משרד רואה חשבון ליזמים ועסקים קטנים ובינוניים
במאמר קודם הסברנו את הצורך ברישום הכנסה על בסיס צבירה, והגדרנו את הקריטריונים העיקריים אשר קיומם נדרש לצורך ההכרה בה, לאור הנחיות תקן חשבונאות מס' 25 של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות.
במאמר זה נתמקד במישור הפרקטי של ההכרה בהכנסה, ונעסוק באופן הכרתן ומדידתן.
מאמר ראשון בסדרה
הכרה בהכנסה היא אחד הנושאים החשבונאיים המשמעותיים ביותר בחשבונאות הפיננסית. שורש הפרובלמאטיות הנעוץ בסוגיות כולן הוא בבסיס הצבירה עליו מבוססת החשבונאות מלכתחילה.
בסיס הצבירה נועד להגשים את מטרת החשבונאות בכללותה: ליצור תמונת מצב מדויקת ככל הניתן של מצבה העסקי של הישות ותוצאות פעילותה. דוחות.
לאור תקן 30 של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות
תקן חשבונאות מס' 30 של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות, מחודש מרס 2007, המתבסס על תקן החשבונאות הבינלאומי מס' 38 בדבר נכסים לא מוחשיים, מגדיר נכס בלתי מוחשי כ"נכס לא כספי, ניתן לזיהוי, חסר מהות פיזית". הנקודה.
תקן 13 המתוקן מתבסס על תקן החשבונאות הבינלאומי מס' 21, העוסק בהשפעות השינויים בשערי חליפין של מטבע חוץ. אחת משתי הסוגיות המרכזיות בתקן, שבה נתמקד הפעם, היא קביעת מטבע הפעילות.
פרסום ותחולה
בשנת 2006 פרסם המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות את תקן החשבונאות מס' 16 בדבר נדל"ן להשקעה, המבוסס על תקן החשבונאות הבינלאומי מס' 40 באותו נושא. חשוב להדגיש, כי התקן עוסק אך ורק בנדל"ן המוחזק על מנת להניב הכנסות שכירות, או לשם.
גורמים פסיכולוגיים הניעו ומניעים את גלגלי הכלכלה בכלל ואת גלגלי התשקיף הכלכלי שמתיימרת להציג החשבונאות בפרט. חשוב, אפוא, לצפות בהקדם גורמים לא רציונאליים שעלולים להוביל לרתיעה משינויים חשבונאיים, ואשר עשויים לעכב מהבחינה המהותית את ניצול ההזדמנות שנוצרה עם אימוץ תקן הדיווח הכספי הבינלאומי לישויות קטנות ובינוניות. הפתרון.