יסודות החשבונאות בחברות סטארט-אפ  -
השפעת אירועים כלכליים על הדוחות הכספיים

במאמר זה נדגים את הקשר בין מערכת הדוחות באמצעות התחקות אחר ההשפעה הרישומית של אירועים כלכליים פשוטים על דוח המאזן והרווח וההפסד של החברה.

אירוע 1 – השקעת בעלים

חברת הזנק הוקמה בהשקעת בעלים של מייסד החברה, בסך של 300,000 ש"ח, בתמורה להנפקת הון מניות רגילות בסכום זהה. בהתאם למשוואה החשבונאית (ראה סעיף 3 במאמר העוסק במאזן) נוכל לנתח את השפעת העסקה:

נכסים = התחייבויות + הון עצמי

נשים לב:

השקעת הבעלים, אשר סכומה 300,000 ש"ח, מגדילה את סעיף נכסי החברה (מזומנים) אך מנגד איננה יוצרת התחייבות – שכן החברה איננה מחויבת להשיב לבעלים את סכום השקעתו הראשונית (נהפוך הוא: במרבית המקרים, לא יוכל המשקיע לקבל חזרה את קרן ההשקעה כל עוד העסק חי, וחלוקה לבעלי המניות תבוצע מיתרת העודפים – הרווחים שייצברו – בלבד).

המשמעות הנגזרת בהתבסס על המשוואה לעיל היא אחת: הגידול בנכסים בוצע כנגד גידול בהון העצמי.

נפנה את תשומת ליבו של הקורא לעובדה, שסכום ההשקעה – 300,000 ש"ח – נרשם פעמיים: הן כהגדלת הנכסים והן כהגדלת ההון העצמי. בהמשך נראה, כי כל עסקה חייבת לכלול רישום לפחות ב-2 רשומות שונות. גורם זה מוביל למונח "חשבונאות כפולה" או "הנהלת חשבונות בשיטה הכפולה" אשר הנה הכרחית ליישום בדיווחיהן של חברות בישראל.

אירוע 2 – נטילת הלוואה

באופן דומה, נציג את השפעתה של נטילת הלוואה בסך 200,000 ש"ח על דוחותיה הכספיים של אותה ישות.

נטילת ההלוואה מגדילה את סעיף נכסי החברה (מזומנים) ובמקביל יוצרת התחייבות – שכן החברה מחויבת להשיב לנותן האשראי את כל סכום השקעתו הראשונית (בתוספת ריבית והפרשי הצמדה בהתאם לתנאי עסקת האשראי).

המשמעות הנגזרת בהתבסס על המשוואה לעיל היא אחת: הגידול בנכסים בוצע כנגד גידול בהתחייבויות בלבד.

אירוע 3 – הפקת הכנסה

נניח כי החברה לעיל הפיקה הכנסות ממתן שירותים בסך 50,000 ש"ח, וגבתה את התמורה במזומן. כפועל יוצא נגרם גידול בערכו של נכס – סעיף המזומנים. במאמר מוסגר נעיר, כי גם אילולא נגבה סכום מזומן כאמור, הרי שהיה חל גידול בנכס "לקוחות" – בעטיו של חוב לקוח שנוצר כלפי החברה בעקבות השירות.

השאלה היא האם במקביל לגידול בסעיף הנכסי קיים גידול בסעיף ההתחייבויות או שמא בהון העצמי? לצורך כך אנו נדרשים לשאלה החיונית: האם החברה מחויבת למסור את סכום ההכנסה לגורם חיצוני? התשובה היא שלילית. ההכנסה, תחת הנחות פשטניות, מתווספת ליתרת הרווחים הצבורים של החברה, אשר כל עוד לא נתקבלה החלטה על חלוקתם (כדיבידנד) – מהווים סכום שאין כל מחויבות להוציאו מהחברה.

אירוע 4 – הכרה בהוצאה

נניח כעת כי עלות מתן השירות בהמחשה הקודמת הינה 10,000 ש"ח – שכרו של קבלן משנה שביצע העבודה ללקוח הסופי, וכי במועד ההתחשבנות שולם מלוא השכר לקבלן במזומן. כפועל יוצא מהתשלום לקבלן קטנה מצבת הנכסים בחברה (מזומנים) בסכום של 10,000 ש"ח. השאלה היא מהו הגורם הנוסף המושפע במשוואה המאזנית מהאירוע? התחייבויות או שמא הון עצמי?

נשים לב כי על פי המשוואה:

 נכסים = התחייבויות + הון עצמי

קיטון בצד הנכסים משמעות קיטון גם באגף שמאל של המשוואה – בהתחייבויות, בהון העצמי או בשילוב כלשהו בין שניהם. במקרה שבנדון עצם התשלום איננו נובע מהסרת התחייבות (נשים לב להנחה לפיה לא נוצר חוב של החברה כלפי הקבלן אלא שולם לו במזומן מיד) ולכן בהכרח נוצרת הקטנת הון.

המדובר למעשה בהוצאה, המנוכה מיתרת הרווחים הצבורים של החברה, אשר כזכור כל עוד לא נתקבלה החלטה על חלוקתם (כדיבידנד) – מהווים סכום שאין כל מחויבות להוציאו מהחברה. לפיכך הקיטון ביתרת הרווחים הצבורים הוא למעשה קיטון בהון. נחזור על הטבלה מההמחשה הקודמת תוך שאנו מביאים בחשבון הוצאה זו:

נשים לב כי המספר השלילי מופיע בסוגריים. דרך הצגה זו של מספרים שליליים מקובלת בתחום החשבונאות.

 

אירוע 5 – חלוקת דיבידנד

חלוקת דיבידנד (במקרה הפשוט – במזומן) מקטינה את סך נכסי החברה אך במקביל איננה גורעת מהתחייבויותיה, שכן יתרת הרווחים שנצברו (עודפים) מהם מבוצעת חלוקת הדיבידנד, הם רכיב הוני. לפיכך השפעת חלוקת דיבידנד על הדוחות הכספיים היא בדרך של קיטון בנכסים לצד קיטון בהונה העצמי של הישות.

נציג אפוא השפעה של חלוקת דיבידנד לאחר העסקה המוצלחת לעיל, בסכום של 40,000 ש"ח.

 

סיכום השפעות האירועים לעיל על מאזן החברה

 

סיכום השפעות האירועים לעיל על דוח רווח והפסד בחברה (תמציתי):

שתף מאמר