יסודות החשבונאות בחברת סטארט אפ – מאזן

 כל אחד מהדוחות הכספיים המהווים חלק מתוצרי הדיווח הכספי התקופתי מורכב מסעיפים שונים המרכיבים אותו. במאמר זה נתמקד במאזן, אשר סעיפיו רבים ומגוונים, אך ניתנים לחלוקה גסה למספר קטגוריות עיקריות, אשר יפורטו להלן בפשטנות יתירה:

1. נכסים

נכסים הם משאבים כלכליים של ישות המשמשים אותה בהשגת מטרותיה (השאת עושר בעליה). על מנת להכיר בנכס, נדרש קיומם של שני קריטריונים:

• חזויות הטבות כלכליות לישות.
• האירוע שבגינו חזויות ההטבות הכלכליות התרחש בעבר.

ככלל, על ישות להציג את סעיפי הרכוש וההתחייבויות במאזן (הדוח על המצב הכספי) תוך הפרדה בין נכסים שוטפים לבין נכסים לא שוטפים, ובאופן דומה – תוך הפרדה בין התחייבויות שוטפות לבין התחייבויות שאינן שוטפות. ההפרדה היא חיונית לצורך ייצור מידע משמעותי הרלוונטי למקבלי ההחלטות, שמביא בחשבון את העיתוי של קבלת (או מסירת) ההטבות הנגזרות מהנכסים (או ההתחייבויות).

• נכסים שוטפים: כגון מזומנים ושווי מזומנים, נכסים המוחזקים למכירה או לצריכה על ידי הישות במהלך העסקים הרגיל ובתוך פרק זמן קצר יחסית.
• נכסים לא שוטפים: הגדרה שיורית ליתרת נכסי הישות. במסגרת נכסים אלו נכללים נכסים אשר מימושם חזוי במשך תקופה העולה על 12 חודשים או במשך תקופה העולה על מחזור העסקים של ישות במידה והנו ארוך יותר (בהחלט רלוונטי לחברות פיתוח).

2. התחייבויות

התחייבויות מייצגות מחויבות מצידה של הישות למסור הטבות כלכליות או משאבים כלכליים לצד נגדי. בדומה לנכסים, גם התחייבויות מפולחות לשתי קבוצות עיקריות:

• התחייבויות שוטפות: מייצגות את ההתחייבויות אשר תסולקנה במהלך מחזור העסקים הרגיל של הישות או תוך 12 חודשים, וכן כאלו אשר הישות איננה בעלת יכולת בלתי מותנית להימנע ממסירתן במשך תקופה העולה על 12 חודשים.
• התחייבויות לא שוטפות (או-התחייבויות לזמן ארוך): הגדרה שיורית ליתרת התחייבויות הישות, אשר אינן מהוות התחייבויות שוטפות כהגדרתן לעיל.

3. הון עצמי

ההון העצמי בדוחות הכספיים של הישות איננו מוגדר במישרין, ואיננו נמדד במישרין. זהו סכום שיורי שמשקף את סך נכסי הישות בניכוי התחייבויותיה (כפי שאלו נמדדים על פי כללי חשבונאות מקובלים). במלים אחרות, ההון העצמי משקף את הנכסים נטו של הישות, או – את אותו חלק של הנכסים אשר איננו מממומן על ידי נותני אשראי לסוגיהם (מוסדות פיננסיים, ספקים וזכאים אחרים).

פועל יוצא של הגדרה שיורית זו היא המשוואה הניצבת בבסיס הדוח על המצב הכספי (אשר ממנה נגזר שמו הקודם – מאזן):

נכסים = התחייבויות + הון עצמי

ההון העצמי עשוי להיות מורכב ממגוון רחב של רכיבים וסעיפים. להלן נתמקד בסעיפי ההון העיקריים בלבד:

• הון המניות: מייצג את הון המניות אשר הונפק ונפרע בחברה. המדובר במכפלת מספר המניות שהונפקו על ידי החברה ממועד הקמתה, כאשר הוא מוכפל בסכום ש"ח הערך הנקוב של כל מניה. נשים לב: המדובר בערך נקוב אשר בדרך כלל הנו נטול קשר לערך הכלכלי של המניה. בפשטות יתירה, הערך הנקוב משמש לחישוב שיעור ההחזקה היחסי בחברה. אם בחברה הון המניות הוא של 100,000 ש"ח אזי האוחז במניות אשר ערכן הנקוב המצרפי הנו 20,000 ש"ח מחזיק למעשה ב-20% מהחברה.
• פרמיה: מייצג את סך התמורה שנתקבלה בגין מניות שהונפקו, העודפת על הערך הנקוב של המניות שהונפקו. בהמשך לדוגמא לעיל, אם הפרמיה באותה חברה היא 300,000 ש"ח, המשמעות היא שממועד הקמתה הונפקו מניות בערך נקוב כולל של 100,000 ש"ח אשר התמורה שנתקבלה עבורן היא 400,000 ש"ח.
• עודפים: מייצגים את יתרת הרווח הצבור ממועד הקמת החברה, בניכוי רווחים שחולקו כדיבידנד לבעלי המניות.
• קרנות הון: מייצגות גידול בנכסים נטו של ישות שאינם נובעים מהנפקת מניות ו/או מרווח.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

שתף מאמר