במאמר זה נדגים את הקשר בין מערכת הדוחות באמצעות התחקות אחר ההשפעה הרישומית של אירועים כלכליים פשוטים על דוח המאזן והרווח וההפסד של החברה.

אירוע 1 – השקעת בעלים

חברת הזנק הוקמה בהשקעת בעלים של מייסד החברה, בסך של 300,000 ש"ח, בתמורה להנפקת הון מניות רגילות בסכום זהה. בהתאם למשוואה החשבונאית (ראה סעיף 3 במאמר העוסק במאזן) נוכל לנתח את השפעת העסקה:

נכסים = התחייבויות + הון עצמי

נשים לב:

השקעת הבעלים, אשר סכומה 300,000 ש"ח, מגדילה את סעיף נכסי החברה (מזומנים) אך מנגד איננה יוצרת התחייבות – שכן החברה איננה מחויבת להשיב לבעלים את סכום השקעתו הראשונית (נהפוך הוא: במרבית המקרים, לא יוכל המשקיע לקבל חזרה את קרן ההשקעה כל עוד העסק חי, וחלוקה לבעלי המניות תבוצע מיתרת העודפים – הרווחים שייצברו – בלבד).

המשמעות הנגזרת בהתבסס על המשוואה לעיל היא אחת: הגידול בנכסים בוצע כנגד גידול בהון העצמי.

נפנה את תשומת ליבו של הקורא לעובדה, שסכום ההשקעה – 300,000 ש"ח – נרשם פעמיים: הן כהגדלת הנכסים והן כהגדלת ההון העצמי. בהמשך נראה, כי כל עסקה חייבת לכלול רישום לפחות ב-2 רשומות שונות. גורם זה מוביל למונח "חשבונאות כפולה" או "הנהלת חשבונות בשיטה הכפולה" אשר הנה הכרחית ליישום בדיווחיהן של חברות בישראל.

אירוע 2 – נטילת הלוואה

באופן דומה, נציג את השפעתה של נטילת הלוואה בסך 200,000 ש"ח על דוחותיה הכספיים של אותה ישות.

נטילת ההלוואה מגדילה את סעיף נכסי החברה (מזומנים) ובמקביל יוצרת התחייבות – שכן החברה מחויבת להשיב לנותן האשראי את כל סכום השקעתו הראשונית (בתוספת ריבית והפרשי הצמדה בהתאם לתנאי עסקת האשראי).

המשמעות הנגזרת בהתבסס על המשוואה לעיל היא אחת: הגידול בנכסים בוצע כנגד גידול בהתחייבויות בלבד.

אירוע 3 – הפקת הכנסה

נניח כי החברה לעיל הפיקה הכנסות ממתן שירותים בסך 50,000 ש"ח, וגבתה את התמורה במזומן. כפועל יוצא נגרם גידול בערכו של נכס – סעיף המזומנים. במאמר מוסגר נעיר, כי גם אילולא נגבה סכום מזומן כאמור, הרי שהיה חל גידול בנכס "לקוחות" – בעטיו של חוב לקוח שנוצר כלפי החברה בעקבות השירות.

השאלה היא האם במקביל לגידול בסעיף הנכסי קיים גידול בסעיף ההתחייבויות או שמא בהון העצמי? לצורך כך אנו נדרשים לשאלה החיונית: האם החברה מחויבת למסור את סכום ההכנסה לגורם חיצוני? התשובה היא שלילית. ההכנסה, תחת הנחות פשטניות, מתווספת ליתרת הרווחים הצבורים של החברה, אשר כל עוד לא נתקבלה החלטה על חלוקתם (כדיבידנד) – מהווים סכום שאין כל מחויבות להוציאו מהחברה.

אירוע 4 – הכרה בהוצאה

נניח כעת כי עלות מתן השירות בהמחשה הקודמת הינה 10,000 ש"ח – שכרו של קבלן משנה שביצע העבודה ללקוח הסופי, וכי במועד ההתחשבנות שולם מלוא השכר לקבלן במזומן. כפועל יוצא מהתשלום לקבלן קטנה מצבת הנכסים בחברה (מזומנים) בסכום של 10,000 ש"ח. השאלה היא מהו הגורם הנוסף המושפע במשוואה המאזנית מהאירוע? התחייבויות או שמא הון עצמי?

נשים לב כי על פי המשוואה:

 נכסים = התחייבויות + הון עצמי

קיטון בצד הנכסים משמעות קיטון גם באגף שמאל של המשוואה – בהתחייבויות, בהון העצמי או בשילוב כלשהו בין שניהם. במקרה שבנדון עצם התשלום איננו נובע מהסרת התחייבות (נשים לב להנחה לפיה לא נוצר חוב של החברה כלפי הקבלן אלא שולם לו במזומן מיד) ולכן בהכרח נוצרת הקטנת הון.

המדובר למעשה בהוצאה, המנוכה מיתרת הרווחים הצבורים של החברה, אשר כזכור כל עוד לא נתקבלה החלטה על חלוקתם (כדיבידנד) – מהווים סכום שאין כל מחויבות להוציאו מהחברה. לפיכך הקיטון ביתרת הרווחים הצבורים הוא למעשה קיטון בהון. נחזור על הטבלה מההמחשה הקודמת תוך שאנו מביאים בחשבון הוצאה זו:

נשים לב כי המספר השלילי מופיע בסוגריים. דרך הצגה זו של מספרים שליליים מקובלת בתחום החשבונאות.

אירוע 5 – חלוקת דיבידנד

חלוקת דיבידנד (במקרה הפשוט – במזומן) מקטינה את סך נכסי החברה אך במקביל איננה גורעת מהתחייבויותיה, שכן יתרת הרווחים שנצברו (עודפים) מהם מבוצעת חלוקת הדיבידנד, הם רכיב הוני. לפיכך השפעת חלוקת דיבידנד על הדוחות הכספיים היא בדרך של קיטון בנכסים לצד קיטון בהונה העצמי של הישות.

נציג אפוא השפעה של חלוקת דיבידנד לאחר העסקה המוצלחת לעיל, בסכום של 40,000 ש"ח.

סיכום השפעות האירועים לעיל על מאזן החברה

סיכום השפעות האירועים לעיל על דוח רווח והפסד בחברה (תמציתי):

הפוסט יסודות החשבונאות בחברות סטארט-אפ – השפעת אירועים כלכליים על הדוחות הכספיים הופיע ראשון בגיתית קפלן

במאמר זה נתמקד במרכיבי דוח על תזרימי המזומנים, המספק למשתמשי הדוחות הכספיים מידע היסטורי בדבר השינויים במזומנים ושווי מזומנים בחברה, תוך חלוקתם לשינויים במזומנים שנבעו מפעילות שוטפת, מפעילות השקעה ומפעילות מימון בהתאמה.

באמצעות הדוח על תזרימי המזומנים מתחדדת גם הערכתם של בעלי העניין בדבר צורכי הישות לניצול תזרימי המזומנים אשר יופקו בעתיד. בהתבסס על יכולתה של ישות להפיק מזומנים ושווי מזומנים, והערכת העיתוי ומידת הוודאות בקבלתם – ניתן להיעזר לצורך קבלת החלטות כלכליות.

יתר על כן, המשתמשים יכולים להתבסס על מודלים מקובלים להערכה ולהשוואה של הערך הנוכחי של תזרימי המזומנים העתידיים של ישויות שונות, ואגב כך – מתאפשרת גם הערכת שוויין של ישויות אלו.

חד המשמעיות של הנתונים בדוח ופשטותו, והעובדה שהוא איננו כפוף לכללי החשבונאות המקובלת על בסיס "צבירה" – מסייעת בהשוואתיות בין חברות שונות הפועלות באותו ענף אך נוקטות בדרכי טיפול חשבונאי שונות.

תזרימי מזומנים מפעילות שוטפת

תזרימי המזומנים מפעילות שוטפת מייצגים את המזומנים ושווי המזומנים אשר הפיקה (או צרכה) הישות מפעילויות הנכללות במהלך העסקים שלה, כדוגמת תקבולי מזומנים ממכירת סחורות והספקת שירותים, תשלומים לספקים ולעובדים, תשלומי ביטוח ומסים ותשלומים נוספים. ברמה הפרקטית, מחושבים תזרימי המזומנים מפעילות שוטפת בדרך של התאמות לרווח החשבונאי אשר נרשם על בסיס צבירה (בגישה "עקיפה").

תזרימי מזומנים מפעילויות השקעה

תזרימי מזומנים אלו מייצגים את החלק מהמזומנים ושווי המזומנים אשר בהם נעשה שימוש לצורך רכישה של משאבים המיועדים להפקת הכנסה (ותזרימי מזומנים) בעתיד. דוגמאות נפוצות לתזרימים כאלו מהווים תשלומי מזומנים לרכישת רכוש קבוע, פטנטים ונכסים אחרים לזמן ארוך, וכן השקעה באגרות חוב ומתן הלוואות לזמן ארוך. כמו כן כולל התזרים, בין היתר, תקבולים כתוצאה ממימוש של נכסים כאלה.

תזרימי מזומנים מפעילות מימון

המדובר בתזרימים הנובעים מפעילויות הקשורות לגיוס הון על ידי הישות, כגון תקבולי מזומנים מהנפקת מניות, מהנפקת כתבי התחייבות ואגרות חוב (או נטילת הלוואות), החזרים ותשלומים בגין סכומי אשראי שניטלו.

הגילוי הנפרד בדבר תזרימי המזומנים מפעילות מימון מסייע להעריך מהם התזרימים העתידיים שיידרשו על ידי ספקי ההון לישות. הלוואה גדולה שניטלה על ידי חברה, למשל, עשויה לרמז על צורך לעמוד בהחזרים גדולים במהלך התקופות העתידיות, סיכון שיש ליטול בחשבון כאשר באים לקבל החלטות כלכליות הנוגעות לחברה.

דוגמא בסיסית לדוח על תזרימי המזומנים של ישות

                                                                        ש"ח

תזרימי מזומנים מפעילויות שוטפות                    

רווח לפני מס                                                     XX

תיאומים בגין:

            פחת                                                      XX

            הכנסות מהשקעות                                 XX

            הוצאות ריבית                                       XX

                                                                        XX

            גידול בלקוחות ובחייבים                                    XX

            קיטון במלאי                                         XX

            קיטון בספקים                                       XX

מזומנים שהופקו מפעולות                                  XX

מסים על ההכנסה ששולמו                                  XX

מזומנים נטו מפעילויות שוטפות                          XX

תזרימי מזומנים מפעילויות השקעה

רכישת רכוש קבוע                                             XX

ריבית שהתקבלה                                               XX

דיבידנדים שהתקבלו                                         XX

מזומנים נטו ששימשו לפעילויות השקעה              XX

תזרימי מזומנים מפעילויות מימון            

תקבולים מהנפקת הון מניות                               XX

תקבולים מנטילת אשראי לזמן ארוך                   XX

מזומנים נטו ששימשו לפעילויות מימון                XX

גידול נטו במזומנים ובשווי מזומנים                     XX

מזומנים ושווי מזומנים בתחילת התקופה              XX

מזומנים ושווי מזומנים בסוף התקופה                  XX

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט יסודות החשבונאות בחברות סטארט-אפ – דוח על תזרימי המזומנים הופיע ראשון בגיתית קפלן

מרכיבי הדוחות הכספיים – דוח רווח והפסד

 במאמר זה נתמקד במרכיבי דוח רווח והפסד, אשר מטרתו היא לספק למשתמשי הדוחות הכספיים מידע רלוונטי בנוגע לתוצאות פעילותה של הישות: הכנסותיה, הוצאותיה, הפסדיה ורווחיה. גם בדוח זה נדרש פילוח של סעיפים אלו, על מנת להביא לידי המשתמשים מידע רלוונטי יותר לצורך קבלת החלטות כלכליות.

עיקרון מהות ההוצאה/ההכנסה

שיטת חלוקת ההכנסות וההוצאות, הרווחים וההפסדים של ישות לסעיפים שונים עשויה להתבצע בדרכים שונות. על פי הדרך המקובלת, יש לנתח נתונים אלו על פי מהות ההוצאות וההכנסות, בהתבסס על מאפיין הפעילות בגינו נוצרו. כך, למשל, הכנסות שנוצרו בחברה העוסקת במתן שירותים בתחום המחשוב ייכללו תחת "הכנסות ממתן שירותים", בעוד שהכנסות הנובעות ממכירת מלאי תוצגנה בסעיף "מכירות". בשונה מכך, הכנסות הנובעות, למשל, מעליית ערך נדל"ן להשקעה שבבעלות החברה שעיקר עיסוקה במתן שירותי מחשוב כאמור, תסווגנה במסגרת "הכנסות אחרות", ורק בביאור יוצג פירוטן של הכנסות אלו הכולל עליית ערך הנדל"ן האמור. סעיפים חשובים נוספים בדוח הם סעיפי הוצאות מכירה, הוצאות ההנהלה והכלליות (המציינים עלויות ניהול ותקורה של החברה והוצאות המתהוות בשל הפרשה לחובות מסופקים) הוצאות והכנסות מימון ומסים על ההכנסה.

דוגמא בסיסית לדוח רווח והפסד בחברת סטארט-אפ

הפוסט יסודות החשבונאות בחברות סטארט-אפ – מרכיבי הדוחות הכספיים – דוח רווח והפסד הופיע ראשון בגיתית קפלן

 כל אחד מהדוחות הכספיים המהווים חלק מתוצרי הדיווח הכספי התקופתי מורכב מסעיפים שונים המרכיבים אותו. במאמר זה נתמקד במאזן, אשר סעיפיו רבים ומגוונים, אך ניתנים לחלוקה גסה למספר קטגוריות עיקריות, אשר יפורטו להלן בפשטנות יתירה:

1. נכסים

נכסים הם משאבים כלכליים של ישות המשמשים אותה בהשגת מטרותיה (השאת עושר בעליה). על מנת להכיר בנכס, נדרש קיומם של שני קריטריונים:

• חזויות הטבות כלכליות לישות.
• האירוע שבגינו חזויות ההטבות הכלכליות התרחש בעבר.

ככלל, על ישות להציג את סעיפי הרכוש וההתחייבויות במאזן (הדוח על המצב הכספי) תוך הפרדה בין נכסים שוטפים לבין נכסים לא שוטפים, ובאופן דומה – תוך הפרדה בין התחייבויות שוטפות לבין התחייבויות שאינן שוטפות. ההפרדה היא חיונית לצורך ייצור מידע משמעותי הרלוונטי למקבלי ההחלטות, שמביא בחשבון את העיתוי של קבלת (או מסירת) ההטבות הנגזרות מהנכסים (או ההתחייבויות).

• נכסים שוטפים: כגון מזומנים ושווי מזומנים, נכסים המוחזקים למכירה או לצריכה על ידי הישות במהלך העסקים הרגיל ובתוך פרק זמן קצר יחסית.
• נכסים לא שוטפים: הגדרה שיורית ליתרת נכסי הישות. במסגרת נכסים אלו נכללים נכסים אשר מימושם חזוי במשך תקופה העולה על 12 חודשים או במשך תקופה העולה על מחזור העסקים של ישות במידה והנו ארוך יותר (בהחלט רלוונטי לחברות פיתוח).

2. התחייבויות

התחייבויות מייצגות מחויבות מצידה של הישות למסור הטבות כלכליות או משאבים כלכליים לצד נגדי. בדומה לנכסים, גם התחייבויות מפולחות לשתי קבוצות עיקריות:

• התחייבויות שוטפות: מייצגות את ההתחייבויות אשר תסולקנה במהלך מחזור העסקים הרגיל של הישות או תוך 12 חודשים, וכן כאלו אשר הישות איננה בעלת יכולת בלתי מותנית להימנע ממסירתן במשך תקופה העולה על 12 חודשים.
• התחייבויות לא שוטפות (או-התחייבויות לזמן ארוך): הגדרה שיורית ליתרת התחייבויות הישות, אשר אינן מהוות התחייבויות שוטפות כהגדרתן לעיל.

3. הון עצמי

ההון העצמי בדוחות הכספיים של הישות איננו מוגדר במישרין, ואיננו נמדד במישרין. זהו סכום שיורי שמשקף את סך נכסי הישות בניכוי התחייבויותיה (כפי שאלו נמדדים על פי כללי חשבונאות מקובלים). במלים אחרות, ההון העצמי משקף את הנכסים נטו של הישות, או – את אותו חלק של הנכסים אשר איננו מממומן על ידי נותני אשראי לסוגיהם (מוסדות פיננסיים, ספקים וזכאים אחרים).

פועל יוצא של הגדרה שיורית זו היא המשוואה הניצבת בבסיס הדוח על המצב הכספי (אשר ממנה נגזר שמו הקודם – מאזן):

נכסים = התחייבויות + הון עצמי

ההון העצמי עשוי להיות מורכב ממגוון רחב של רכיבים וסעיפים. להלן נתמקד בסעיפי ההון העיקריים בלבד:

• הון המניות: מייצג את הון המניות אשר הונפק ונפרע בחברה. המדובר במכפלת מספר המניות שהונפקו על ידי החברה ממועד הקמתה, כאשר הוא מוכפל בסכום ש"ח הערך הנקוב של כל מניה. נשים לב: המדובר בערך נקוב אשר בדרך כלל הנו נטול קשר לערך הכלכלי של המניה. בפשטות יתירה, הערך הנקוב משמש לחישוב שיעור ההחזקה היחסי בחברה. אם בחברה הון המניות הוא של 100,000 ש"ח אזי האוחז במניות אשר ערכן הנקוב המצרפי הנו 20,000 ש"ח מחזיק למעשה ב-20% מהחברה.
• פרמיה: מייצג את סך התמורה שנתקבלה בגין מניות שהונפקו, העודפת על הערך הנקוב של המניות שהונפקו. בהמשך לדוגמא לעיל, אם הפרמיה באותה חברה היא 300,000 ש"ח, המשמעות היא שממועד הקמתה הונפקו מניות בערך נקוב כולל של 100,000 ש"ח אשר התמורה שנתקבלה עבורן היא 400,000 ש"ח.
• עודפים: מייצגים את יתרת הרווח הצבור ממועד הקמת החברה, בניכוי רווחים שחולקו כדיבידנד לבעלי המניות.
• קרנות הון: מייצגות גידול בנכסים נטו של ישות שאינם נובעים מהנפקת מניות ו/או מרווח.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט יסודות החשבונאות בחברות סטארט-אפ – מאזן הופיע ראשון בגיתית קפלן

הדוחות הכספיים הם התוצר הסופי של המערכת החשבונאית ומהווים את מקור המידע העיקרי ואף היחידי לבעלי עניין רבים של החברה בנוגע למצבה הכספי, תוצאות פעולותיה, תזרימי המזומנים שלה והשינויים בהונה העצמי.

הדיווח הכספי הוא התהליך במסגרתו מופקים הדוחות הכספיים ואשר במהלכו הם גם מפורסמים לציבור הכללי (או לציבור מצומצם של בעלי מניות ורשויות – במידה ומדובר בחברה פרטית).

המידע הנכלל בדיווח הכספי מוצג למטרות כלליות: הוא איננו מותאם באופן ייחודי לדרישותיהם של נושים ונותני אשראי כשם שאיננו מוצג באופן המתמקד בצרכי המידע של בעלי המניות, של עובדים או של בעלי עניין אחרים. בתור שכזה, הוא אמור להוות ערוץ מידע מקיף שיהווה בסיס איתן ומספק לצורך קבלת החלטות כלכליות על ידי כל אחד מבעלי עניין אלו.

לפיכך מטרת דיווח כספי "למטרות כלליות" הנו לספק מידע הן בדבר מצבה הכספי של ישות, הן בדבר ביצועיה הפיננסיים והן בדבר תזרימי המזומנים שלה. לצורך הגשמת מטרה זו, מספקים הדוחות הכספיים מידע בדבר:

• נכסי הישות.
• התחייבויות הישות.
• הונה העצמי של הישות.
• מידע בדבר הכנסות והוצאות, רווחים והפסדים.
• מידע בדבר תזרימי המזומנים של הישות.
• מידע בדבר שינויים בהון העצמי.

המידע האמור מקבל ביטויו ב-4 דוחות כספיים הנכללים בדיווחי החברה:

• מאזן לתום תקופת הדיווח (מכונה גם "דוח על המצב הכספי" על פי התקינה הבינלאומית)
• דוח רווח והפסד לתקופה
• דוח על תזרימי המזומנים לתקופה
• דוח על השינויים בהון העצמי לתקופה

מאזן

מאזן הישות מפרט את נכסיה, התחייבויותיה, והון הבעלים השיורי הנגזר מהם – המהווה את ההפרש בין הנכסים וההתחייבויות של החברה. המאזן מספק נתונים הנכונים לנקודת זמן מסויימת – ובמובן זה מהווה המאזן למעשה מעין "צילום" של מצבת הנכסים וההתחייבויות של הישות באותה נקודת זמן. במסגרת המאזן, מבוצע פילוח של קבוצות הנכסים, ההתחייבויות וההון העצמי לסעיפים שונים על מנת להעניק מידע משמעותי יותר לקורא הדוחות (וראה מאמר נפרד בדבר מרכיבי הדוחות הכספיים בהקשר זה).

המאזן משמש לצורך הערכת גודלה של החברה, כושר פירעונה וכמובן שוויה. שימושים נוספים ייתכנו למאזן במסגרת ניתוח דוחות כספיים, ענף משנה של החשבונאות הפיננסית אשר עושה שימוש בכלים אנליטיים, מתמטיים וביחסים חשבוניים לצורך הסקת מסקנות כלכליות שונות בנוגע לישות.

דוח רווח והפסד

משקף את ביצועיה הכספיים של הישות – קרי את הכנסותיה והוצאותיה לתקופת הדיווח, וכן רווחים שנצמחו בה והפסדים שנתהוו לה בתקופה. מרכיבים אלו של תוצאות הפעילות מפולחים גם הם לסעיפים ולקבוצות שמטרתם להעניק מידע מלא ומפורט לקורא הדוחות בדבר תוצאות פעילותה של הישות.

דוח על תזרימי המזומנים

מטרת הדוח היא להציג את המידע הנוגע לשינויים היסטוריים במזומנים ושווי מזומנים בישות במהלך התקופה הנבחנת, תוך סיווגים לתזרימי מזומנים מפעילות שוטפת, מפעילות השקעה ומפעילות מימון. לדוח על תזרימי המזומנים חשיבות קרדינלית מבחינתם של משקיעים ומשקיעים בכח, אנליסטים ונושים – ויתרונם הגדול הוא בחד משמעיות הגדלים המופיעים בו, וכן בפשטות ומהימנות מדידתם. הדוח על תזרימי המזומנים מסייע באמידת יחסי נזילות של החברה והסולבנטיות (כושר הפירעון) שלה לטווח הקצר והבינוני, והוא מספק מידע משמעותי להערכת שווי החברה.

דוח על השינויים בהון העצמי

מטרת הדוח היא להציג את המידע הנוגע לשינויים היסטוריים בהונה העצמי של החברה המייצג את הנכסים נטו שלה (נכסיה בניכוי התחייבויותיה). הדוח על השינויים בהון העצמי מספק מידע רלוונטי לגבי מדיניות גיוס הון (בדרך של הנפקת מניות ומכשירים הוניים אחרים), חלוקת דיבידנד, שינויים מצטברים ביתרות העודפים (יתרת הרווחים הצבורים) וסעיפים נוספים.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט יסודות החשבונאות בחברות סטארט-אפ – הדוחות הכספיים הופיע ראשון בגיתית קפלן

קיימת חשיבות לכך שמשתמשים אלו יגיעו לכדי הבנה מספקת בדבר האופן שבו מוכרים ונמדדים הפרטים המופיעים בדוחות הכספיים. על מנת ליצור בסיס אחיד לדיווח שיאפשר הבנת תוצריו, כוננו עקרונות וכללים שלפיהם נערכים התוצרים החשבונאיים.

ה"מסגרת הדיווחית" שנקבעת במסגרת קובץ כללים המכונה "תקני חשבונאות" נועדה להבטיח כי המשקיע בפועל או בכוח, בבואו להשוות בין חברות שונות, לא יתקל בשוני ובפערים שאינם כלכליים שבסיסם הוא אך ורק יישום כללי דיווח שונים. בין היתר נקבע כחלק ממסגרת זו כי בדוחותיה של חברה תצוין המסגרת לפיה נערכו הדוחות הכספיים ותקני / כללי החשבונאות המרכזיים שיושמו בחברה זו.

חשבונאות בחברות סטארט-אפ  - נקודות לציון 

החשבונאות בחברות סטארט-אפ - חשוב לציין כי קיימים מספר קבצי תקנים כאלו, כאשר חובת יישומו של קובץ אחד על פני האחר נתונה לשיקול דעת הגופים הרגולטוריים והחקיקה הרלוונטית השוררת במדינה שבה שוכנת ו/או אשר בה נסחרת הישות המדווחת. כך, לדוגמא, בישראל כפופות חברות הנסחרות בבורסה לני"ע לדיווח לפי ה IFRS (קובץ תקני החשבונאות הבינלאומיים והמסגרת המושגית לעריכתם) , בעוד שחברות פרטיות מדווחות לפי תקני חשבונאות ישראליים מטעם המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות (לפני כן עסקה בחיבור התקנים הישראליים לשכת רואי החשבון בישראל).

יש לציין כי הגלובליזציה החלה בשוק ההון והתעניינות משקיעים מעבר לים בחברות שמקום מושבן (או המקום שבו מכשירי ההון והחוב שלהם נסחרים) הוא בארצות זרות – מובילה לצורך משמעותי בהאחדת בסיס הדיווח והכללים. גורם זה הוביל לחיבורו של תקן חשבונאות בינלאומי לחברות קטנות ובינוניות שחובת אימוצו על ידי חברות פרטיות בישראל תחול החל משנת 2015. בנוסף, מבוצע פרויקט משותף בין גופי התקינה באירופה ובארה"ב לצורך "האחדה" בין כללי הדיווח הנהוגים בארה"ב לבין כללי ותקני הדיווח הבינלאומיים.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט יסודות החשבונאות בחברות סטארט-אפ הופיע ראשון בגיתית קפלן

צרכני המידע המופק על ידי המערכת החשבונאית בארגון ניתנים לחלוקה דיכוטומית לשתי קבוצות עיקריות:

1. משתמשים חיצוניים.
2. משתמשים פנימיים.

המשתמשים החיצוניים הם כאלו המוצאים עניין ותועלת בנתונים החשבונאיים, אך אינם מהווים חלק ממנגנון פעולתה של החברה. בין המשתמשים החיצוניים ניתן לכלול את:

1. בעלי המניות – אשר להם זכות קניינית על נכסיה נטו של החברה (נכסיה בניכוי התחייבויותיה, מושג אשר יורחב בהמשך). אלו משתמשים במידע החשבונאי לצורך קבלת החלטות השקעה בחברה, מכירות של החזקותיהם בחברה או שימור ההחזקה. יש לציין, כי היזמים ו/או הבעלים בחברות שונות ובחברות הזנק בפרט עשויים גם ליטול חלק אקטיבי בחברה, כעובדים וכמנהלים. בהקשר הכללי, ככל שגדלה החברה מצטרפים למעגל בעלי מניות אשר הנם משקיעים "פיננסיים" אשר אינם נוטלים חלק אופרטיבי בפעילות החברה ובקבלת החלטות הנוגעות לתפעולה השוטף.  חברות הזנק הן מגוונות מבחינת תמהיל המשקיעים, כאשר בחלקן רוב המימון מבוצע באמצעות הונם הפרטי של היזמים ובאחרות – המימון מבוצע מתחילתו בעיקר דרך משקיעים חיצוניים (קרנות הון סיכון וגופים מקבילים).
2.  נושים ומלווים – כאלו הם ספקי הון לישות כדוגמת בנקים, מוסדות פיננסיים שונים, ספקים ואחרים. אלו עושים שימוש בנתונים הכספיים לצורך קבלת החלטות בדבר מתן הלוואות לחברה. מרביתם עושים שימוש במודלים אנליטיים המתבססים על הנתונים בדוחות הכספיים לצורך אומדן הסולבנטיות (כושר הפירעון) של החברה.
3. לקוחות – עשויים להפיק תועלת מהמידע החשבונאי טרם הם בוחרים בחברה ממנה ירכשו מוצרים או שירותים. המידע הוא בעל ערך בעיקר ללקוחות עסקיים המעוניינים ביצירת קשרים ארוכי טווח עם החברה.
4. רשויות המס וגופים רגולטורים – משתמשים בנתונים הכספיים כבסיס לחישוב ההכנסה החייבת וחבות המס וכן לצרכי דיווח אחרים הנדרשים על פי חוק.

המשתמשים הפנימיים הם אלו הפועלים בתוככי החברה עצמה אשר עשויים להפיק תועלת ממידע חשבונאי. בפרט נכון הדבר לגבי הדרג הניהולי בחברה (דרג בכיר ודרגי ביניים) העושים שימוש במידע זה לצורך קבלת החלטות הנוגעות לאופן פעולתו. במקרים מסוימים, גם עובדים עשויים להשתמש במידע חשבונאי על מנת להעריך את רווחי החברה ואת מדיניות שיתוף העובדים, אם בכלל, ברווחים אלו.

משתמשים פנימיים עשויים לעשות שימוש במידע חשבונאי המופק לצורכיהם של משתמשים חיצוניים; על פי רוב – המשפט ההפוך לא מתקיים, ולא נחשף בפני משתמשים חיצוניים כל המידע הנגלה לעיניהם של משתמשים פנימיים בפירמה. לפיכך, מתקיימים למעשה שני "סטים" של דיווח חשבונאי:

1. חשבונאות פיננסית: מספקת מידע שנדרש לצורך קבלת החלטות על ידי משתמשים חיצוניים, אשר אינם בעלי הסמכות או היכולת לדרוש מידע כספי המותאם ספציפית לצרכיהם. אשר על כן, כללי החשבונאות הפיננסית הם נרחבים ומקיפים למדי והם מספקים מסגרת הוליסטית לעריכת המידע הכספי כך שיספק את מכלול הדרישות של רוב המשתמשים החיצוניים לחברה. על פי רוב, תוצר החשבונאות הפיננסית הוא הדוחות הכספיים לבעלי המניות. בחברות ציבוריות, הנסחרות בבורסה לני"ע, מפורסמים הדוחות לציבור הרחב. לתחום החשבונאות הפיננסית זיקה חזקה ומשמעותית למקצוע ראיית החשבון, שכן חברה מחויבת כי דוחותיה הכספיים הערוכים לפי כללי החשבונאות הפיננסית יבוקרו על ידי רואה חשבון.
2. חשבונאות ניהולית: מספקת מידע רב ערך בהיבט ניהולה ותפעולה של החברה בידי המשתמשים הפנימיים, כפי שהוגדרו לעיל. האינפורמציה המסופקת במסגרת החשבונאות הניהולית על פי רוב מותאמת באופן ספציפי לצרכים של מקבלי ההחלטות בחברה.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט יסודות החשבונאות בחברות סטארט-אפ חשיבות הדוחות עבור המשתמשים במידע הכספי הופיע ראשון בגיתית קפלן

קבלת החלטות השקעה, הערכת המצב הכספי והביצועים, חיזוי הכנסות והוצאות לתקופות עתידיות – הן מהלך שקשה לבצע באופן יעיל ללא תשתית מידע נרחבת החיונית לקבלת החלטות כלכליות. בחברות סטארט-אפ שהינן דינמיות מטבען, ואשר חלק המשקיעים בהן עשוי להיות ניכר – הספקת מידע כאמור עשויה להיות בעלת חשיבות יתירה.

בסדרת מאמרים קצרים אנו נסקור את ההגדרה האינטואיטיבית של תחום החשבונאות, נציג את המשתמשים במידע החשבונאי – בפועל ובכוח; נתאר עקרונות חשבונאיים מקובלים ואת מבנה הדוחות הכספיים; ולבסוף – נראה כיצד משפיעות עסקאות על מצבה הכספי של החברה ואת הקשרים הקיימים בין שניים מהדוחות המרכזיים בחברה: מאזן ודוח רווח והפסד.

חשבונאות – הגדרה

החשבונאות היא התחום העוסק בייצור מידע כספי מהימן, אשר רלוונטי לצורך קבלת החלטות כלכליות. מידע זה יכלול נתונים בדבר נכסיה והתחייבויותיה של החברה, הרכב הנכסים נטו ("ההון העצמי") שלה והתנועה בהם, פילוח סוגי ההכנסות וההוצאות שנוצרו בחברה ומידע כלכלי רלוונטי נוסף בהתאם לתחום פעילות החברה והעסקאות המבוצעות על ידה.

באופן פשטני, ניתן לחלק את תהליך היווצרותו של מידע זה לשני שלבים עיקריים: שלב הזיהוי ושלב הרישום החשבונאי.

בשלב הזיהוי, מזוהות עסקאות כלכליות הנערכות בחברה. רכישת ציוד, ביצוע מכירה, התקשרות בחוזה להספקת שירותים או סיום מתן שירות, נטילת הלוואה או גיוס הון – אירועים אלו ורבים נוספים אחרים הם כאלו אשר להם השפעה כלכלית על החברה ועל כן, יש לתת להם ביטוי חשבונאי נאות. בטרמינולוגיה החשבונאית, מכונה שלב זה כשלב ה"הכרה".

בשלב הרישום, יש להסתייע בעקרונות חשבונאיים לצורך רישום חשבונאי אשר יבטא את ההשפעה של אירועים אלו על החברה. בטרמינולוגיה החשבונאית, מכונה שלב זה כשלב ה"מדידה".

רק בתאריכים תקופתיים ספציפיים, מבוצע סיווג, סיכום, וגילוי בגין הנתונים החשבונאיים שנצברו בשלבים הקודמים, ומופקים הדוחות הכספיים התקופתיים החיוניים למגוון רחב של בעלי עניין בפעילות החברה.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט יסודות החשבונאות בחברות סטארט-אפ הופיע ראשון בגיתית קפלן

הכרה בהכנסה בעסקאות מתן שירותים 

במאמר זה נסקור בקצרה את אופן ההכרה בהכנסה לגבי סוגים ספציפיים של שירותים אליהם מתייחסים בנפרד במסגרת הנספח לתקן 25 של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות.

עמלת התקנת מוצרים

התקן קובע כי עמלת התקנה תוכר כהכנסה בהתאם לשלב ההשלמה של ההתקנה – מה שעקבי עם שיטת שיעור ההשלמה שבבסיס התקן בכל הנוגע להכרה בהכנסות מעסקאות מתן שירותים. יחד עם זאת מדגיש התקן כי במקרים שבהם עמלת ההתקנה שולית ביחס למכירת המוצר, עמלת ההתקנה מוכרת בעת מכירת הסחורות. קביעה זאת, ייזכר הקורא, הולמת את עקרון המהותיות במועד ההכרה בהכנסות, אשר לפיו בעסקאות מתן שירותים נדחית ההכרה בהכנסה עד למועד ביצוע הפעולה המשמעותית הכרוכה בהפקת הכנסה זו.

עמלת פרסום

על פי הנספח לתקן, עמלת פרסום באמצעי התקשורת מוכרת כאשר המודעה או הפרסומת הקשורה מוצגת לציבור. עמלת הפקה מוכרת בהתאם לשלב ההשלמה של הפרויקט. גם קביעה זו עקבית עם שיטת שיעור ההשלמה שבתקן, כאשר עמלת הפרסום (בשונה מעמלת ההפקה) איננה מהווה שירות מתמשך במהות ולכן ההכנסה בגינה תוכר עם סיום מתן השירות.

עמלת סוכנות ביטוח

עמלת סוכנות ביטוח שהתקבלה ו/או שקיימת זכות לקבלה עשויה להיות מותנית בחידושן של פוליסות ביטוח בלבד. במקרה כזה, תוכר ההכנסה מעמלה עם חידוש הפוליסה. לעומת זאת, אם צפוי שסוכן הביטוח יידרש לספק שירותים נוספים במהלך תקופת הפוליסה, הרי שמדובר בשירות מתמשך באופיו אשר יש לפרוס את ההכנסה בגינו על פני תקופת הפוליסה.

דמי כניסה

דמי כניסה לאירועים שונים מהווים, במהות, תמורה ישירה בגין השירותים הניתנים במסגרת אותם אירועים. משום כך, הכנסות מהופעות אומנותיות ואירועים אחרים מוכרות במועד בו מתקיים האירוע (זמן הספקת השירותים). במקרה של מכירת מנוי למספר אירועים, יש להקצות את דמי הכניסה לכל אחד מהאירועים באופן המשקף את היקף השירותים שיבוצעו בכל אירוע וזאת בהלימה עם שיטת שיעור ההשלמה.

דמי הצטרפות וחברות

גם כאן יש לקבוע את אופן פריסת ההכנסה בהתאם למהות השירותים בגינם משולמים דמי ההצטרפות ו/או החברות. אם דמי ההצטרפות מקנים חברות בלבד, וכל יתר השירותים או המוצרים משולמים בנפרד במחירים זהים לאלו שמשלמים מי שאינם חברים, דמי ההצטרפות, הכניסה או החברות מוכרים כהכנסות בתנאי שלא קיימת אי וודאות משמעותית בנוגע ליכולת הגבייה. לעומת זאת, אם דמי ההצטרפות, הכניסה או החברות מקנים לחבר את הזכות לשירותים או פרסומים שיסופקו במהלך תקופת החברות, או לרכישת סחורות או שירותים במחירים הנמוכים מאלו שמשלמים מי שאינם חברים, דמי ההצטרפות, הכניסה או החברות יוכרו באופן המשקף את העיתוי, המהות והערך של ההטבות שסופקו. ניתן להבחין בקווי דמיון מהבחינה המהותית בין המקרה לסוגיית ההכרה בעמלות סוכני ביטוח.

עמלת פיתוח בגין תוכנה מותאמת אישית

עמלת פיתוח בגין תוכנה מותאמת אישית מוכרת כהכנסות בהתאם לשלב השלמת הפיתוח, וכל זאת בכפוף לסייגים הרלוונטיים (יכולת אמידה מהימנה של תוצאות העסקה ושיעור ההשלמה). גם  שירותים הניתנים במסגרת שירותי תמיכה שלאחר המסירה יוכרו בהתאם לשיטת שיעור ההשלמה או – במקרים שבהם שיעור השלמת שירות התמיכה נקבע בעיקר בהתאם לחלוף הזמן – ייפרסו ליניארית על פני תקופת מתן השירות.

אחרית דבר

בסדרת המאמרים הקצרה סקרנו את עקרונות ההכרה בהכנסה בעסקאות מתן שירותים. התחלנו בצורך בדיון בנושא הנוגע באושיות חשבונאות הצבירה. תיארנו את כללי המסגרת להכרה בהכנסה בעסקאות כאלו, והדגמנו את אופן יישום שיטת שיעור ההשלמה במקרים ספציפיים. לבסוף, נסקרו סוגיות אשר הנספח לתקן התייחס אליהן במפורש, ועמדנו על הלימתן לעקרונות שהובהרו.

חשוב לזכור – הכרה בהכנסה היא סוגיה מורכבת ומהותית, שקיימות לה במקרים רבים השלכות עסקיות כבדות משקל בשל השפעתן הפוטנציאלית הקרדינלית על דוחותיה הכספיים של הישות. חשוב לפתח הבנה מעמיקה של העקרונות להכרה בהכנסה בעסקאות אלו ואופן יישומם, ולהיוועץ בגורם מקצועי בכל עת שבה עולה הספק.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט הכרה בהכנסה בעסקאות מתן שירותים הופיע ראשון בגיתית קפלן

הכרה בהכנסה בעסקאות מתן שירותים 

במאמרים קודמים התווינו את "כללי המסגרת" להכרה בהכנסה בעסקאות מתן שירותים, לאור הנחיות תקן חשבונאות מס' 25 של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות. מאמר זה יפרט שלוש דוגמאות ספציפיות לעסקאות כאלו ואת אופן ההכרה בהכנסה בגינן, על פי התקן.

עסקה למתן שירות מתמשך

ב- 30 ביוני 2008 לקוח פנה לתאגיד שהתמחותו בייעוץ פיננסי לצורך קבלת שירותי ייעוץ שוטפים. על פי הסכם ההתקשרות, הלקוח ישלם ב- 30 ביוני של כל שנה, החל מיום 30 ביוני 2008, סכום של 100,000 ש"ח בגין שירותי הייעוץ, ללא תלות בהיקף שירותי הייעוץ שיסופקו בפועל על ידי התאגיד ללקוח.

במקרה זה אופן הטיפול נקבע בהתאם לסעיף 25 בתקן הישראלי (סעיף זהה קיים גם ב IAS 18 הבינלאומי). בהתאם לסעיף, כאשר השירותים מתבצעים על ידי מספר פעולות שאיננו ניתן לקביעה על פני תקופה מוגדרת, ההכנסות מוכרות בשיטת הקו הישר על פני התקופה המוגדרת. מקרה של עסקת Retainer הוא מקרה פרטי לתבנית זו, שבו "היקף השירות" מוחלף מבחינת קריטריון הזכאות לתמורה בהסכם ההתקשרות ב"תקופת הזמן". היות וניתק הקשר בין היקף השירותים המסופקים לבין הזכאות לתמורה, תוכר ההכנסה בהתפלגות אחידה על פני תקופת ההספקה: קרי, סך של 50,000 ש"ח יוכר כהכנסה בשנת 2008. יתרת התקבול נרשמת במאזן החברה לשנה זו כנגד הכנסה נדחית, המייצגת התחייבות כלפי הלקוח להספקת שירותי ייעוץ פיננסי.

עסקה למתן שירות מתמשך שעיקרו בחלון זמנים ספציפי

ביום 1 בינואר 2009 פנתה חברת תוכנה לחברה פרטית העוסקת במתן שירותי ייעוץ בתחום התוכנה לצורך סיוע בפרויקט פיתוח ספציפי. על פי תרשים הגנט של הפרויקט המהווה חלק בלתי נפרד מההסכם, 99% מתשומות הייעוץ תידרשנה בשלב ההטמעה של המערכת, בין החודשים ינואר-פברואר 2010. תמורת הייעוץ הכוללת היא בסך של 200,000 ש"ח, שיתקבלו ב-12 תשלומים שווים החל ממועד ההתקשרות בעסקה. חברת הייעוץ נדרשת לשאלה בדבר גובה ההכנסה בה תכיר בשנת 2009.

במקרה זה, מתן השירות כרוך בביצוע פעולה מסוימת (מתן שירות בחודשים ינואר-פברואר 2010) שהיא משמעותית הרבה יותר מכל הפעולות האחרות שמבצע נותן השירות. במקרים אלו קובע התקן כי מטעמים פרקטיים יש לדחות את ההכרה בהכנסה עד לביצוע הפעולה המשמעותית. משום כך נראה כי ראוי להכיר בהכנסה במלואה בשנת 2010 בלבד. התקבולים המשתלמים לחברה הפרטית קודם לתקופה זו מהווים הכנסה נדחית בספריה. במאמר מוסגר בהקשר זה, נעיר 2 הערות:

1. על פי מתודת שלב ההשלמה נדרש היה להכיר ב- 1% מההכנסות כבר בשנת 2009. בשל אי מהותיות ההכנסה בהקשר זה ומטעמים פרקטיים כאמור ניתן לדחות ההכנסה במלואה עד למועד ביצוע הפעולה המשמעותית.
2. זהו מקרה קלאסי שבו מתקיימת סיטואציה שבה תשלומים שהתקבלו מלקוחות במהלך ביצוע העסקה אינם משקפים את השירותים שבוצעו.

עסקה למתן שירות שתוצאתה איננה ניתנת לאמידה מהימנה

ביום 1 בינואר 2008 התקשרה חברת מהנדסי תעשייה וניהול בהסכם למתן שירותי ייעוץ לתקופה שבין 1 בינואר 2008 ל- 31 בדצמבר 2009. מסוג Cost Plus Incentive Fee עם חברה תעשייתית. על פי ההסכם, תמורת הייעוץ תסתכם לסך עלויות הייעוץ, בתוספת 10% מהחיסכון הכספי שיושג. נכון ליום 31 בדצמבר 2008 החברה איננה יכולה לאמוד מהימנה את החיסכון הכספי שיושג כפועל יוצא מהשירות.

במקרה זה המדובר בשירות שתוצאותיו אינן ניתנות לאמידה מהימנה, ולפיכך קובע התקן כי יש להכיר בהכנסה רק בגובה העלויות שנתהוו לחברה ואשר השבתן צפויה. במקרה שבנדון ניתן להסיק מצורת התקשרות כי השבת העלויות אכן צפויה ולכן ניתן להכיר בהכנסה בגובה העלויות שהתהוו בגין מתן שירותי הייעוץ בשנת 2008.

אחרית דבר

מטרת הדוגמאות אשר הובאו לעיל היא הבהרת הרציונל הנוגע ליישום שיטת שיעור ההשלמה לעניין הכרה בהכנסה לפי תקן 25 של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות.

במאמר הבא נסקור סוגיות נוספות שרלוונטיות לענפים ולמגזרי תעשייה ושירותים ספציפיים הנוגעים להכרה בהכנסה בעת הספקת שירותים.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

הפוסט הכרה בהכנסה בעסקאות מתן שירותים הופיע ראשון בגיתית קפלן