קביעת מקור ההכנסה בחברת אחזקות לאור פסק דין "נכסי כהנים"

מקור הכנסתן של חברות שעסקן הוא אחזקת חברות עשוי להיות לא בהיר. לעתים פעילותן האקטיבית של חברות האחזקה לצורך פיתוח החברות המוחזקות היא מעטה, ולא מתקיימים המבחנים המהותיים שבפסיקה להכרה בהכנסה הנצמחת בחברת האחזקות כהכנסה מעסק. מאידך גיסא, בהחלט מתקיימים מקרים שבהם הפעילות הנלווית לפיתוח החברות המוחזקות היא מקיפה מספיק בכדי שההכנסה הנצמחת תעלה לגדר הכנסה מעסק.

היות ולמקור ההכנסה קיימת נפקות לעניין אופן מיסוייה והאפשרות לנכות הוצאות ולקזז הפסדים כנגדה, ובשל האופי המורכב של עסקי תאגידים אלו המקשים על אפיון חד משמעי של מקור ההכנסה, נדרש בית המשפט לנושא. פסיקותיו הסותרות בעניין בהתאם לנסיבות שאפיינו המקרים השונים אשר הובאו בפניו, מעידים על מורכבות הסוגיה, ועל הצורך בייעוץ מקיף ופרטני לבחינת הסוגיה טרם קבלת החלטות.

פסק הדין שבנדון התגבש על רקע אירוע במסגרתו הקימה חברת "נכסי כהנים בע"מ" (להלן: "נכסי כהנים") בעסקה משותפת עם חברה אחרת חברה חדשה שבה נוהל מפעל חדש. נכסי כהנים היא חברה משפחתית (ככלל, חברה שרווחיה והפסדיה מיוחסים לנישום ספציפי "מייצג") אשר החזיקה 50% מהמניות של החברה המשותפת הנ"ל וברוב כח ההצבעה בה, ומשום כך הייתה בעלת שליטה אפקטיבית בחברה זו.

נכסי כהנים נטלה הלוואה נושאת ריבית מחברה בת אחרת שלה. כספים אלו הלוותה נכסי כהנים ללא ריבית לחברה שהוקמה במסגרת המיזם המשותף. החברה המשותפת לא הניבה כל הכנסה לנכסי כהנים בשנת המס, ולפיכך ביקשה נכסי כהנים לנכות הריבית ששולמה כנגד הכנסתה ממקור אחר. פקיד השומה שלל את התרת ההוצאה, תוך שהוא טוען שההוצאה יצאה בייצור הכנסה הנובעת מהמקורות הנמנים בסעיף 2(4) לפקודה (דיבידנד), ולכן לא ניתן לנכותה מהכנסות ממקורות אחרים – ההוצאה לא יצאה בייצור ההכנסה ממקורות אחרים אלו. גם קיזוז ההפסד הנגרם בעקבות תשלומי הריבית ממקורות אחרים איננו מתאפשר, שכן סעיף 28 לפקודה מתיר הקיזוז רק כאשר ההפסד נובע מעסק או ממשלח יד, ולכן דינה של ההוצאה במקרה זה הוא לרדת לטמיון.

הצדדים הסכימו כי במקרים שבהם אין מקור הכנסתה של המשיבה מעסק, היא לא תוכל לנכות או לקזז ההוצאה / ההפסד בהתאמה. המחלוקת שהובאה לפתחו של בית המשפט נגעה, אפוא, לעצם קיומו של עסק בחברת נכסי כהנים.

בפסק דינו קבע בית המשפט כי בנסיבות דנן החברה המשיבה נוסדה כדי להחזיק בנכסים, ללא פיתוח ועסק אקטיבי. לפיכך, המדובר בחברה להשקעה לשם החזקה, ולא בחברה המנהלת עסקים. ואם כך, בנסיבות הספציפיות שאפיינו מקרה נכסי כהנים התקבל ערעורו של פקיד השומה וההוצאה לא הותרה לניכוי מהכנסות אחרות ולא התאפשר קיזוזה ו/או העברתה לשנים הבאות בידי הנישום המייצג.

חשוב לזכור שגם לו היה נדחה ערעורו של פקיד השומה ומתקבלת עמדתם של נכסי כהנים, היה מדובר ב"הקלת מס" בהווה אשר עשויה הייתה ליצור פגיעה עתידית במצב הנישומים, שכן הנישום המייצג בחברה המשפחתית היה עשוי להתחייב בשיעורי מס גבוהים יותר בשל הכנסתו העתידית, בשל העובדה שהינה הכנסה מעסק.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

שתף מאמר