השפעות השינויים בשערי החליפין של מטבע חוץ – קביעת מטבע הפעילות

השפעות השינויים בשערי החליפין של מטבע חוץ

 

קביעת מטבע הפעילות בהקשר לשינויים בשערי החליפין של מטבע חוץ

תקן 13 המתוקן מתבסס על תקן החשבונאות הבינלאומי מס' 21, העוסק בהשפעות השינויים בשערי חליפין של מטבע חוץ. אחת משתי הסוגיות המרכזיות בתקן, שבה נתמקד הפעם, היא קביעת מטבע הפעילות של הישות המדווחת. בהקשר זה מגדיר התקן, כי מטבע הפעילות הוא "המטבע של הסביבה הכלכלית העיקרית שבה פועלת הישות". התקן קובע מספר מבחנים (עיקריים ומשניים) לצורך קביעת מטבע הפעילות, ואולם אנו ננסה ליצור "כלל סל" פשטני לקביעתו, באמצעות הטענה האינטואיטיבית לפיה מטבע הפעילות הוא זה אשר שינויים בשער החליפין שלו (אל מול מטבעות אחרים) משפיעים באופן מינימלי על מצבה העסקי של הישות ותוצאות פעילויותיה, לרבות תזרימי המזומנים שלה.

השינויים בשערי החליפין של מטבע חוץ – המחשה בנוגע לקביעת מטבע הפעילות

לצורך הבנת טענה זו, ניעזר מעט בדמיון: נניח כי קיימת עיירה ובה חברה נחשלת (הרי אנו אופטימיים ולפיכך סבורים כי אין חברות כאלו) אשר הכלכלה בה נסמכת בעיקר על ייצור עצמי של תוצרים חקלאיים וסחר חליפין באמצעותם. עוד נניח, כי אחד מתושבי העיירה מבסס את כל ארוחותיו על טהרת תפוחי האדמה (ממש כמו ארוחות ערב פסח בקרב שומרי מסורת אירופאים), אשר הוא מגדל בעצמו. השאלה הנשאלת: האם התייקרות של תפוחי האדמה ביחס לאורז או לתירס, למשל, תשפיע באופן כלשהו על עושרו הקולינרי של אותו תושב ועל טיב ארוחות השבת שלו? התשובה היא לא. מחיר תפוחי האדמה, או "שער החליפין" של תפוחי האדמה מול מוצרים אחרים, במקרה הספציפי הנדון – הוא נטול השפעה על מצבו של התושב, שכן סביבתו הקולינרית "סגורה" ואיננה מושפעת משינויים יחסיים במחיר תפוחי האדמה אל מול מוצרים אחרים. לפיכך, לו הופכים היינו את תפוחי האדמה להילך החוקי בעיירה, סביר לקבוע כי היה זה "מטבע הפעילות" של התושב, לפחות במונחים תזונתיים.

כעת נשנה מעט את אותו מקרה. נניח כי תזונת התושב מתבססת דווקא על אורז, אך לשם השגתו מגדל הוא תפוחי אדמה ומחליפם בשוק לאורז. במקרה כזה, מחיר שק תפוחי אדמה בשוק המקומי ביום משפיע במישרין על כמות האורז שתכיל צלחתו בערב. משום כך, קיימת השפעה ישירה ל"שער החליפין" של תפוחי האדמה על מצבו של התושב, ונראה כי במקרה זה, לא יהא נכון לקבוע את "מטבע הפעילות" של התושב כמחיר ק"ג תפוחי אדמה – וסביר יותר לראותו כמחיר ק"ג אורז, במונחי תפוח אדמה.

ההשפעה על הדוחות הכספיים של קביעת מטבע הפעילות

הנמשל צריך כעת להתבהר מעט: קביעה שגויה של מטבע הפעילות עשויה ליצור טעויות ניכרות באמינות מצגי הדוחות הכספיים. זאת, משום שהעיקרון הניצב בבסיס התקן דורש מתן ביטוי להשפעות שערי חליפין של מטבע חוץ – שמוגדר כ"כל מטבע שאיננו מטבע הפעילות". כאשר נקבע, בשוגג, כי מטבע הפעילות שגוי – המשמעות היא כי בהגדרת "מטבע חוץ" השיורית מעיקרה נכלל גם מטבע הפעילות הנכון, ולפיכך לתנודות בשער החליפין שלו מוענק ביטוי חשבונאי, על אף

שכלכלית, הישות אדישה לתנודות אלו. חברה ישראלית מסחרית המשלמת מחיר קבוע עבור מוצריה בדולר ומייצאת אותם לשוקי חו"ל בתמורה דולרית, איננה צריכה להגן על עצמה משינויים בשער החליפין של הדולר – ממש כשם שהחקלאי מיודענו לא יחוש רעב כפועל יוצא מעלייה במחיר עגבניות השרי ביחס לתפודים.

על ישויות, אפוא, לשקול בתשומת הלב הראויה את המבחנים המובאים בתקן וכן את מכלול השיקולים הכלכליים בסביבתה העסקית לצורך קביעת מטבע פעילותן, שכן נטל ההוכחה הנדרש לשינוי מטבע הפעילות במועדי דיווח עוקבים נחשב – בהיעדר סממנים מוצדקים מוצקים בדבר שינוי בסביבה העסקית והכלכלית – כתיקון טעות מהותית, על כל המשתמע.

בברכה,
רואה חשבון גיתית קפלן

שתף מאמר Facebooktwittergoogle_pluslinkedinmailFacebooktwittergoogle_pluslinkedinmail

התגובות סגורות.