בשבחה של ההזדמנות לדיאלקטיקה, IFRS


השבחה של ההזדמנות לדיאלקטיקה 

גורמים פסיכולוגיים הניעו ומניעים את גלגלי הכלכלה בכלל ואת גלגלי התשקיף הכלכלי שמתיימרת להציג החשבונאות בפרט. חשוב, אפוא, לצפות בהקדם גורמים לא רציונאליים שעלולים להוביל לרתיעה משינויים חשבונאיים, ואשר עשויים לעכב מהבחינה המהותית את ניצול ההזדמנות שנוצרה עם אימוץ תקן הדיווח הכספי הבינלאומי לישויות קטנות ובינוניות. הפתרון המוצע – דיאלקטיקה

ביום 8 בדצמבר 2009 אישרה הוועדה המקצועית של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות את אימוץ תקן הדיווח הכספי הבינלאומי לישויות קטנות ובינוניות (IFRS for SMEs). חובת היישום תחול על ישויות אלו החל משנת 2015, אך אימוץ וולונטרי של התקן אפשרי כבר מהדוחות הכספיים לתקופות המתחילות ב-1 בינואר 2011. מהלך האימוץ עשוי להיתקל במתנגדים מבית ומחוץ במועד יישומו. מאמר זה לא יתמקד בהיבטים מעשיים ותיאורטיים של הדיווח גופא על פי העקרונות החדשים, אלא יבטא דעה הנוגעת לסוג השיח הנלווה לאימוצו.

IFRS – ניב או שפה?

ניב הוא מערכת לשונית שאיננה שפה, על אף שהגבול בין המונחים עשוי להיראות כמטושטש, שהרי מרבית המאפיינים המהותיים המגדירים ניב זהים לאלו המגדירים שפה. ואולם בעוד שמבחינה חברתית ופוליטית דוברי ניב כלשהו משויכים לקהילה לשונית רחבה יותר, הרי ש"שפה" – לפחות בתפיסת ההיבט ההיסטורי והתרבותי של דובריה – "משוחררת" יחסית מהשפעותיהן של מערכות לשוניות אחרות.

למעשה, ניבים נוצרים כאשר שפה מתפצלת למערכות לשוניות אחדות בעקבות גידול במידת הפיזור של הפרטים הדוברים את השפה. הפיזור והחלוקה של דוברי השפה לאוכלוסיות משנה עשויים ליצור נתק בין קבוצות אלו, ולגרום לכך שיתפתחו הבדלים בהגייה של צלילים מסוימים, ולהיווצרות מלים חדשות שאינן מוכרות לאוכלוסייה אחרת שדוברת את השפה. מאליו יובן, כי דוברי ניבים שונים של אותה שפה עשויים לגלות שאינם מבינים האחד כוונתו של משנהו כהווייתה – כשל תקשורתי שלא היה נוצר במידה והמינוחים בהם היו נוקטים שעונים היו על ה"שפה" המקורית.

במבט אל הנמשל נוכל להיווכח כי ניסיון העבר ביישום ה IFRS המלא בחברות ציבוריות מלמדנו שרתיעת ציבור המדווחים והמבקרים משינויים חשבונאיים מהותיים היא רבה, ולה השלכה משמעותית על טיב היישום, אך חמור מכך – על טיב המסקנות שעשוי לגזור ממנו ציבור המשתמשים, המהווה את קהל לקוחותיהם במובן הרחב. הפורומים השונים, העיתונות הכלכלית וספרי המקצוע מלאים קיתונות של דעות סותרות ונחרצות בדבר "הפלא" או "האסון" החשבונאי הגלום ביישום תקני החשבונאות הבינלאומיים, בהתאמה. בהשקפה מפשרת אל מדון זה אנו נטען, כי אחד הגורמים לכך הוא העובדה שבשנים האחרונות מועצם מעמדם התרבותי וההיסטורי של ה IFRS כשפה עצמאית, למרות שתרבותית והיסטורית מהווה מקשת התקנים והפרשנויות ניב חשבונאי  בלבד – אמנם מרכזי, וכזה אשר יישומו חשוב ותועלתי – אך עדיין איננו בגדר שפה המנותקת מסביבתה ושורשיה.

חשובה היא הקריאה הנרגשת, שמלווה בהעברת מסר חד וברור לכלל אנשי המקצוע וציבור המשתמשים, לפיה למרות שהניב החדש – ה IFRS – נושא עמו צלילים מעט עמומים ומגוון ביטויים שאינם תמיד נהירים במובן הרחב לחשבונאים המסורתיים (עקרונות, מסגרת מושגית, הדגשה מאזנית, רלוונטיות, שווי הוגן, הסתמכות על מומחים, בחירה בין חלופות, ישות אחת), הרי שבסיסו הוא אותה מערכת לשונית שממנה נגזר הניב החשבונאי הוותיק, מבוסס הכללים, וביסודה ניצבת כמיהה עתיקת יומין זהה – לאפשר לנמעני הדוחות לקבל החלטות כלכליות על סמך המידע המוצג בהם.

לא מהפכה – שיקוף

השפה היא, אפוא, חשבונאות – ולא IFRS, שהוא, כאמור, ניב ספציפי שלה (וזאת מבלי לגרוע מחשיבותו היתירה). המניע שראוי שיעמוד בבסיס אימוצם של תקני חשבונאות חדשים הוא הרצון לייצר מידע עם ערך כלכלי מוסף – ולא "לדווח". הגלובליזציה, שיוצרת יתרון מובהק לדיווח על בסיס אחיד מוטה IFRS, היא תוצאה של מציאות עסקית קיימת, ולא תוצר של "האורקל מלונדון" או יישום תופעת העדר ברצון להידמות לגויים. אך אין די בכך שהאימוץ יתבצע מהשיקולים הראויים: עליו להיות מיושם תוך ביצוע הסברה ראויה ומדודה של שיקולים אלו לאלו ששינויים בכללים המקצועיים אינם לחם חוקם.

קיימת חשיבות גדולה בהצגה נאותה, בפני המיישמים, את התמורות שעברו על החשבונאות מתוך ראייה הוליסטית של מטרות המשתמשים – כמניע השינוי, טרם הריצה הנחפזת לביצוע.

פלורליזם חשבונאי

ייתכן והדגשת המכנה המשותף הדומה, יתירה על הבלטת השונה, עשויה לאפשר התגברות על האנטגוניזם הראשוני שעתים חשים בני אנוש עת הם נאלצים להסתגל לשינוי שנכפה עליהם הר כגיגית. אין המשמעות היא חלילה שיש לגנוז את ההבדלים ולהתעלם מהשינויים שבמהות; אין המשמעות היא שלא תידרשנה הדרכות והשתלמויות בקרב העוסקים במקצוע, לצד לימוד של אמת ומאמץ: אלא הטענה היא שיש להציג את אלו כאלו ברגישות הראויה, בתכנון נבון, כזה המביא בחשבון גם את תכונות ומגבלות הגורם האנושי, תוך הקדשת תשומות לצפיית הבעיות הנובעות מהעובדה כי לעתים, ניסיון להפוך עולמו של אדם במהלך בודד יוביל להפקדת המחאה של דיווח איכותי שאין מאחוריה כל כיסוי.

אז בואו נדבר

קיים יסוד פסיכולוגי לחשש לפיו תהא התנגדות בקרב המיישמים למהלך אימוץ ה IFRS for SMEs. בפרק הזמן הניכר עד מועד תחולת התקן המצוקה הנובעת מיישום התקינה החדשה, על אף היותה פשוטה באופן יחסי – עשויה אף להיות גדולה מזו שקיימת לגבי יישום "האח הגדול" – הלא הוא ה IFRS המלא – בחברות ציבוריות. קושי זה עשוי להיגרם בשל המשאבים המקצועיים הפחותים העומדים, ככלל, לרשותן של ישויות קטנות, והחשש המכרסם בקרבן למשמע הביטוי מרובע האותיות. לפיכך יש לקדש את קידום את הדיאלקט שעשוי להיווצר בין הניצים בואכה IFRS-ה ככלי ליישום פרודוקטיבי של האימוץ. התעלמות מהקשיים הכרוכים ביישום איכותי ובשיתוף פעולה עם המסה הקריטית של האוכלוסייה המקצועית איננה מהלך תבונתי יותר מהימנעות טוטאלית משינויים. אלו כאלו עשויים להמיט כליה על הערך האינפורמטיבי של הדיווח הכספי.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

שתף מאמר Facebooktwittergoogle_pluslinkedinmailFacebooktwittergoogle_pluslinkedinmail

התגובות סגורות.