלו, ההקלה לעניין מע"מ בשיעור אפס תבחן לאור הוראות סעיף 30(א)(8) והתקנות מכוחו.

נוסח סעיף 12א(ד) לתקנות מע"מ: אי תחולת ההקלה לגבי שירות לעריכת הסכם גם עבור תושב ישראל

"לענין סעיף 30(א)(5) לחוק, לא יחול שיעור אפס על שירות שניתן לגבי עשיית הסכם שתושב ישראל צד לו, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:

(1) נותן השירות הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי תמורת השירות מהווה חלק מערך הטובין שנקבע כאמור בסעיפים 129 עד 133ט לפקודת המכס;

(2) השירות הוא מסוג השירותים הזכאים לשיעור אפס מכוח סעיף 30(א)(8) לחוק."

לסיכום

על פי לשון החוק, אפוא, על עסקת מתן השירות להיות כזו המיועדת כלפי נהנה שאיננו קשור במישרין או בעקיפין לתושב ישראל ולמדינת ישראל. הקריטריונים המחמירים נועדו לבסס את תכלית ההקלה שנועדה לעודד ייצוא שירותים.

בעוד שהפסיקה עובר לתיקון חוק מע"מ לנוסחו הנוכחי במתכונת הסעיף שהובאה לעיל תמכה בהצמדות להיבט הכלכלי של העסקה, וגרסה כי הזכאות לשיעור מס אפס נצמחת בראש ובראשונה על בסיס תושבותו הזרה של מקבל השירות העיקרי, הרי שהסעיף במתכונתו הנוכחית שולל מכל וכל את הזכאות בכל מקרה שבו השירות בעל זיקה, ולו המעטה, גם לתושב ישראל.

יחד עם זאת, גישתה המקובלת של רשות המסים היא כי במקרים שבהם ניתן לזהות את הנהנים מהשירות ולהפריד בין נתח העסקה המשויך לתושב חוץ (ועונה על יתר הקריטריונים בסעיף) לבין נתח העסקה המשויך לתושב ישראל – וכל זאת על בסיס זיהוי ספציפי של הנהנים – ההכנסה ממתן השירות היא בת פיצול לצורך החלת מע"מ בשיעור אפס על חלק השירות הניתן לתושב החוץ. פיצול תמורת השירות בדרך אחרת (על בסיס עלויות, היקפי פעילות או בדרכים אחרות) איננה מקובלת על רשות המסים.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

מע"מ בשיעור אפס – שירותי תיירות

מסחר אלקטרוני

עוסק מורשה

עוסק פטור

חברה בע"מ או עצמאי עוסק מורשה

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט מע"מ בשיעור אפס בגין מתן שירותים לתושב חוץ הופיע ראשון בגיתית קפלן