IFRS –  הטבות לעובדים

 הטבות לעובדים מוגדרות ככל התשלומים וטובות ההנאה הניתנים על ידי ישות לעובדיה בתמורה לשירותי העבודה המסופקים לה על ידם. הטבות אלו ניתנות לחלוקה ל-3 סוגים:

 (1)     תשלומים הקשורים למשכורות השוטפות, כדוגמת שכר, השתתפות ברווחים, בונוסים, תשלומים מבוססי מניות וכיוצא בזאת.

(2)     הטבות הכרוכות בסיום העסקה, כגון פיצויי פיטורין ומענקי פרישה.

(3)     הטבות לאחר סיום ההעסקה, כמו תוכניות פנסיה וביטוחי מנהלים.

הנושא המורכב ביותר מבחינת הטיפול החשבונאי נוגע להטבות לאחר סיום ההעסקה, ובפרט – לעניינן של תוכניות פנסיה. בהקשר זה, מגדיר התקן שני מונחים חשובים:

(2)     תוכנית להפקדה מוגדרת.

(3)     תוכנית להטבה מוגדרת.

תוכנית (פנסיה) להפקדה מוגדרת

 תוכנית להפקדה מוגדרת היא תוכנית הטבה לאחר סיום העסקה שלפיה ישות משלמת תשלומים קבועים לישות נפרדת מבלי שתהיה לה מחויבות משפטית או משתמעת לשלם תשלומים נוספים לקרן או לבצע תשלומי הטבות ישירות לעובדים אם לקרן לא יהיו מספיק נכסים כדי לשלם את כל הטבות העובד המתייחסות לשירות העובד בתקופה השוטפת ובתקופות הקודמות.

מדידת ההוצאה בגין תוכנית להפקה מוגדרת תתבסס על ההפקדות אשר בוצעו או נדרשות להתבצע על ידי המעסיק בתקופה החשבונאית הנתונה.

תוכנית (פנסיה) להטבה מוגדרת

תוכנית להטבה מוגדרת היא תוכנית הטבה לאחר סיום העסקה שאיננה תוכנית להפקדה מוגדרת. במסגרת תוכנית כזו, לישות קיימת מחויבות לספק את ההטבות המוסכמות לעובדים נוכחיים ולעובדים לשעבר, וסיכוני ההשקעה חלים במהותם על הישות.

מדידת המחויבויות בגין תוכניות להטבות מוגדרות היא מורכבת, שכן גובהן של אלו חשוף לסיכון אקטוארי ולסיכוני שוק. באופן עקבי עם הנחות היסוד של תקן ה IFRS for SMEs, הוא מתיר לישויות אשר בהן אומדן מהימן של המחויבויות כרוך בעלות ו/או במאמץ שהנו מעבר לסביר, לפשט את ההתייחסות ואת חישוב המחויבויות באופן שלא יכלול התייחסות להעלאות שכר עתידיות, לשינויים בהיקף השירותים שיתקבלו מעובדים ולמוות של עובדים בתקופת עבודתם. לעתים קרובות, חישוב המחויבות נעשה בדרך של התקשרות עם אקטואר חיצוני, אם כי התקן איננו דורש זאת.

ההתחייבות בגין תוכנית ההטבה נרשמת בערכה הנוכחי, והיא נדרשת להביא בחשבון את שיעור ההיוון הנגזר מתשואת אגרות חוב קונצרניות בדירוג גבוה בעלות מח"מ דומה לזה של תאריך סילוק המחויבות.

נכסים המוחזקים בידי קרנות פנסיה וחברות ביטוח בעבור העובדים מהווים את נכסי התוכנית. נכסים אלו יופחתו מהערך הנוכחי של ההתחייבות בגין התוכנית להטבה מוגדרת. במידה ונוצר עודף נכסי תוכנית על ההתחייבויות בגינה, יוכר העודף כנכס רק עד למידה שבה הישות צופה יכולת להשיב אליה עודפים אלו דרך הפחתת יציאת משאבים בעתיד או על ידי קבלה ישירה של העודפים הנובעים מההפרש – מהקרן או החברה.

עלויות המתייחסות לתוכניות להטבה מוגדרת יוכרו ברווח או הפסד, למעט במקרים שבהם הישות בוחרת להכיר ברווחים והפסדים אקטואריים (כתוצאה משערוך ההתחייבות) במסגרת רווח כולל אחר (זקיפה במישרין להון העצמי). כל רכיבי העלות האחרים יוכרו בכל מקרה בדוח רווח והפסד.

תוכנית להטבה מוגדרת אשר נוצרה או שונתה בתקופת הדיווח תוביל לזקיפת הפרשים בערך הפנקסני של ההתחייבות בגינה לרווח והפסד. רווחים והפסדים הנובעים מקיצוץ התחייבות או סילוקה יוכרו גם הם ברווח או הפסד במועד ביצוע הקיצוץ או הסילוק.

הטבות אחרות לזמן ארוך

התקן IFRS for SMEs עוסק, נוסף על האמור לעיל, בהתחייבויות נוספות לזמן ארוך בגין הטבות לעובדים. בין סוגי ההתחייבויות השונים ניתן לכלול התחייבויות בגין שנת שבתון בתשלום לעובדים, מענקי יובל, התחייבויות בגין תשלומים בעת אובדן כושר עבודה ובונוסים אשר ישולמו בחלוף 12 חודשים או יותר מתאריך צבירת הזכאות לקבלתם.

על פי התקן, תוכרנה התחייבויות בגין ההטבות האמורות בגובה ערכם הנוכחי של התשלומים הצפויים לתאריך המאזן, בניכוי השווי ההוגן של כל נכסי תוכנית שישמשו לסילוק המחויבויות.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

שתף מאמר