שינויים בשיעורי חלוקת דיבידנד


שינויים בשיעורי חלוקת דיבידנד

כללי

חלוקת הדיבידנד – המייצג תנובת השקעתם של בעלי המניות – היא פעולה כלכלית נפוצה וחשובה שיש לה השלכה מהותית על מגוון המשתמשים בדוחות הכספיים. חשיבות זו הניבה התייחסות מקיפה לנושא מצד חוק החברות והפסיקה שנגזרת ממנו לעניין הכללים שבמהות ובצורה המגדירים דיבידנד והמבחנים הנדרשים לצורך חלוקתו.

במאמר זה לא נתמקד בעצם חוקיות החלוקה אלא נדון בקצרה באופן החלוקה בהנחה שעצם אקט החלוקה לגיטימי. חשיבות הדיון בנושא נובעת מהעובדה כי האופן בו מחולק הדיבידנד בין בעלי מניותיה של החברה חשוב לאוכלוסיה זו לא פחות מסכום החלוקה המצרפי ועצם ביצועה. בנוסף, בחברה שבה מספר קטן של בעלי מניות, לעתים הכנסה חייבת שונה של כל אחד מבעלי השליטה יכולה להוביל למצב שבו בעל מניות מסוים יבכר קבלת דיבידנד ואחר יעדיף תגמול בדרך של משכורת מהחברה, וכפועל יוצא תתבקש הקצאה של הדיבידנד שאיננה עקבית עם העקרונות הבסיסיים הנהוגים בעת חלוקתו. השאלה היא האם ומתי, אם בכלל, ניתן לחלק דיבידנד שלא לפי שיעור קבוע מערכה הנקוב של כל מניה.

הזכות לדיבידנד

סעיף 190 לחוק החברות קובע כי כל בעל מניה זכאי לקבל דיבידנד, בהתאם לזכויות הצמודות לכל מניה, אם הוחלט על חלוקת דיבידנד.

הזכויות הצמודות לכל מניה מוגדרות בסעיף 183 לחוק החברות. זכויות אלו כוללות את הזכויות הקבועות בחוק, בתקנון החברה ולפי כל דין. הזכויות הקבועות בחוק כוללות מגוון רחב של זכויות שאינן קשורות במישרין לדיבידנד המגיע, כאשר הזכות לדיבידנד בידי המחזיק במניות החברה זוכה להתייחסות במסגרת סעיפים 190 ו- 306 לחוק.

סעיף 190 קובע כי כל בעל מניה זכאי לקבל דיבידנד, וזאת בהתאם לזכויות הצמודות לכל מניה על פי האמור לעיל.

 

הקצאת דיבידנד לבעלי המניות

סעיף 306(א) קובע כי לבעל מניה הזכות לקבל דיבידנד או מניות הטבה, אם החליטה על כך החברה. בנוסף, קובע סעיף (ב) כי במידה ובהון החברה מניות שלהן ערכים נקובים שונים, יחולקו הדיבידנד או מניות ההטבה באופן יחסי לערך הנקוב של כל מניה, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון.

המסקנה המתבקשת היא כי בהינתן העובדה שבעלי מניות בתאגיד מעוניינים בעיגון זכויות לדיבידנד בשיעורים שונים מכפי יחס הערך הנקוב, נדרש לציין זאת באופן מפורש בתקנון בעת הקמתה של החברה. יחד עם זאת, הקביעות בתקנון הן בנות שינוי, וזאת אנו למדים מסעיף 20 לחוק החברות.

על פי סעיף זה, חברה רשאית לשנות את תקנונה בהחלטה שהתקבלה ברוב רגיל באסיפה הכללית של החברה, אלא אם כן נקבע בתקנון כי דרוש רוב אחר.

שמירת זכויות

למרות האמור לעיל לעניין היכולת לשנות הזכויות הנלוות למניות מסוגים מסוימים, נקבע בסעיף 20(ג) לחוק כי במידה ומניות החברה מחולקות לסוגים, לא ניתן לבצע שינוי בתקנון שיפגע בזכויותיו של סוג מניות ללא אישור אסיפת המחזיקים במניות מאותו סוג, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון. גם כאן, עולה החשיבות בעריכת התקנון מבראשית באופן שיאפשר יישום דינמי של הקצאת הדיבידנד במידה ובעלי המניות שואפים לכך משיקולי מס ו/או משיקולים אחרים.

יש לשים לב, כי שינוי תכוף של התקנון איננו אפשרי מהבחינה הפרקטית בחברה בעלת מספר גדול של בעלי מניות, שכן זהו אקט הדורש רוב באסיפה הכללית. גם אם נקבע בתקנון כי ניתן לשנותו בדרך אחרת, קובע החוק והפסיקה בעקבותיו כי לא ניתן לשנותו באופן שיפגע בזכויותיהם של בעלי מניות קיימים למעט אם הסכימו אותם בעלי מניות (עא 70/92 כלל תעשיות בע"מ נ' לאומי פיא, חברה לניהול קרנות נאמנות בע"מ). לפיכך במקרה המובא בראשית דיוננו חובה לקבל הסכמתם של בעלי המניות שמוקטנים זכויותיהם לדיבידנד לשינוי זה, אישור שסביר כי יגובה בהבטחת התקבול בדרך אחרת.

הקטנת זכויות נלוות למניות כאירוע מס

יש להיזהר מהיווצרות סיטואציה שבמסגרתה יראו רשויות המס את אירוע הקטנת זכויות הדיבידנד שמקנות המניות לבעליהן כמימוש (מלא או חלקי) של המניות. גישה זו היא בעלת בסיס כלכלי: ויתור על מלוא (או חלק) מזכויות הדיבידנד המוקנות לבעל מניה כמוה, במובנים רבים, כויתור על המניה עצמה. על מנת שלא להיקלע לתחולת חלק ה' לפקודה ולמיסוי לפיו – לדעתנו ראוי לעגן בהסכם ההתאגדות הראשוני את שיעור השיפוי לו יהא זכאי בדרך של שכר המחזיק במניות החברה שזכויותיו נפגעו, ובנוסף לציין כי זכויותיו לעניין דיבידנד יושבו לו לאחר החלוקה. גם במקרה כזה עשויה רשות המסים לבחון האירוע באופן אחר ולכן חשוב לבצע ייעוץ פרטני בנושא טרם קבלת החלטה.

לסיכום

שינוי הזכויות הנלוות למניות היא סיטואציה בעייתית ורגישה. המחוקק ובתי המשפט ערים לאפשרות הפגיעה בבעלי מניות כפועל יוצא משינויים כאמור ולכן הגבילו אותה. בהיבט המיסויי קיימת רגישות גבוהה מאד לשינויים בזכויות המוקנות למניות ויש לבנות השינוי באופן שיעקר את טענת המימוש בעת יישומו. בכל מקרה, רצוי במידת הניתן להמנע מתכנוני מס כאלו המועדים לפרשנות, על אף האפשרות החוקית לבצעם.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

שתף מאמר Facebooktwittergoogle_pluslinkedinmailFacebooktwittergoogle_pluslinkedinmail

פוסטים קשורים

התגובות סגורות.