ניכוי מע"מ תשומות בחברת אחזקות – פסק דין גזית-גלוב
ניכוי מע"מ תשומות בחברת אחזקות – פסק דין גזית-גלוב
ניכוי מע"מ תשומות בחברת אחזקות – פסק דינה של השופטת קרת-מאיר בעניין גזית גלוב מיום 11 בינואר 2009 מביא לידי ביטוי את הרגישות בניתוח המהות הכלכלית של עסקי הנישום במובן הרחב כקריטריון לניכוי תשומות.
כללי
סעיף 41 לחוק מע"מ קובע כי אין לנכות מס על תשומות אלא אם הן לשימוש בעסקה החייבת במס. בחברות אחזקות, סיווג העסקאות למישור הפטור או החייב במע"מ בהתאמה הנו מורכב, ומחייב בדיקה של אופי פעילות החברה.
בחברת אחזקות פאסיבית, אשר כל פעילותה מסתכמת בהחזקתם של ניירות ערך, מאליו מתייתר הצורך בדיון מעמיק בדבר הסיווג. לית מאן דפליג כי בחברה כזו העסקאות המתנהלות (רכש ומכר של ניירות ערך) אינן מחוייבות במע"מ, שכן לשון החוק ממעטת מהגדרת "טובין" (שמכירתם עשויה להיות מחוייבת במס) ניירות ערך ומסמכים סחירים – ולפיכך, תשומותיה של חברת אחזקות כזו אינן מותרות בניכוי.
ברם, במקרים רבים הפעילות הפטורה שלובה בפעילות עסקית החייבת במע"מ, ובמקרים כאלו מכח תקנה 18(א) לתקנות מע"מ יותרו בניכוי חלק מהתשומות באופן פרופורציונלי לשיעור העסקאות החייבות במע"מ.
השלב המהותי בקביעת האפשרות לניכוי מס תשומות ושיעורו, תלוי, אפוא, ביכולת לקשור בין מס התשומות ששולם לבין עסקאות חייבות במע"מ. ככל שנוכל לקשור התשומות בעסק לעסקאות חייבות במס, תותרנה התשומות בניכוי.
מקרה גזית-גלוב
במסגרת ההליך המשפטי שהוביל לפסק הדין שבנדון, טענה החברה המערערת כי פעילותה היא מתן שירותים לחברות בנות שלה, אשר עוסקות בפיתוח וניהול נכסים מניבים בארץ אך בעיקר בחו"ל. החברה גרסה כי היות ומתן שירותים על ידי חברה ישראלית לחברות שבשליטתה היא פעילות אשר ככלל חייבת במע"מ, הרי שמס התשומות שנתהווה לחברה מותר בניכוי. המשיב – מע"מ גוש דן – מיאן לקבל את הטענה. בהתבסס על מסמכי ההתאגדות של החברה, דוחותיה הכספיים, פרוטוקולים מישיבות דירקטוריון, הצהרות מנהלים ועסקאות בחברה – טען כנגד החברה כי עסקיה של גזית-גלוב הן בנדל"ן מניב ובעיקר בחו"ל, גם אם במסגרת הפעילות הזו היא עוסקת במתן יעוץ או שירותים מסוגים שונים. לפיכך אין לראות את פעילות מתן השירותים לחברות הבנות כפעילות נפרדת ועצמאית לפעילות הליבה שהיא רכישה, פיתוח וניהול של נכסים מניבים. אשר על כן, לא ניתן להתיר את רוב התשומות, אלא רק את אלה המיוחסות לפעילות בארץ המחויבת במע"מ. שיעור התשומות בגין עסקאות אלו היווה לטענת מע"מ גוש דן 25% מסכום התשומות הכולל אשר ביקשה החברה לנכות.
כמענה לטענות אלו גרסה החברה כי ההסתמכות על המסמכים לעיל והפרשנות שיוחסה להם על ידי מע"מ איננה נאותה. החברה עוסקת במתן שירותים לחברות הבנות ועיקר המסמכים עליהם נסמך מע"מ בטענתו הם כאלו המתארים את פעילות גזית-גלוב כקבוצה העשויה מקשה אחת עם החברות הבנות שלה, אך בפני עצמה מהווה גזית גלוב אישיות משפטית וכלכלית נפרדת שעיסוקיה שונים מהעיסוקים שפורטו בתיאור עסקי הקבוצה בכללותה. גזית-גלוב הוסיפה וטענה כי טענת מע"מ כמוה כהרמת מסך בין החברה לבין החברות הבנות שלה המהוות אישיות משפטית נפרדת. הרמת מסך אפשרית רק בנסיבות חריגות שאינן מתקיימות במקרה שבנדון, ולכן אין לקבל הטענה.
בית המשפט דחה את טענותיה של גזית-גלוב אחת לאחת. בהתבסס על פרשנותו למסמכים שהובאו בפניו, על פי מסקנותיו בדבר פעילותה הכלכלית המהותית של החברה ובהינתן הראיות התומכות שסיפק מע"מ גוש דן, נקבע כי גזית-גלוב היא המתווה את הפעילות המהותית בתחום ההשקעה בנדל"ן, וכי יש לקבל הנטען לפיו עיקר פעילות החברה היא בתחום הנדל"ן המניב מחוץ לישראל.
מסקנות וביקורת - זיהוי תחום עיסוקה ופעילותה של החברה
מבחן זיהוי תחום עיסוקה ופעילותה של החברה הוא מורכב ורגיש. כאשר פעילות זו מעוגנת במסמכיה הרשמיים של החברה, קשה היא הרמת נטל הראייה לפיה מהותם הכלכלית של עיסוקי החברה היא שונה. היות ולסוג הפעילות העיקרית שמבצעת החברה השלכה מהותית לעניין יכולתה לנכות תשומותיה, יש להגדיר ולבחון את תחום הפעילות באופן זהיר, כדי שלא ליפול למלכודת גזית-גלוב.
ואולם, על אף נסיונו של בית המשפט לצייר את החלטתו ככזו הנשענת על מהות כלכלית וככזו שאיננה פוגעת בעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת, ניתן בהחלט להטיח חיצי ביקורת בהחלטתו. תחום עיסוקה העיקרי של החברה איננו תמיד מוגדר כהלכה על פי מסמכיה בשל דינמיות הסביבה העסקית; וגם לו הוגדר כהלכה, בהנתן מספר תחומי פעילות, קשה הוא השיפוט האובייקטיבי בדבר פילוח העסקאות בין התחומים השונים. במובן זה, פרשנות דווקנית של מסמכי ההתאגדות כדי לשפוט מציאות עסקית עשויה להניב תוצאות שאינן נאותות, גם אם משפטית יש להן על מה לסמוך.
בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן
