IFRS for SMEs – נכסים לא פיננסיים – מלאי ונדל"ן להשקעה

נכס מוגדר כמשאב הנשלט על ידי ישות כפועל יוצא מאירועי עבר, אשר צפויות לנבוע ממנו הטבות כלכליות לישות.

התחייבות מייצגת את ערכה של מחוייבות של הישות הנגזרת מאירוע בעבר, אשר יישובה כרוך ביציאה צפויה של משאבים כלכליים מהישות.

ההכרה בנכס או בהתחייבות בהתאמה תלויה בקיום תנאי הצפי להטבות כלכליות שינבעו או ייצרכו כפועל יוצא מקיום הפריט, ובכפוף לקיום דרך מדידה מהימנה בדבר ערכו או עלותו של הפריט.

נכסים לא פיננסיים

קבוצת הנכסים הראשונה בה נעסוק היא קבוצת הנכסים הלא-פיננסיים. במסגרת מאמר זה נעסוק בעקרונות ההכרה והמדידה של שני סוגי פריטים המשוייכים לקבוצה זו: מלאי ונדל"ן להשקעה.

מלאי

מלאי נמדד לראשונה על בסיס עלותו. עלות המלאי כוללת את כל המרכיבים שנתהוו עד להבאתו למצבו הנוכחי (במקרה של מלאי בתהליך) או למצב מוגמר (במקרה של מלאי תוצרת גמורה).

עלות רכישתו של מלאי בעסק מסחרי כוללת את מחיר הרכישה הישיר, מסי יבוא ועלויות יבוא, וכן מסים ואגרות שאינם ניתנים להשבה, עלויות הובלה וכל עלות ישירה אחרת המיוחסת למלאי, בניכוי הנחות מסחריות והוזלות לסוגיהן.

בתקופות דיווח עוקבות, יימדד המלאי על פי הנמוך מבין:

א.      עלותו.

ב.      שווי המימוש שלו (מחיר המכירה) בניכוי עלויות להשלמת המלאי ולמכירתו.

עלויות המלאי מוקצות למלאי בתקופת הדיווח בשיטת נכנס ראשון-יוצא ראשון, או באמצעות נוסחת הממוצע המשוקלל. יישום שיטת נכנס אחרון-יוצא ראשון להערכת המלאי לתקופת הדיווח איננה אפשרית. על הישות להשתמש בעקביות באותה שיטה להערכת מלאי לגבי כל המלאים שהם דומים בטבעם ובשימוש שנעשה בהם על ידי הישות.

נדל"ן להשקעה

נדל"ן להשקעה הוא נדל"ן אשר מוחזק בידי בעלים או בידי חוכר בחכירה מימונית מתוך מטרה להפיק הכנסות שכירות ו/או לשם עליית ערך הונית. יש להדגיש כי נדל"ן אשר מוחזק לצורך שימוש עצמי של הישות איננו עונה להגדרת נדל"ן להשקעה. כמו כן, נדל"ן הנמכר או העתיד להמכר במהלך העסקים הרגיל של הישות איננו מהווה נדל"ן להשקעה.

מדידה במועד ההכרה לראשונה: במועד ההכרה לראשונה, יימדד הנדל"ן להשקעה על פי עלותו, בתוספת עלויות שניתן להקצות במישרין לרכישת הנדל"ן ואשר הנן הכרחיות להשמשת הנדל"ן לייעודו, כגון עלויות משפטיות, מסים שאינם ניתנים להשבה ועלויות עסקה.

מדידה בתקופות דיווח עוקבות: כאשר השווי ההוגן של נדל"ן להשקעה ניתן למדידה מהימנה ללא מאמץ או עלות מיוחדים, על הישות למדוד את הנדל"ן להשקעה על פי שוויו ההוגן, כאשר שינויים בשווי ההוגן יסווגו לרווח והפסד. כאשר השווי ההוגן איננו זמין ללא מאמץ או עלות מיוחדים, הנדל"ן יימדד באופן זהה לזה של רכוש קבוע (נעסוק בסוגיית מדידת רכוש קבוע במאמר הבא).

במקרה כזה על ההנהלה לעשות שימוש בשווי ההוגן הזמין האחרון הקיים כמשקף עלות הנכס לצרכי הפחתתו העתידית. במידה ובתקופות עתידיות שוויו ההוגן של הנדל"ן חוזר להיות זמין, יש לחזור למדוד אותו כאמור בפסקה קודמת.

מעברי סיווג מנדל"ן להשקעה לרכוש קבוע ולהיפך יבוצעו כאשר הנדל"ן מתחיל או מפסיק לקיים את ההגדרות של נדל"ן להשקעה דלעיל, בהתאמה.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

שתף מאמר