משרד רואה חשבון ליזמים ועסקים קטנים ובינוניים
נישום מחוייב במס לפי השיעורים שנקבעו בחקיקה, המוטלים על הכנסתו החייבת. בתיאור גס, ההכנסה החייבת היא ההכנסה ברוטו של הנישום (כהגדרתה בפקודה) לאחר שמופחתים ממנה הניכויים (ההוצאות) המותרות בניכוי, ומקוזזים ממנה הפסדים.
ואולם בשלב חישוב המס (שהוא השלב העוקב לשלב חישוב ההכנסה החייבת) מנוכה מהסכום התיאורטי לתשלום המוגדר.
כללי
דיני המס נועדו להגשים את תכלית החקיקה שבבסיסם; ומטבע הדברים תכליות אלו משתנות ממדינה למדינה. נטל המס הנגזר מעסקה ספציפית במדינה מסויימת עשוי אפוא להתחייב בתשלומי מס גבוהים משמעותית מאשר במדינה אחרת, ונישום המסוגל "להטות" את מיקום העסקה (לרבות את מיקום תושבות מבצעה) או חלקה ובפרט.
הכנסה מדמי שכירות היא אחד ממקורות ההכנסה הנפוצים ביותר מתוך ספקטרום ההכנסות הפאסיביות המתקבלות בידי יחידים וחברות.
המחוקק מצא לנכון לעודד סוג ספציפי של השקעות בהקשר זה – לצורך הרחבת היצע הדירות להשכרה למגורים, ובעבור זאת מציע לבעלי דירות בהתקיים תנאים מסויימים.
כללי
מן הידוע הוא כי חוקי המס נחקקו ונחקקים גם לשם הגשמתן של תכליות סוציו-דמוגרפיות. דוגמא ליעד מרכזי כזה היא רצון המדינה להשיב לציון את יהודי התפוצות. בהיבט המיסויי, לשם הגשמת התכלית פורסם ביום 16 בספטמבר 2008 תיקון 168 לפקודה.
כללי
חלוקת הדיבידנד – המייצג תנובת השקעתם של בעלי המניות – היא פעולה כלכלית נפוצה וחשובה שיש לה השלכה מהותית על מגוון המשתמשים בדוחות הכספיים. חשיבות זו הניבה התייחסות מקיפה לנושא מצד חוק החברות והפסיקה שנגזרת ממנו לעניין הכללים שבמהות ובצורה המגדירים דיבידנד והמבחנים הנדרשים.
סעיף 21(א) לפקודת מס הכנסה קובע כי מותר ניכוי בגין פחת של בניין שבבעלות נישום והמשמש לייצור הכנסתו. הפחת מחושב על פי השיעורים שבתקנות - בהתאם לסוג המבנה - ומתבסס על המחיר המקורי שעלה המבנה לנישום. לצורך החישוב, קובע הסעיף כי.
מקור הכנסתן של חברות שעסקן הוא אחזקת חברות עשוי להיות לא בהיר. לעתים פעילותן האקטיבית של חברות האחזקה לצורך פיתוח החברות המוחזקות היא מעטה, ולא מתקיימים המבחנים המהותיים שבפסיקה להכרה בהכנסה הנצמחת בחברת האחזקות כהכנסה מעסק. מאידך.
