המוסד לביטוח לאומי – ביטוח פגיעה בעבודה

המוסד לביטוח לאומי – ביטוח פגיעה בעבודה

המוסד לביטוח לאומי מעניק בהתקיים תנאים מסויימים ביטוח לעמיתיו בגין מקרים של פגיעה בעבודה. דמי פגיעה הם תשלום שהמוסד לביטוח לאומי משלם למבוטח שנפגע בעבודה (מתאונת עבודה או ממחלת מקצוע), ועקב כך הוא אינו מסוגל לעבוד לא בעבודתו ולא בעבודה מתאימה אחרת. במאמר זה נציג את האוכלוסיה המבוטחת ונרחיב בדבר הגדרת פגיעה בעבודה לעניין חוק הביטוח הלאומי.

המבוטחים בביטוח נפגעי עבודה

אלה המבוטחים בביטוח נפגעי עבודה:

  1. עובד שכיר (חוץ משוטר, סוהר ועובד שירותי הביטחון).
  2. עובד עצמאי, בתנאי שהוא רשום במוסד לביטוח לאומי.
  3. מי שנמצא בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי (במקום שאושר בתקנות הביטוח הלאומי).
  4. מי שנבחן לפי חוק החניכות או לפי חוק שירות התעסוקה (בשעת הבחינה בלבד).
  5. מי שמתאמן לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום.
  6. אסיר, עציר או חוסה במעון על פי חוק הנוער, העובדים בעבודה שאינה מן השירותים הרגילים של מקום הימצאם.
  7. מי ששכרו נקבע על פי החוק, כגון חבר כנסת.

תושבי ישראל העובדים בחוץ לארץ

שכיר תושב ישראל העובד בחוץ לארץ, מבוטח בביטוח נפגעי עבודה, אם מעסיקו תושב ישראל, וחוזה העבודה ביניהם נקשר בישראל (אם לא נקשר חוזה העבודה בישראל, העובד מבוטח רק אם במקום העבודה בחוץ לארץ אין חובת ביטוח מפני פגיעה בעבודה). עובד השוהה בחוץ לארץ יותר מ-5 שנים רצופות, על מעסיקו לפנות אל מנהל אגף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי כדי להאריך את ביטוחו.

עובד עצמאי תושב ישראל, שנפגע בעבודה בחוץ לארץ, זכאי בתנאים מסוימים לגמלאות נפגעי עבודה.

בתנאים מסוימים תוכר כתאונת עבודה גם פגיעה שנפגע העובד בשעת הנסיעה ועקב הנסיעה מישראל לחוץ לארץ או מחוץ לארץ לישראל.

הגדרת פגיעה בעבודה

פגיעה בעבודה, המזכה בגמלאות נפגעי עבודה, היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע, כהגדרתן בחוק הביטוח הלאומי.

עוד תיחשב לתאונת עבודה תאונה שאירעה למבוטח בנסיבות האלה:


1.
 בדרכו ממעונו (או מהמקום שהוא לן בו) אל העבודה, או מן העבודה אל מעונו, או ממקום עבודה אחד אל מקום עבודה אחר.

2. בשעת עבודתו במקום העבודה (או בסביבתו הקרובה ביותר) בזמן שעשה להצלת גוף או רכוש, או למניעת נזק לגוף או לרכוש.

3. בשעת עבודתו, מפגיעה (שלא עקב העבודה) שפגע בו אדם אחר בחפץ הנמצא במקום העבודה (או בסביבתו הקרובה ביותר), ובלבד שלנפגע לא היה חלק בגרימת הפגיעה.

4. למבוטח השכיר – במקום שהוא או חבריו לעבודה סועדים בשעת הפסקה, שנקבעה על דעת המעסיק ואינה עולה על 3 שעות, וכן בדרכו מן העבודה, אל אותו מקום, או בחזרה מאותו מקום אל העבודה.

5. למבוטח השכיר, חבר ועד העובדים של מקום עבודתו, וכן למבוטח, חבר ועד מושב עובדים - בשעת מילוי תפקידם זה ועקב מילוי התפקיד, וכן בדרכם למלא את התפקיד ובדרכם חזרה.

6. למבוטח השכיר – בדרכו מן העבודה או ממעונו אל מקום בחינה שהוא נבחן לפי חוק החניכות או לפי חוק שירות התעסוקה, או בדרכו חזרה ממקום הבחינה אל העבודה או אל מעונו.

גם תקיפה, תוך כדי ועקב העבודה, כולל תקיפה מינית, תיחשב כפגיעה בעבודה, אם היא גורמת לנזק גופני או נפשי ומצריכה טיפול רפואי.

תאונה שאירעה למבוטח בדרכו לא תיחשב לתאונת עבודה, אם הפסיק המבוטח את דרכו המקובלת בהפסקה של ממש או סטה ממנה סטייה של ממש, שלא לשם מילוי חובותיו כלפי מעסיקו, והמבוטח העצמאי – שלא לשם עיסוקו במשלח ידו. אבל תאונה שאירעה למבוטח בדרכו כאמור בסעיף 1 לעיל תיחשב לתאונת עבודה, אם הפסיק המבוטח את דרכו או סטה ממנה כדי לעשות אחד מאלה:

א. כדי להתפלל תפילת בוקר בציבור בבית התפילה שהוא מתפלל בו.

ב. כדי ללוות את ילדו אל הגנון, אל גן הילדים, אל מעון הילדים (או אל מקום אחר שאושר בתקנות הביטוח הלאומי), וכן כדי להחזירו משם.

 תאונה שאירעה למבוטח בזמן שנהג ברשלנות ולא מילא אחר הוראה חוקית או הוראה של מעסיקו בעניין עבודתו לא תיחשב לתאונת עבודה, אלא אם כן עקב אותה תאונה נפטר המבוטח, או נעשה נכה או לא מסוגל לעבוד 10 ימים לפחות, ולולא נהג ברשלנות הייתה נחשבת התאונה לתאונת עבודה.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

שתף מאמר Facebooktwittergoogle_pluslinkedinmailFacebooktwittergoogle_pluslinkedinmail

פוסטים קשורים

התגובות סגורות.